המחיר הסמוי של החום: כל טונה של פחמן גורמת לנזק של 41 דולר לפריון העבודה
מחקר חדש מעריך שהחום גורם לעובדים לעבוד לאט יותר ולקחת יותר הפסקות; הנזק המצטבר מגיע ל-41 דולר לכל טונה נוספת של CO₂
המחיר הכלכלי של החום אינו מסתכם בחשבון החשמל של המזגן או בנזק ליבולים. כשחם מדי, אנשים פשוט עובדים פחות טוב. עובד בניין נדרש לעצור יותר, פועל חקלאי מאט את הקצב וגם במפעלים שאינם ממוזגים התפוקה יורדת. כשמחברים את אובדן העבודה הזה על פני מיליוני עובדים, מתקבל נזק כלכלי גדול.
מחקר חדש שפורסם ב-Nature Climate Change ניסה לחשב את הנזק הזה. החוקרים מעריכים כי אובדן פריון העבודה שנגרם מחום מוסיף נזק של 41 דולר לכל טונה נוספת של פחמן דו-חמצני שנפלטת ב-2025. טווח האי ודאות רחב, בין דולר אחד ל-108 דולר לטונה, אך האומדן המרכזי הופך את הפגיעה בעבודה לאחד הנזקים הכלכליים הגדולים של שינוי האקלים.
לפי החוקרים, הפגיעה בפריון העבודה היא הרכיב השני בגודלו בעלות החברתית של פליטת פחמן, אחרי תמותה הקשורה לחום. הסיבה פשוטה: כדי שהמשק יפסיד כסף, עובד לא חייב להיעדר מהעבודה. מספיק שהוא יספיק פחות באותו יום.
המחקר פורסם ב-16 בספטמבר והובל על ידי Frances Moore מאוניברסיטת קליפורניה בדייוויס, יחד עם חוקרים מ-Purdue ו-Stanford. הצוות שילב נתוני אקלים עם מידע על סוגי עבודות, רמת המאמץ הפיזי והיכולת של עובדים להתגונן מפני החום.
חם יותר, עובדים לאט יותר: כך נוצר הנזק
דמיינו אתר בנייה ביום חם. העובדים מגיעים כרגיל, האתר פתוח והעבודה אינה נעצרת. אלא שבמקום לעבוד ברציפות, העובדים זקוקים ליותר מים, יותר הפסקות ולעיתים גם לקצב עבודה איטי יותר. בסוף היום הם עבדו אותו מספר שעות, אך הספיקו פחות.
זה סוג הנזק שהחוקרים ניסו למדוד.
ההשפעה בולטת במיוחד בעבודות פיזיות כמו בנייה וחקלאות. ככל שהחום והלחות עולים, לגוף קשה יותר לקרר את עצמו. במצב כזה עבודה מאומצת הופכת לקשה ואף מסוכנת, והעובד נדרש להוריד קצב או לעצור.
לכן החוקרים לא הסתכלו רק על הטמפרטורה. הם השתמשו במדד WBGT, שמביא בחשבון גם לחות ותנאים נוספים שמשפיעים על עומס החום על הגוף. יום של 35 מעלות באוויר יבש אינו זהה מבחינת העובד ליום של 35 מעלות עם לחות גבוהה.
לאחר מכן הם חיברו את נתוני החום לסוגי העבודה במדינות שונות. במדינה שבה שיעור גדול מהעובדים נמצאים במשרדים ממוזגים, הפגיעה צפויה להיות קטנה יותר. במדינה שבה מיליוני אנשים עובדים בשדות, באתרי בנייה או במפעלים ללא קירור מספק, הנזק גדול יותר.
לפי המחקר, הפגיעה מרוכזת במיוחד בדרום אסיה, במזרח ובדרום מזרח אסיה ובאפריקה. הודו, סין, פקיסטן וניגריה נמנות עם המדינות החשופות, וגם המזרח התיכון נמצא בין האזורים שבהם עומס החום על עובדים משמעותי.
