קצבה חודשית מול סכום חד פעמי בפרישה: הקצבה המזערית, ההיוון ומה מכריע בפועל

שתי הדרכים שבהן הכסף חוזר אליכם

לאורך ארבעים שנות עבודה השאלה שמעסיקה את החוסך היא כמה נצבר בחשבון. ברגע הפרישה השאלה מתהפכת: באיזו צורה הכסף יחזור אליו. דרך אחת היא תשלום חודשי קבוע שממשיך להגיע כל עוד הפורש חי. דרך שנייה היא סכום גדול שנכנס בבת אחת לחשבון הבנק, והחוסך מנהל אותו לבדו.

בעברית המקצועית קוראים לזה "מסלול קצבתי" מול "מסלול הוני". מרבית הכסף שנצבר בישראל מאז 2008 מיועד מלכתחילה לקצבה חודשית, והמדינה קבעה סייגים למי שמבקש לקבל חלק ממנו כסכום אחד. הסייג המרכזי נקרא הקצבה המזערית, וכל שאר ההחלטה נשענת עליו. זהו אחד הצמתים שמתוארים במדריך המלא לחיסכון הפנסיוני בישראל.

הקצבה המזערית: הסף שפותח את הדלת

המחוקק יצא מהנחה פשוטה: החיסכון הפנסיוני נועד להבטיח הכנסה שוטפת לכל החיים, ולא הון נזיל שאפשר לכלות בשנתיים. לכן נקבע סף הכנסה חודשית שמתחתיו אי אפשר לרדת. כל עוד הקצבה של הפורש נמוכה מהסף, כספיו נשארים נעולים לטובת קצבה. משהקצבה חוצה את הסף, נפתחת האפשרות לקבל את העודף בדרכים אחרות.

נכון ל-2026 הסף עומד על 5,306 שקלים בחודש, והוא מתעדכן בתחילת כל שנה לפי המדד. הסכום כולל את הקצבאות מכל המקורות הפנסיוניים של אותו אדם. המשמעות המעשית: כדי לייצר קצבה של 5,306 שקלים במקדם המרה טיפוסי של 200, דרושה צבירה של קצת יותר ממיליון שקלים. חוסך שצבר פחות מזה כמעט תמיד יגלה שכל כספו מנותב לקצבה חודשית, בלי אפשרות לבחור. המקדם עצמו נבדל מקרן לקרן ומגיל לגיל, והפירוט נמצא במדריך על מקדם ההמרה שקובע כמה תקבלו בכל חודש.

היוון קצבה: כמה מקבלים היום, ממה מוותרים מחר

היוון הוא הפעולה שבה הפורש מקבל היום סכום אחד במקום חלק מהתשלומים החודשיים שהיו אמורים להגיע בעתיד. הקרן מחשבת את השווי הנוכחי של אותם תשלומים ומעבירה אותו, והקצבה קטנה בהתאם.

בתוכניות החדשות ובקופות הקצבה נהוג לאפשר היוון של עד רבע מהקצבה למשך חמש שנים, בכפוף לתנאים. בפנסיה תקציבית הכללים שונים, ולעיתים מדובר בעד שש שנים. הפרטים משתנים בין תוכנית לתוכנית, ולכן הבדיקה חייבת להיעשות מול המסמכים של הקרן הספציפית.

המחיר של ההיוון אינו מסתכם בקצבה שקטנה. לרשות כל פורש עומד סכום הון פטור ממס, כ-976 אלף שקלים ב-2026, והוא משמש הן להיוון והן לפטור על הקצבה עצמה. שימוש בפטור למשיכת סכום היום שוחק את הפטור שיישאר לקצבה בהמשך, ולפי הכללים הנוכחיים כל שקל שנמשך פוגע בפטור בשיעור גבוה משקל אחד. פורש שמושך היום סכום פטור עשוי לגלות בעוד שנתיים שקצבתו חייבת במס שלא ציפה לו. הצד הזה של ההחלטה מפורט במיסוי החיסכון הפנסיוני בשלוש תחנות, וגם במדריך לתכנון המס לקראת היציאה לפנסיה.

