צרפת נכנסת לשנת בחירות עם גירעון של 5%
תשלומי הריבית על החוב זינקו ב־18.8% במחצית הראשונה, יחס החוב לתוצר הגיע ל־117% והוצאות הרווחה מהוות 58% מההוצאה הציבורית. הממשלה בוחנת הקפאת הצמדת פנסיות וקצבאות, אך ללא רוב בפרלמנט ולקראת הבחירות לנשיאות, כל קיצוץ עלול להפוך לעימות פוליטי
צרפת נכנסת לשנת בחירות כשהבעיה הפיסקלית שלה הולכת ומחריפה, והממשלה מבקשת למנוע מצב שבו ההחלטות הקשות יידחו עד לאחר הבחירות לנשיאות באפריל. שר התקציב דויד עמיאל הגדיר את תיקון הכספים הציבוריים כיעד המרכזי של הממשלה, והזהיר כי הגירעון והחוב כבר אינם מאפשרים מרחב תמרון רחב.
הממשלה בראשות סבסטיאן לקורנו מתכננת להגדיל בשנה הבאה את ההוצאה על ביטחון ולהגן על חלק מהיוזמות הירוקות, אך במקביל לבלום את קצב הגידול בהוצאות הרווחה. הבעיה היא שהצמיחה נותרה חלשה, הריבית על החוב עולה והמלחמה באיראן מגדילה את הלחץ גם דרך הוצאות ביטחון וגם דרך הפעילות הכלכלית. שיעור האבטלה עלה ברבעון השני ל־8.3%, הרמה הגבוהה ביותר כמעט שש שנים, וגם זה מקשה על הממשלה לצמצם את הגירעון. היעד הנוכחי הוא לסיים את השנה עם גירעון של 5% מהתוצר, לעומת 5.1% ב־2025 - שיפור קטן בלבד ביחס למרחק שעדיין נותר מהיעד האירופי של 3% עד סוף 2029.
הריבית על החוב הופכת לבעיה בפני עצמה
עלויות המימון כבר מתחילות לבלוע חלק הולך וגדל מהתקציב. במחצית הראשונה של השנה הסתכמו תשלומי הריבית על החוב ב־34.5 מיליארד אירו, עלייה של 18.8% לעומת התקופה המקבילה ב־2025.
עמיאל מעריך כי עלויות המימון עשויות לגדול השנה בכ־11 מיליארד אירו לעומת השנה הקודמת. לדבריו, מדובר בסכום ששווה בערך לתקציב השנתי של משרד המשפטים, ולכן כל עלייה נוספת בתשואות מקשה עוד יותר על הממשלה לבחור בין קיצוצים, העלאות מסים והגדלת החוב. לדברי עמיאל, הבעיה המרכזית אינה רק הריבית אלא מבנה ההוצאה הציבורית. לדבריו, העלייה בהוצאות בריאות ופנסיה היא הגורם המרכזי להידרדרות, על רקע הזדקנות האוכלוסייה. פנסיות, בריאות, אבטלה והטבות סוציאליות אחרות כבר מהוות 58% מההוצאה הציבורית.
הממשלה בוחנת בין היתר הקפאה של העדכון האוטומטי לפנסיות ולחלק מהקצבאות בהתאם לאינפלציה. מהלך כזה יכול לחסוך מיליארדים, אך הוא נחשב נפיץ פוליטית. בעבר ניסו ממשלות לקדם הקפאות דומות ונאלצו לסגת בעקבות התנגדות ציבורית.
ב־2025 עלו הוצאות הפנסיה הריאליות ב־2.2%, תוספת של כ־6 מיליארד אירו, וב־2026 נרשמה עלייה נוספת של 0.9%, בהיקף של כ־2.7 מיליארד אירו. אם האינפלציה תאיץ השנה, גם תקציב 2027 יצטרך לספוג עלייה נוספת בהוצאות האוטומטיות.
ממשלת מיעוט לפני שנת בחירות
הבעיה הפוליטית אינה פחות מורכבת. לממשלה אין רוב בפרלמנט, ולנשיא עמנואל מקרון נותרו תשעה חודשים בלבד בתפקיד. קיצוץ משמעותי בפנסיות או בהטבות חברתיות ידרוש תמיכה של מפלגות שאינן חלק מהממשלה. המפלגה הסוציאליסטית, שקולותיה עשויים שוב להיות דרושים לאישור התקציב, צפויה להתנגד לקיצוצים בהוצאות החברתיות. בשנה שעברה הממשלה כבר נאלצה לוותר על העלאת גיל הפרישה ל־64, אחד המהלכים המרכזיים שקידם מקרון, כחלק מהפשרות שנדרשו להעברת התקציב.
המערכת הפוליטית הצרפתית כבר שילמה מחיר על מאבקי התקציב. ממשלות נפלו ב־2024 וב־2025 סביב ניסיונות לאשר תוכניות פיסקליות, ולכן כל מהלך של קיצוץ נוסף עלול להפוך במהירות למשבר פוליטי.
למרות זאת, עמיאל טוען שהממשלה אינה מתכוונת להעביר את הבעיה לנשיא הבא. מבחינתו, עדיף לבצע את הקיצוצים כעת ולאפשר לממשלה הבאה לבטל אותם אם תרצה, מאשר להעמיק את הגירעון ולצמצם עוד יותר את מרחב הפעולה שלה.
- אירופה בוערת: יותר מ-300 אלף פונו מבתיהם בצרפת ובספרד
- אמבפה מול ימאל: שתי הנבחרות היקרות נפגשות בחצי הגמר
גם שוק האג״ח דורש תשובות
המשקיעים כבר מתמחרים פרמיית סיכון גבוהה יותר על החוב הצרפתי. הפער בין תשואת האג״ח הצרפתית ל־10 שנים לבין המקבילה הגרמנית נע סביב 80 נקודות בסיס, הרמה הגבוהה ביותר מאז מאבק התקציב הקודם בסתיו. מאז כניסת מקרון לארמון האליזה ב־2017 גדל החוב הציבורי ביותר מטריליון אירו, ויחס החוב לתוצר עלה מ־98% ל־117%. חלק מהעלייה נבע מהתמיכה במשקי בית ובעסקים בתקופת הקורונה ובמשבר האנרגיה של 2022, אך גם מהפחתות מס שלא לוו בקיצוץ מקביל בהוצאות.
כעת הממשלה מנסה להכריח גם את המועמדים לנשיאות להתמודד עם המספרים. אדואר פיליפ מדבר על צורך בהקרבות כדי להגן על הדורות הבאים, מארין לה פן מציעה לקצץ בתשלומים לאיחוד האירופי ולהחמיר את מדיניות ההגירה, וז׳אן־לוק מלנשון מבקש להגדיל מיסוי על הון וחברות. מבחינת עמיאל, לפני שהקמפיין נכנס להילוך מלא, האחריות המיידית של המערכת הפוליטית היא לצמצם את הגירעון ולא להשאיר לנשיא הבא פחות אפשרויות פעולה.