- 39 ימים יותר בשנה: עונת גלי החום מתחילה מוקדם ונגמרת מאוחר
- האקלים מגיע לשוק האג"ח: הערים שישלמו יותר על החוב - וההזדמנות למשקיעים
גם מיזוג אינו פותר את הבעיה כולה. עובד משרד יכול לעבור לסביבה ממוזגת, אך חקלאי, עובד בניין או איש תחזוקה שעובד בחוץ אינם יכולים לעשות זאת. במקומות כאלה נדרשות יותר הפסקות, עבודה בשעות קרירות יותר, הצללה ואמצעים נוספים.
41 דולר הם רק חלק מהחשבון
המספר של 41 דולר אינו מס שמישהו משלם בכל פעם שנפלטת טונה של CO₂. מדובר באומדן כלכלי של הנזק העתידי לפריון העבודה שנגרם בעקבות אותה פליטה נוספת.
החוקרים משתמשים לשם כך במושג "העלות החברתית של פחמן". הרעיון הוא לתת מחיר לכל הנזקים העתידיים שנגרמים מפליטת טונה נוספת של פחמן דו-חמצני, גם אם מי שפלט אותה אינו משלם עליהם ישירות.
החשבון כולל נזקים בתחומים כמו בריאות ותמותה, חקלאות, אנרגיה ועליית מפלס הים. המחקר החדש מוסיף הערכה רחבה יותר של הפגיעה בעובדים.
לפי החישוב המעודכן, העלות הכוללת של טונה נוספת שנפלטת ב-2025 היא 179 דולר. מתוך הסכום הזה, 41 דולר מיוחסים לאובדן פריון עבודה. מדובר בכמעט רבע מהנזק הכולל.
- אסיה קונה נפט בקצב השיא מאז פרוץ המלחמה - אז למה הברנט יורד?
- סופטבנק גייסה 11.1 מיליארד דולר בחוב - כדי לסגור את התשלום האחרון ל-OpenAI
למרות התוספת הזאת, האומדן הכולל דווקא ירד מ-204 דולר ל-179 דולר לטונה. הסיבה היא שהחוקרים עדכנו במקביל את הערכת הנזק לחקלאות.
בהתבסס על הידע האקלימי העדכני יותר, אומדן הנזק החקלאי ירד מ-95 דולר ל-29 דולר לטונה. הירידה של 66 דולר בנזקי החקלאות הייתה גדולה מהתוספת של 41 דולר שנבעה מהכנסת הפגיעה בפריון העבודה לחישוב.
המספרים האלה חשובים לממשלות כאשר הן בוחנות פרויקטים, רגולציה ומדיניות אנרגיה. אם פרויקט מגדיל פליטות, אפשר להכניס לחישוב הכלכלי גם את הנזק העתידי שנוצר מהן ולא להסתכל רק על ההוצאה הישירה של החברה שמפעילה אותו.
אותו היגיון עובד גם ברמת העסק. השקעה במיזוג, הצללה או שינוי שעות עבודה עולה כסף, אך היא יכולה למנוע אובדן תפוקה. גלי חום כבר מגדילים את העלויות בחקלאות, בחשמל ובתשתיות, והפגיעה בעובדים מוסיפה רכיב נוסף לחשבון.
באתרי בנייה, למשל, אם חלק משעות הצהריים הופכות קשות מדי לעבודה פיזית, ניתן להתחיל מוקדם יותר, לעבוד בשעות הערב או להוסיף הפסקות. כל אחת מהאפשרויות משפיעה על העלויות ועל משך הפרויקט.
בחקלאות הבעיה כפולה. החום יכול לפגוע ביבול עצמו ובמקביל להקטין את קצב העבודה של מי שאמור לטפל בו ולקטוף אותו. בענפים אחרים הפתרון יכול להיות השקעה במיזוג ובקירור, שמגדילה בתורה את צריכת החשמל. הביקוש לפתרונות קירור גדל ככל שגלי החום נעשים תכופים יותר.
