
קרנות הפרייבט אקוויטי בורחות מהטכנולוגיה: שווי העסקאות בתחום צנח ב-70%
לפי דוח של Bain, שווי עסקאות הרכישה הממונפת בתחום הטכנולוגיה ירד ל-20 מיליארד דולר בלבד ברבעון הראשון, על רקע חשש גובר מהפגיעה של בינה מלאכותית במודלים עסקיים של חברות תוכנה. השוק לא סובל ממחסור בכסף, אלא ממשבר אמון
ה-AI כבר לא מאיים רק על עובדים, מקצועות או חברות הייטק קטנות. הוא מתחיל לשנות גם את האופן שבו קרנות פרייבט אקוויטי מתמחרות חברות, במיוחד חברות תוכנה.
לפי דוח חדש של Bain & Company שמצוטט בבלומברג, שווי עסקאות הפרייבט אקוויטי בתחום הטכנולוגיה צנח ב-70% ברבעון הראשון של השנה והסתכם בכ-20 מיליארד דולר בלבד. הירידה החזקה הזאת היא לא רק בשווי אלא גם בכמות מגיעה על רקע מספר נמוך יותר של עסקאות גדולות, אבל גם בגלל שאלה עמוקה יותר שמעסיקה את המשקיעים: כמה שווה חברת תוכנה בעולם שבו AI יכול לשנות במהירות את היתרון התחרותי שלה.
החשש המרכזי: כמה שווה חברת תוכנה בעידן ה-AI
הבעיה המרכזית היא לא בהכרח שהחברות עצמן נפגעו כבר באופן מהותי, אלא שקשה להעריך מה יקרה להן בשנים הקרובות. כלי AI עשויים להפוך חלק מהמוצרים הקיימים לזולים יותר, להחליף פונקציות שבעבר דרשו תוכנות ייעודיות, או לאפשר למתחרות צעירות לפתח מהר יותר מוצרים שבעבר דרשו שנים של השקעה. עבור קרן פרייבט אקוויטי, שרוכשת חברה לפי מכפיל על הרווח או על ההכנסות ומנסה למכור אותה כמה שנים לאחר מכן במחיר גבוה יותר, חוסר הוודאות הזה הופך לבעיה תמחורית ממשית.
הפגיעה בחברות התוכנה בולטת במיוחד משום שהן היו במשך שנים אחד האזורים היציבים ביותר עבור הקרנות. מודל ה-SaaS, תוכנה כשירות, סיפק למשקיעים מה שהם אוהבים לראות: לקוחות משלמים באופן קבוע, הכנסות חוזרות, שיעורי נטישה שאפשר למדוד, ושולי רווח שיכולים לעלות ככל שהחברה גדלה. אבל אם AI מאפשר ללקוחות להשתמש בכלים זולים יותר, לבנות פתרונות פנימיים מהר יותר, או לצמצם את מספר ספקי התוכנה שהם צריכים, אז גם המודל העסקי שנראה יציב יחסית מתחיל להיראות פחות ודאי.
שוק הפרייבט אקוויטי לא סובל ממחסור בהון. להפך, לקרנות יש עדיין כמויות גדולות של dry powder, כלומר כסף שגויס ממשקיעים ועדיין לא הושקע. גם שוקי המניות חזקים, ושוק החוב עדיין פתוח יחסית לקרנות שרוצות לממן עסקאות. אבל לפי בוראק, הבעיה אינה בעיית הון אלא בעיית ביטחון. במילים אחרות, הכסף נמצא, אבל קשה יותר לדעת באיזה מחיר נכון להשתמש בו.
הבעיה השנייה: הקרנות מתקשות למכור את החברות שכבר נמצאות בתיק
לצד הירידה בעסקאות חדשות, הדוח של Bain מצביע גם על בעיה שורשית יותר שמלווה את שוק הפרייבט אקוויטי כבר כמה שנים: הקושי למכור החזקות קיימות. קרנות רבות רכשו חברות בתקופת השיא של 2021, כאשר הריבית הייתה נמוכה, המכפילים היו גבוהים והשווקים היו מוכנים לשלם פרמיה על צמיחה. מאז, סביבת הריבית השתנתה, עלויות המימון עלו, והשוק נעשה בררן יותר. התוצאה היא הצטברות של חברות שנשארות בתוך תיקי ההשקעות של הקרנות זמן רב מהמתוכנן.
תקופות ההחזקה בנכסים התארכו כיום לשש עד שבע שנים, לעומת שלוש עד ארבע שנים בתקופות החזקות יותר של ענף הפרייבט אקוויטי. המשמעות היא שהקרנות נדרשות לעבוד קשה יותר כדי לייצר את אותה תשואה. בעבר, לפי בוראק, הקרנות היו צריכות צמיחה שנתית של כ-5% ברווחים לאורך תקופת ההחזקה כדי להגיע לתשואה של פי 2.5 על ההשקעה. כיום, הדרישה כבר עומדת על כ-12% בשנה. זה שינוי משמעותי מאוד במתמטיקה של הענף.
הקושי הזה משפיע גם על המשקיעים בקרנות, כלומר הגופים המוסדיים, קרנות הפנסיה, קרנות ההון והמשקיעים הגדולים שמזרימים כסף לקרנות פרייבט אקוויטי. כאשר הקרנות לא מצליחות למכור נכסים, הן גם מחלקות פחות כסף חזרה למשקיעים. לפי הדוח, הענף ממשיך להתמודד עם רמות נמוכות מאוד של חלוקות ביחס לשווי הנכסים הנקי, ומספר גדל של חברות למעשה "תקועות" בתוך תיקי ההשקעות.
גם עסקאות המשך, שבהן קרן מעבירה חברה מקרן קיימת לקרן חדשה באמצעות continuation vehicle, כבר אינן פתרון פשוט כמו בעבר. העסקאות האלה הפכו בשנים האחרונות לפופולריות משום שהן מאפשרות לקרנות להחזיק בנכסים זמן רב יותר במקום למכור אותם בשוק חלש. אבל Bain מציינת שגם כאן המשקיעים בוחנים את העסקאות בזהירות רבה יותר, בעיקר כאשר מדובר בנכסים שנרכשו במחירים גבוהים לפני כמה שנים.
- כלי ה-AI הפכו למוצר צריכה בסיסי: כך תבחרו את מודל השפה המדויק לעסק שלכם ב-2026
- רשות המסים תבדוק 100% מהדוחות בבינה מלאכותית: "מצאנו פער של 20 מיליארד שקל בהצהרות ההון"
בשורה התחתונה, שוק הפרייבט אקוויטי נמצא בשלב שבו הוא צריך להתרגל מחדש לסביבה פחות ברורה. החוב עדיין קיים, הכסף עדיין קיים, וגם החברות הטובות עדיין מוצאות קונים. אבל בעסקאות טכנולוגיה, ובמיוחד בתוכנה, שאלת ה-AI הופכת לשאלה מרכזית בכל בדיקת נאותות. הקרנות כבר לא יכולות להסתפק בשאלה האם החברה צומחת, מה שיעור הנטישה שלה ומה המכפיל המקובל בענף. הן צריכות לשאול גם האם המוצר שלה יישאר רלוונטי, האם הלקוחות ימשיכו לשלם עליו, והאם AI ישבש את היתרונות העסקיים.