
הטבות המס: זיכוי, ניכוי, תקרות ומי באמת מנצל אותן
על כל שקל שנכנס לחיסכון הפנסיוני המדינה מחזירה חלק דרך שני מנגנונים שונים לגמרי: זיכוי לפי סעיף 45א שמקטין את המס עצמו, וניכוי לפי סעיף 47 שמקטין את ההכנסה החייבת. המדריך מסביר את ההבדל, מראה בחישוב מלא כמה חוסך עצמאי בהכנסה של 280 אלף שקל, ומפרט מי מפספס את ההטבה בלי לדעת ואיך מבקשים החזר שש שנים אחורה. מעודכן לתקרות 2026.
שתי הטבות נפרדות על אותה הפקדה
שני אנשים מפקידים באותו חודש 1,000 שקל לקרן פנסיה. אצל אחד חשבון המס קטן ב-350 שקל, אצל השני ב-200 שקל. ההפרש נובע מכך שבפקודת מס הכנסה קיימים שני מנגנוני הטבה נפרדים.
הראשון נקרא זיכוי, והוא קבוע בסעיף 45א. הוא נכנס לפעולה בסוף החישוב: אחרי שכבר יודעים כמה מס אתם חייבים, מורידים מהסכום אחוז קבוע מההפקדה. השני נקרא ניכוי, והוא קבוע בסעיף 47, ופועל שלב אחד קודם: מקטין את ההכנסה שעליה בכלל מחשבים את המס.
ההבחנה נשמעת דקה, והיא זו שקובעת כמה כסף חוזר בפועל לכיס. התמונה השלמה מופיעה במדריך המלא על החיסכון הפנסיוני בישראל, וכאן נתמקד בשלב שבו המדינה משתתפת בהפקדה עצמה.
למה מדרגת המס הופכת את היוצרות
שיעור הזיכוי קבוע בחוק ועומד על 35% מהסכום שהופקד, והוא זהה לכל אדם בכל רמת הכנסה. הניכוי, לעומת זאת, שווה כמדרגת המס השולית של המפקיד, האחוז שחל על השקל האחרון שהרוויח באותה שנה.
המשמעות מתבהרת כשמציבים מספרים. הפקדה של 1,000 שקל בערוץ הניכוי שווה 100 שקל במדרגת 10%, 200 שקל במדרגת 20%, ו-470 שקל במדרגה העליונה של 47%. אותם 1,000 שקל בערוץ הזיכוי שווים 350 שקל לשלושתם.
ההיפוך מתרחש במדרגת 35%. מתחתיה שקל בערוץ הזיכוי שווה יותר, מעליה הניכוי עוקף אותו. מכאן גם התקרות הנפרדות שקבע המחוקק לשני הערוצים.
סעיף 45א: הזיכוי ותקרותיו
הזיכוי ניתן על כספים שהחוסך עצמו שם בחיסכון, ולא על החלק שהמעסיק מפקיד. אצל שכיר זו השורה שיורדת מהתלוש מדי חודש, בדרך כלל 6% מהשכר. שיעורי ההפקדה והחלוקה בין העובד למעסיק מפורטים במדריך ההפקדות של שכיר ועצמאי.
מרכז המידע: פנסיה וחיסכון ארוך טווח
- שלושת רבדי הפנסיה
- קרן פנסיה מקיפה ומשלימה
- ביטוח מנהלים
- קופת גמל וקופת גמל להשקעה
- קרן השתלמות
- פוליסת חיסכון והשוואת כל מכשירי החיסכון זה מול זה
- מסלולי השקעה
- דמי ניהול
- הפקדות לפנסיה
- הכיסויים הביטוחיים בפנסיה
- ניוד, איחוד חשבונות והכספים האבודים בהר הכסף
- מיסוי החיסכון הפנסיוני בשלוש תחנות
- הטבות המס
- גיל הפרישה בישראל
- קצבה חודשית מול סכום חד פעמי בפרישה
- מקדם ההמרה בפנסיה
- משיכה לפני גיל פרישה
- פנסיה לפי עשור
התקרה בנויה משני תנאים שצריכים להתקיים יחד: ההפקדה אינה עולה על 7% מההכנסה המזכה, וההכנסה המזכה מוגבלת ל-9,700 שקל בחודש בשנת 2026. מכאן שההפקדה החודשית המרבית שנהנית מזיכוי היא 679 שקל, 8,148 שקל בשנה, והזיכוי המרבי 2,852 שקל בשנה. השכיר מקבל אותו אוטומטית בתלוש.