כספים הוניים: תגמולים ותיקים ורכיב הפיצויים

לצד ההיוון קיים מסלול נפרד, שאינו נוגע בקצבה עצמה: כספים שמוגדרים מלכתחילה כהוניים. שתי קבוצות עיקריות נכנסות להגדרה.

הראשונה היא כספי תגמולים שהופקדו עד סוף 2007. הפקדות מהתקופה ההיא, לרבות הרווחים שנצברו עליהן מאז, ניתנות למשיכה כסכום אחד בפטור ממס למי שהגיע לגיל 60 ויש לו לפחות חמש שנות ותק בקופה. הפקדות שנעשו מ-2008 ואילך מיועדות לקצבה, ומשיכתן כסכום אחד מחוץ לכללים נחשבת משיכה שלא כדין וחייבת במס בשיעור 35 אחוזים. הכללים המדויקים והחריגים מופיעים במדריך על משיכת כספים לפני גיל הפרישה והקנס שנלווה לה.

הקבוצה השנייה היא רכיב הפיצויים. עובד שסיים העסקה יכול למשוך את הפיצויים כסכום אחד, ותקרת הפטור עומדת ב-2026 על 13,750 שקלים לכל שנת ותק אצל אותו מעסיק. עובד עם עשרים שנות ותק יכול לכאורה למשוך כ-275 אלף שקלים בפטור. המחיר מגיע מאוחר יותר: משיכת פיצויים פטורים מקטינה את הפטור שיעמוד לרשותו על הקצבה בפרישה, ורבים מגלים זאת שנים אחרי המעשה.

דוגמה מספרית: 1.2 מיליון שקל בגיל 67

נניח פורש בן 67 שצבר 1,200,000 שקלים בקרן פנסיה, ומקדם ההמרה שלו עומד על 200. הקצבה החודשית שתתקבל היא 1,200,000 חלקי 200, כלומר 6,000 שקלים.

• רשות שוק ההון מנסה להרגיע את החוסכים: עסקת ווישור-אלטשולר לא משנה דבר
• ירושה מקופת גמל: שלושה חודשים ושלוש דרכים לכסף

הקצבה חוצה את הסף של 5,306 שקלים, ולכן נפתחת בפניו אפשרות בחירה. כדי לשמר את הסף עצמו הוא זקוק ל-5,306 כפול 200, שהם 1,061,200 שקלים. היתרה, כ-138,800 שקלים, היא החלק שאותו אפשר לשקול לקבל בדרך אחרת, בכפוף לכללי המס ולסוג הכספים.

השאלה המרכזית: אילו קיבל את כל 1,200,000 השקלים כסכום אחד, כמה שנים היה עליו לחיות כדי שהקצבה תעקוף את הסכום. החישוב הפשוט מחלק 1,200,000 ב-6,000 ומגיע ל-200 חודשים, שהם 16 שנים ושמונה חודשים. הפורש יחצה את נקודת האיזון בגיל 83 ושמונה חודשים, ומשם ואילך כל תשלום נוסף הוא רווח נטו לעומת הסכום החד פעמי.

החישוב הזה מתעלם מדבר אחד מהותי: הסכום החד פעמי ממשיך לעבוד. אם הפורש היה מפקיד אותו באפיק שמניב 3 אחוזים נטו בשנה מעבר לאינפלציה, ומושך ממנו 6,000 שקלים בחודש, הכסף היה מספיק לו כ-23 שנים ומחצה, כלומר עד גיל 90 וחצי בקירוב. נקודת האיזון האמיתית תלויה אפוא בתשואה שהפורש מסוגל להשיג ולשמר לאורך שני עשורים.

לצד המספרים, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מלמדים שגבר שהגיע לגיל 65 צפוי בממוצע להגיע לגיל 84 וחצי בקירוב, ואישה לגיל 86.6, וקרנות הפנסיה מניחות בלוחות שלהן תוחלת חיים ארוכה עוד יותר. ממוצע הוא ממוצע: מחצית מהאוכלוסייה תחיה מעבר לו.

