Muse כבש את האפסטור - אבל מטא מבקשת משהו הרבה יותר יקר מכסף: אמון
יותר מ-2.5 מיליון הורדות בתוך פחות משבועיים, המקום הראשון באפסטור האמריקאי וזינוק של 11% במניית מטא הפכו את Muse לאחת מהשקות ה-AI החזקות של השנה. אלא שהסוכן החדש רוצה גישה למיילים, ליומן, להודעות ולחשבונות, אמזון כבר חסמה אותו ואצל הצרכנים עולה השאלה הגדולה: כמה מידע מוכנים למסור כדי לקבל עוזר שבאמת עושה דברים במקומם?
מטא הצליחה בתוך שבועיים לעשות משהו שחברות רבות בתחום ה-AI עדיין מחפשות: להעביר את הסוכן האישי מעולם של חובבי טכנולוגיה לקהל הרחב. Muse, שהושק בארה"ב ב-8 בספטמבר, עבר 2.5 מיליון הורדות עד 21 בספטמבר, מתוכן כ-1.5 מיליון באייפון וכ-1.1 מיליון באנדרואיד. כבר בחמשת הימים הראשונים נרשמו כ-730 אלף הורדות, וביום שישי האחרון הוא עקף את צ'אטג'יפיטי והגיע למקום הראשון בין האפליקציות החינמיות באפסטור האמריקאי.
ההתלהבות הגיעה מיד לוול סטריט. מניית מטא זינקה ביותר מ-11% ביום שני ומתחילת ספטמבר השלימה עלייה של קרוב ל-30%. אנליסטים בג'פריס העלו את מחיר היעד ל-875 דולר, וג'יי.פי מורגן העלה ל-820 דולר. השינוי מגיע אחרי חודשים שבהם המשקיעים תהו מתי ההוצאות העצומות של מטא על AI ייצרו מוצר צרכני חדש שאפשר יהיה גם להרוויח ממנו. Muse נותן להם כרגע תשובה ראשונה.
מטא השיקה את Muse בתחילת החודש כסוכן אישי שמתחבר לוואטסאפ, אינסטגרם ופייסבוק, אבל ההבדל המרכזי בינו לבין צ'אטבוט רגיל הוא היכולת לבצע משימות. המשתמש יכול לבקש ממנו למצוא טיסה, להזמין מקום במסעדה, למלא טופס, לשלוח מייל, לבצע קנייה או לארגן לוח זמנים. הוא פועל מתוך מחשב וירטואלי אישי בענן, מתחבר לשירותים שהמשתמש מאשר ויכול להמשיך לעבוד גם כשהאפליקציה סגורה. מטא מציעה שימוש חינמי בהיקף גבוה, לצד מסלולי מנוי למשתמשים כבדים.
וזה בדיוק המקום שבו ההצלחה מתחילה לפגוש את הבעיה הגדולה ביותר של מטא. כדי ש-Muse יהיה באמת שימושי הוא צריך לדעת הרבה. מיילים, יומן, הודעות, קניות, העדפות, נסיעות ולעיתים גם שירותי תשלום. ככל שמעניקים לו יותר גישה, הוא יכול לבצע יותר פעולות ולהציע דברים לפני שהמשתמש בכלל ביקש.
הבעיה היא שהמותג שמבקש את הגישה הזאת הוא מטא. בסקר של אופנהיימר, 8% מהצרכנים אמרו שהיו סומכים על מטא עם הסיסמאות שלהם, לעומת כ-30% שהביעו אמון דומה בגוגל. זה פער גדול במיוחד למוצר שכל היתרון שלו מבוסס על הרשאות רחבות.
בשבוע האחרון הצטרפו גם שני אירועים שמחדדים את הרגישות. חוקר אבטחה מצא פרצה באפליקציית המק של Muse שאפשרה לתוכנה שפועלת על המחשב להשתלט על הסוכן דרך הרשאות שכבר קיבל. מטא תיקנה את הפרצה במהירות. במקרה אחר, כתב טכנולוגיה גילה ש-Muse התייחס לתוכן משיחות פרטיות באפליקציית ההודעות שלו. מטא הסבירה שהחיבור להודעות הופעל בהרשאה מצד המשתמש, אך הסוכן עצמו נתן הסבר שגוי לגבי הדרך שבה השיג את המידע.
גם האינטרנט עצמו מתחיל להחליט אם הוא רוצה את Muse בפנים. אמזון חסמה את הסוכן מגישה לקניות באתר שלה, בטענה שסוכן חיצוני שפועל בשם לקוח צריך לפעול בשקיפות ובהתאם לכללי האתר. מבחינת אמזון יש כאן גם שאלה עסקית: אם סוכן של מטא מחפש ללקוח מוצר, משווה מחירים ומגיע ישר לקופה, חלק גדול ממערכת החיפוש והפרסום של אמזון עובר הצדה.
שופיפיי ופייפאל בחרו בכיוון הפוך. שופיפיי מאפשרת ל-Muse להשלים רכישות באמצעות Shop Pay, ופייפאל מתחברת גם היא לסוכן של מטא. מבחינתן, אם סוכני AI יהפכו לשער החדש שדרכו צרכנים קונים ברשת, עדיף להיות התשתית שמאחורי העסקה. מניית שופיפיי זינקה בכ-16% בתוך יומיים סביב ההתפתחויות האלה, ובוול סטריט כבר שואלים מה זה עושה לבנקים.
כאן נמצא גם הפוטנציאל הכספי הגדול של מטא. מעבר למנויים, Muse יכול להפוך לשכבת תיווך חדשה בין מיליארדי משתמשים לבין עסקים. במקום שהצרכן יחפש מסעדה, מלון, ביטוח, טיסה או מוצר דרך כמה אתרים, הסוכן יכול לעשות את העבודה ולבחור בשבילו בין האפשרויות. טרואיסט מעריכה שהפעילות עשויה להוסיף למטא כ-28.5 מיליארד דולר להכנסות עד 2030. זו עדיין הערכה שתלויה באימוץ, בשותפים ובתחרות שצפויה להגיע מגוגל, אופן איי וחברות נוספות.
המספרים הראשונים מראים שהצרכנים רוצים לנסות. השאלה הגדולה של מטא היא כמה מהם יסכימו לעבור משלב ההורדה לשלב שבו Muse מקבל באמת את המפתחות לחלק גדול מהחיים הדיגיטליים שלהם.