אצל עצמאי הסעיף עובד בשיעור אחר: זיכוי על הפקדה של עד 5.5% מההכנסה המזכה, שתקרתה 232,800 שקל בשנה. ההפקדה שנהנית מזיכוי מגיעה ל-12,804 שקל והזיכוי עצמו ל-4,481 שקל, והוא נדרש בדוח השנתי.
סעיף 47: הניכוי ולמי הוא פתוח
הניכוי הוא מקור ההטבה הגדולה יותר אצל מי שהכנסתו אינה מבוטחת בפנסיה. עצמאי שנחשב עמית מוטב זכאי לנכות מההכנסה החייבת הפקדה של עד 11% מההכנסה המזכה, עד 25,608 שקל בשנה בשנת 2026. יחד עם רכיב הזיכוי, 5.5%, מתקבל שיעור כולל של 16.5% והפקדה מוטבת מרבית של 38,412 שקל בשנה.
אצל שכיר הסיפור הפוך. הניכוי אינו חל על המשכורת שהמעסיק כבר מפקיד עליה, משום שבגינה כבר ניתנה הטבה. הוא שמור להכנסה שאינה מכוסה בהפקדה, ומי שמפקיד עליה מכספו זכאי לניכוי של 11% כעמית מוטב או 5% אם אינו, וכן לזיכוי של 35% על הפקדה של עד 5% נוספים, עד 485 שקל בחודש בשנת 2026 וזיכוי של כ-2,037 שקל בשנה.
- רשות שוק ההון מנסה להרגיע את החוסכים: עסקת ווישור-אלטשולר לא משנה דבר
- ירושה מקופת גמל: שלושה חודשים ושלוש דרכים לכסף
לכלל הזה יש סייג: מי שמשכורתו המבוטחת עולה על 24,250 שקל בחודש נותר עם רכיב הזיכוי בלבד, והניכוי על ההכנסה הנוספת נסגר בפניו.
הכנסה מזכה, הכנסה נוספת ועמית מוטב
שלושת המונחים האלה חוזרים בכל טופס, והם שמפרידים בין מי שמנצל את ההטבה למי שמפספס אותה. הכנסה מזכה היא ההכנסה שעליה מודדים את האחוזים, והיא מוגבלת בתקרה: 9,700 שקל בחודש לשכיר, 232,800 שקל בשנה לעצמאי, נכון ל-2026.
הכנסה נוספת היא הכנסה חייבת שאין עליה הפקדה פנסיונית: שעות נוספות והחזרי הוצאות שהמעסיק אינו מפקיד בגינם, הכנסה מעסק צדדי, שכר דירה חייב במס ועבודה אצל מעסיק שני. גם עליה חלה תקרה של 9,700 שקל בחודש.
עמית מוטב הוא מי שהופקדו בשבילו באותה שנה לקופת גמל לקצבה 16% לפחות מהשכר הממוצע במשק. השכר הממוצע לצורכי מס עומד בשנת 2026 על 13,769 שקל בחודש, ולכן הסף הוא כ-26,436 שקל בשנה. מי שחוצה אותו זכאי לניכוי של 11%, ומי שנשאר מתחתיו יורד ל-5%. אצל שכיר במשרה מלאה הסף נחצה כמעט תמיד, ואצל עצמאי שמפקיד סכומים קטנים הוא נותר לא מנוצל.
הדוגמה: עצמאי בהכנסה של 280 אלף שקל
דני עצמאי, וההכנסה החייבת שלו אחרי הוצאות מוכרות עומדת על 280,000 שקל בשנה. מדרגת המס השולית שלו בשנת 2026 היא 31%, שחלה על הכנסה שנתית שבין 228,000 ל-301,200 שקל. הוא שוקל להפקיד 38,412 שקל, מלוא ההפקדה המוטבת, שמתפצלת ל-25,608 שקל בערוץ הניכוי ו-12,804 בערוץ הזיכוי.
מי שאינו מפקיד כלל:
ההכנסה החייבת נשארת 280,000 שקל.
10% על 84,120 הראשונים: 8,412 שקל.
14% על החלק שבין 84,120 ל-120,720: 5,124 שקל.
20% על החלק שבין 120,720 ל-228,000: 21,456 שקל.
31% על החלק שבין 228,000 ל-280,000: 16,120 שקל.
סך המס: 51,112 שקל.
מי שמפקיד את המלוא:
הניכוי מוריד את ההכנסה החייבת ל-254,392 שקל.
שלוש המדרגות הראשונות נשארות כשהיו: 34,992 שקל.