אריכות חיים מול התנהגות: שני סיכונים מנוגדים

מי שבוחר בקצבה מעביר לקרן את מה שנקרא סיכון אריכות החיים. אם יחיה עד 95, הקרן תמשיך לשלם גם אם צבירתו האישית אזלה מזמן. זהו מנגנון הביטוח ההדדי: מי שנפטר מוקדם מממן את מי שמאריך ימים. בתמורה מוותר הפורש על שליטה ועל נזילות.

מי שבוחר בסכום החד פעמי לוקח על עצמו את הסיכון ההפוך, ואפשר לכנותו סיכון ההתנהגות. הכסף נמצא בחשבון, נגיש לחלוטין, וכל אירוע משפחתי או הזדמנות השקעה מפתה לגעת בו. מחקרים על התנהגות פורשים מראים שקצב המשיכה בפועל גבוה מהמתוכנן. נוסף לכך קיים סיכון של ניהול לקוי, של הונאות המכוונות לבני הגיל הזה, ושל ירידה ביכולת לנהל תיק השקעות בעוד עשרים שנה.

אין כאן צד נכון וצד שגוי. פורש עם מחלה קשה ותוחלת חיים מוגבלת, פורש שיש לו נכסים אחרים ומקורות הכנסה נוספים, ופורש שכל רכושו הוא הצבירה הפנסיונית, יגיעו בצדק לשלוש תשובות שונות.

מה קורה לכסף כשהחוסך הולך לעולמו

זהו הפרק שמכריע אצל משפחות רבות. בסכום החד פעמי התשובה פשוטה: הכסף עבר לחשבון הפרטי, וכל מה שנותר ממנו יעבור ליורשים לפי צו ירושה או צוואה.

בקצבה חודשית התשובה תלויה במבנה שנבחר. בקרן פנסיה נהוג שבן או בת הזוג ממשיכים לקבל שיעור מהקצבה לכל חייהם, ושיעור נפוץ הוא 60 אחוזים. לצד זה אפשר לבחור תקופת הבטחה, התחייבות של הקרן לשלם מספר מוגדר של תשלומים גם אם הפורש הלך לעולמו קודם. התקופות המקובלות הן 60, 120, 180 או 240 חודשים, ואינן יכולות להסתיים אחרי גיל 87.

לתקופת ההבטחה יש מחיר שוטף. בדוגמה מייצגת של פורש בן 67 עם מיליון שקלים, מקדם ללא תקופת הבטחה עמד על כ-187.9 והניב קצבה של כ-5,322 שקלים, ואילו מקדם עם הבטחה של 240 חודשים עמד על כ-195.8 והניב כ-5,106 שקלים. הפער החודשי הוא כמה מאות שקלים, והתמורה היא ביטחון למשפחה. בהיעדר בן זוג, המוטבים מקבלים סכום חד פעמי מהוון של יתרת התשלומים. הרחבה על מנגנוני השאירים נמצאת במדריך הכיסויים הביטוחיים ופנסיית השאירים, ותמונה כללית בכתבה על מה קורה לכספים הפנסיוניים לאחר פטירת החוסך.

איך ניגשים להחלטה בפועל

לפני שמחליטים, כדאי לאסוף כמה נתונים: הצבירה המדויקת בכל אחד מהחשבונות, מקדם ההמרה שיחול בפועל, איזה חלק מהכספים מוגדר הוני ואיזה קצבתי, סכום הפטור שכבר נוצל בעבר במשיכות פיצויים, וגובה קצבת הזקנה הצפויה מהביטוח הלאומי. מועד הפרישה עצמו משפיע על כל אלה להרחבה: האם כדאי להתחיל לקבל קצבת פנסיה מוקדם או לדחות אותה?, והוא מפורט במדריך גיל הפרישה בישראל.