31% על החלק שבין 228,000 ל-254,392: 8,181 שקל.
סך המס לפני הזיכוי: 43,173 שקל.
הזיכוי לפי סעיף 45א: 35% על 12,804, כלומר 4,481 שקל, יורד מחשבון המס.
סך המס: 38,692 שקל.
הפער בין שני המסלולים: 12,420 שקל בשנה. החישוב מוצג לפני הזיכויים האישיים, שזהים בשני המקרים ואינם משנים את הפער.
וכמה זה שווה על כל שקל? על 25,608 השקלים שנכנסו לערוץ הניכוי, כל שקל הקטין את חשבון המס ב-31 אגורות. על 12,804 השקלים שבערוץ הזיכוי, כל שקל הקטין אותו ב-35 אגורות. שקל מעבר ל-38,412 אינו מייצר הטבה כלל.
מהצד השני: דני הכניס לחיסכון שלו 38,412 שקל ושילם על כך בפועל 25,992 שקל, כ-68 שקל על כל 100 שקל של חיסכון. מי שנמצא במדרגה של 47% רואה תמונה אחרת, ואצלו שקלי הניכוי שווים יותר משקלי הזיכוי. החישוב מתייחס למס הכנסה ואינו כולל דמי ביטוח לאומי. גובה ההפקדה הנכון תלוי בנתונים אישיים ובתזרים, וכדאי לבחון אותו מול בעל רישיון פנסיוני או יועץ מס.
מי מפסיד את ההטבה בלי לדעת
שכיר שמפריש 6% במקום 7%. תקרת הזיכוי בנויה על 7% מההכנסה המזכה, אבל ההפרשה הרגילה של עובד עומדת על 6%. מי שמשתכר 9,700 שקל ומעלה מפקיד 582 שקל בחודש במקום 679, וזיכוי של כ-407 שקל בשנה הולך לאיבוד. חלק מהקרנות מאפשרות להגדיל את חלק העובד ל-7%, בכפוף להסכם ההעסקה ולתקנון.
שכיר שהמעסיק מפקיד לו על השכר הבסיסי בלבד. שעות נוספות, עמלות, בונוסים והחזרי הוצאות אינם תמיד נכללים בשכר המבוטח. הרכיבים האלה הופכים להכנסה נוספת, ואפשר להפקיד עליהם עצמאית ולקבל זיכוי וניכוי לפי סעיף 47.
עצמאי שמפקיד את סכום החובה בלבד. חוק פנסיה חובה לעצמאים מחייב הפקדה של 4.45% על הכנסה עד מחצית השכר הממוצע, כ-6,884 שקל בחודש, ו-12.55% על החלק שמעליה ועד השכר הממוצע. סכום החובה המרבי מגיע לכ-14,044 שקל בשנה, פחות מארבעים אחוזים מהתקרה המוטבת, ומי שנעצר שם עלול להישאר גם מתחת לסף עמית מוטב.
מי שיש לו הכנסה ממקורות נוספים. שכר דירה חייב במס, עבודה נוספת או עסק צדדי פותחים ערוץ הפקדה משלהם, ומי שאינו מדווח עליהם בדוח אינו מקבל את ההטבה. שיקולי המס לקראת הפרישה מתוארים גם בכתבה תכנון מס לקראת יציאה לפנסיה ואיך להגדיל את קצבת הפנסיה השוטפת.
לצד הפנסיה קיימים שני מכשירים עם יחס מיסויי שונה: קרן ההשתלמות ותקרת ההפקדה הפטורה שלה, וקופת הגמל להשקעה, שאין בה זיכוי או ניכוי בהפקדה.
החזרי מס שש שנים אחורה
מי שגילה שההטבה לא נוצלה אינו חייב להשלים עם זה. סעיף 160 לפקודה מאפשר לבקש החזר מס עד שש שנים לאחר תום שנת המס שבה קמה הזכות. בשנת 2026 אפשר להגיש בקשות עבור שנות המס 2020 עד 2025, והבקשה עבור 2020 נסגרת בסוף השנה.
שכיר שאינו חייב בהגשת דוח שנתי מגיש טופס 135, ומצרף טופסי 106 מהמעסיקים ואישורי הפקדה מהגופים המנהלים. עצמאי מבקש את ההחזר בדוח השנתי הרגיל. הסכום מגיע בתוספת הפרשי הצמדה וריבית של 4% לשנה מיום תשלום המס.
הפקדות שנעשו מחוץ לתלוש הן סיבה נפוצה להחזר, משום שהמעסיק אינו יודע עליהן ואינו מזכה בגינן בשוטף. הליך הבקשה מוסבר גם בכתבה כסף מחכה לכם באוצר: המדריך המלא לקבלת החזרי מס.