שני צעדים נוספים חשובים. הראשון הוא ביצוע קיבוע זכויות מול רשות המסים, הליך שקובע כיצד ינוצל הפטור והשלכותיו נמשכות שנים. השני הוא לזכור שרוב ההחלטות בתחום אינן הפיכות: אחרי היוון או משיכה הונית אין דרך לחזור אחורה.

ההחלטה אישית ותלויה בבריאות, במצב המשפחתי, בנכסים האחרים וברמת ההוצאות הצפויה, ואין בה תשובה אחת שמתאימה לכולם. זהו המקרה שבו כדאי לשבת מול בעל רישיון פנסיוני או יועץ מס פרישה, עם המספרים האישיים על השולחן, לפני שחותמים על טופס.

שאלות ותשובות

מהי הקצבה המזערית ולמה היא חשובה

זהו סף הכנסה חודשית שנקבע בחוק ועומד על 5,306 שקלים ב-2026. כל עוד הקצבה הצפויה נמוכה ממנו, הכספים מיועדים לקצבה בלבד. חצייתו פותחת אפשרות למשיכות הוניות ולהיוון.

כמה צריך לצבור כדי לעבור את הסף

במקדם המרה של 200 דרושים כ-1.06 מיליון שקלים. במקדם נמוך יותר דרוש פחות. המקדם האישי מופיע בדוח השנתי של הקרן.

האם היוון תמיד עולה כסף

ההיוון מקטין את הקצבה החודשית, וכשהוא נעשה מתוך הפטור ממס הוא שוחק גם את הפטור העתידי על הקצבה. יש מצבים שבהם הוא משתלם, למשל מול חוב יקר או צורך רפואי מיידי, אך המחיר קיים תמיד וכדאי לכמת אותו מראש.

מה ההבדל בין היוון לבין משיכת כספים הוניים

היוון גורע מהקצבה החודשית עצמה. משיכת כספים הוניים נוגעת בכספים שמלכתחילה אינם מיועדים לקצבה, בעיקר תגמולים שהופקדו עד סוף 2007 ורכיב הפיצויים.

מה קורה אם אמשוך את כל הכסף והוא ייגמר

הרשת שנותרת היא קצבת הזקנה מהביטוח הלאומי, ובמקרים מסוימים השלמת הכנסה. זהו הסיכון שהקצבה לכל החיים נועדה למנוע, ומכאן ההגנה החוקית על הסף המזערי.

האם אפשר לפצל בין השניים

לרוב כן, וזו הבחירה שמרבית הפורשים שחצו את הסף עושים: קצבה שוטפת שמכסה את ההוצאות הקבועות, לצד סכום נזיל לצרכים משתנים.

מה זו תקופת הבטחה וכמה היא עולה

התחייבות של הקרן לשלם מספר מוגדר של קצבאות גם אם הפורש הלך לעולמו קודם. היא מייקרת את המקדם ומקטינה את הקצבה בכמה מאות שקלים בדוגמה מייצגת, ובתמורה מבטיחה תשלום למשפחה.

האם ההחלטה הפיכה

ברוב המקרים לא. אחרי היוון או משיכה הונית אין אפשרות להחזיר את הכסף לקרן ולשחזר את הקצבה המקורית, ולכן חשוב להיוועץ בבעל רישיון לפני החתימה.

עדכונים

2026 - סכום הקצבה המזערית עודכן ל-5,306 שקלים בחודש. שיעור הפטור המרבי על קצבה מזכה עלה ל-57.5 אחוזים, ותקרת הקצבה המזכה עומדת על 9,430 שקלים, כך שהפטור החודשי המרבי מגיע לכ-5,422 שקלים וסכום ההון הפטור לכ-976 אלף שקלים. תקרת הפטור על פיצויי פיטורים נותרה 13,750 שקלים לכל שנת ותק. מסלול העלאת שיעורי הפטור ממשיך לפי תיקון 190, ומי שמתכנן פרישה יבדוק כיצד השינויים משפיעים על תזמון קיבוע הזכויות.