ולעיתוי יש משקל: ההפקדה נזקפת לשנת המס שבה בוצעה בפועל, ולכן מי שרוצה למצות את התקרה של שנה מסוימת משלים אותה עד 31 בדצמבר. המשך המסלול של הכסף, מרגע ההפקדה ועד לקצבה, מתואר במדריך המיסוי בשלוש התחנות, והתאמת ההפקדות לשלב החיים מפורטת במדריך הפנסיה לפי עשור.
שאלות ותשובות
מה עדיף, זיכוי או ניכוי?
אין כאן בחירה. החוק מקצה לכל ערוץ תקרה משלו וההפקדה מתפצלת ביניהם לפי הסעיפים. השאלה המעשית היא כמה כדאי להפקיד, ומי שנמצא במדרגת מס גבוהה מקבל יותר על כל שקל שנכנס לערוץ הניכוי.
אני שכיר, האם עליי לעשות משהו כדי לקבל את ההטבה?
על ההפקדה שיורדת מהתלוש הזיכוי ניתן אוטומטית. הפקדה שנעשית מחוץ לתלוש, על הכנסה נוספת או לקופה פרטית, מחייבת הגשת בקשה בסוף השנה, וזהו החלק שנשכח אצל רבים.
הפקדתי יותר מהתקרה. מה קורה עם העודף?
הסכום שמעל התקרה אינו מייצר הטבה בהפקדה, ונשאר בחיסכון וצובר תשואה. כדאי לוודא מול הגוף המנהל כיצד הוא מסווג, משום שלסיווג יש השפעה על המיסוי במשיכה.
האם ההטבה ניתנת גם על ההפקדה של המעסיק?
הזיכוי לפי סעיף 45א ניתן על ההפקדה של העובד עצמו. להפקדת המעסיק יש הטבה מסוג אחר: היא אינה נחשבת הכנסה חייבת בידי העובד עד לתקרה שנקבעה בסעיף 3(ה3) לפקודה.
עצמאי שגם עובד כשכיר, איך הדברים מסתדרים?
ההכנסה מהעסק נחשבת הכנסה נוספת לצד המשכורת המבוטחת, ולכל אחת מהן תקרה משלה. החישוב תלוי בגובה שני המקורות ובשאלה האם חוצים את סף עמית מוטב, ורצוי לעשות אותו עם יועץ מס.
מה קורה בשנה שבה לא הייתה לי הכנסה חייבת?
זיכוי וניכוי מקטינים מס שקיים. בשנה בלי חבות מס אין ממה להוריד, וההטבה אינה נשמרת לשנה הבאה.
איך יודעים כמה הופקד בפועל בשנה שעברה?
הגוף המנהל שולח אישור הפקדה שנתי, והמסלקה הפנסיונית ואתר הר הכסף מרכזים את התמונה מכל החשבונות. אלה המסמכים שמצרפים לבקשת ההחזר.
עדכונים
2026 - השכר הממוצע במשק לצורכי מס עודכן ל-13,769 שקל בחודש, ובעקבותיו סף עמית מוטב עומד על כ-26,436 שקל בשנה. תקרת ההכנסה המזכה לשכיר נותרה 9,700 שקל בחודש, וההפקדה המרבית שנהנית מזיכוי לפי סעיף 45א היא 679 שקל בחודש, 8,148 שקל בשנה, זיכוי של עד 2,852 שקל. אצל עצמאי תקרת ההכנסה המזכה היא 232,800 שקל בשנה וההפקדה המוטבת המרבית 38,412 שקל, מתוכם 25,608 בערוץ הניכוי ו-12,804 בערוץ הזיכוי. מדרגות המס התרחבו השנה: מדרגת 20% עד 19,000 שקל בחודש ומדרגת 31% על 19,001 עד 25,100 שקל, שינוי שמשפיע על שווי הניכוי בטווח הזה. בקשות להחזר מס אפשריות עבור שנות המס 2020 עד 2025.
- 2.אנונימי 11/08/2026 17:46הגב לתגובה זונראה לי שהמספרים כאן ממש לא נכונים מדרגת 20% עד 19000 שקל בחודש ומדרגת 31% על 19001 עד 25100 שקל נא בידקו את עצמיכם
- 1.אני נימו 11/08/2026 08:03הגב לתגובה זומודה שהלכתי לאיבוד ושיש דברים שטוב שבעלי מקצוע יעסקו בהם