פנסיה לפי עשור: מה עושים בגיל 20, 30, 40, 50 ו-60

אותה שאלה, תשובה שונה בכל עשור

החיסכון הפנסיוני נמשך ארבעים שנה ויותר, ובכל שלב שלו יש גורם אחד ששולט בתוצאה. בגיל 25 הגורם החזק ביותר הוא הזמן, מפני שלכל שקל שנכנס לחשבון יש עוד ארבעה עשורים לצמוח. בגיל 62 הזמן מוצה, ומה ששולט הוא המס, מועד הפרישה והאופן שבו הכסף ייצא. לכן העצה "תבדקו את הפנסיה" חסרת משמעות בלי שלב חיים. המדריך עובר עשור אחר עשור, ובכל אחד מציג את הפעולה החשובה ביותר, את מה שנפוץ לפספס ואת ההחלטה שנסגרת אם ממשיכים לדחות.

גיל 20 עד 30: העשור שבו כל שנה שווה הכי הרבה

חובת ההפקדה חלה על עובד שכיר מגיל 21 לגבר ומגיל 20 לאישה, לאחר שישה חודשי עבודה אצל אותו מעסיק, ומי שכבר יש לו חשבון פעיל זכאי להפקדה בתום שלושה חודשים ורטרואקטיבית ליום הראשון. שיעורי המינימום שקבע צו ההרחבה: 6% מהעובד, 6.5% מהמעסיק לרכיב התגמולים ו-6% נוספים ממנו לרכיב הפיצויים, יחד 18.5% מהשכר בכל חודש.

הפעולה החשובה ביותר בעשור הזה היא לבחור את הקרן במקום לקבל אותה במקרה. רוב העובדים החדשים מגיעים לקרן שהמעסיק או סוכן הפנסיה הפנה אליה, וזו לא בהכרח הזולה שזמינה להם. לכל אדם יש זכות להצטרף מיוזמתו לאחת מקרנות ברירת המחדל הנבחרות, שזכו במכרז של המדינה והתחייבו לדמי ניהול מוזלים אחידים לכל מצטרף.

כאן נמצא גם הפרדוקס של דמי הניהול. בגיל 25 הצבירה קטנה, ולכן ההפרש בין 0.22% ל-0.5% נראה זניח בשקלים, אלא שהשיעור הזה יחול על החשבון בארבעים השנים הבאות ועל צבירה שתגדל פי עשרות. שווה להשקיע בשיחה הזאת דווקא כשהסכום עוד נראה קטן, כמפורט במדריך דמי הניהול ואיך מתמקחים עליהם.

נושא שני שנפוץ לפספס הוא מסלול ההשקעה. ברירת המחדל ברוב הקרנות היא המודל תלוי הגיל, שמשייך חוסכים צעירים למסלול עתיר מניות ומקטין את החשיפה ככל שמתקרבים לפרישה. חוסך בן 25 שנמצא במסלול סולידי מחזיק תמהיל שמתאים לאדם בן 60, ומשלם על כך ארבעה עשורים. התאמת המסלול לאופק ההשקעה אישית ותלוית נתונים.

הדוגמה: אותו חוסך, פער של עשר שנים

נעים ונועה זהים בכל פרמטר: שכר של 12,000 שקל בחודש, הפקדה כוללת של 18.5% שהם 2,220 שקל, אותה קרן, אותם דמי ניהול של 1% מההפקדה ו-0.22% מהצבירה, ואותה תשואה שנתית ברוטו של 6%. שניהם פורשים בגיל 67. ההבדל היחיד: נעים התחיל להפקיד בגיל 25, ונועה בגיל 35.

החישוב. ההפקדה נטו: 2,220 פחות 1% = 2,197.8 שקל בחודש. התשואה נטו: 6% פחות 0.22% = 5.78% בשנה, שהם 0.4694% בחודש.

נעים, 504 הפקדות חודשיות (42 שנה): צבירה של כ-4,491,000 שקל.
נועה, 384 הפקדות חודשיות (32 שנה): צבירה של כ-2,359,000 שקל.
ההפרש: כ-2,132,000 שקל.

והצד השני של המשוואה: סך ההפקדות ברוטו של נעים הוא 1,118,880 שקל ושל נועה 852,480 שקל. ההפרש בכסף שהוכנס לחשבון עומד על 266,400 שקל בלבד, והוא מייצר הפרש של יותר מ-2.1 מיליון שקל בצבירה. במונחי קצבה, אם יחול מקדם המרה של 200: נעים מגיע לכ-22,450 שקל בחודש ונועה לכ-11,800. פער של כ-10,650 שקל בכל חודש, לכל החיים.

• איך להיערך לעידן וגיל הזהב?
• מקדם ההמרה בפנסיה: המספר שקובע כמה תקבלו בכל חודש

כדי להשלים את הפער ב-32 שנה, ההפקדה החודשית של נועה צריכה לעמוד על כ-4,226 שקל ברוטו במקום 2,220, שהם 35% מהשכר שלה ויותר מפי שניים משיעור החובה. הנתונים כאן הם המחשה חשבונאית שמניחה שכר ותשואה קבועים, ולא תחזית.

ובמספר בודד: שנת הפקדות בגיל 25 מגיעה לגיל 67 בשווי של כ-271,600 שקל, ואותה שנה בגיל 55 מגיעה לכ-50,300 שקל.

גיל 30 עד 40: העשור של המעברים

בעשור הזה מחליפים מקומות עבודה, יוצאים לעצמאות, נולדים ילדים ונלקחת משכנתה. כל אירוע כזה נוגע בחיסכון הפנסיוני, ולרוב בלי שאיש מודיע על כך.

מעבר עבודה. מעסיק חדש פותח לעיתים קרובות חשבון בגוף אחר, והחשבון הישן נשאר במקומו וממשיכים להיגבות ממנו דמי ניהול מהצבירה. אחרי שלושה או ארבעה מעברים נוצרים חשבונות מפוזרים עם תנאים שונים וכיסויים חופפים. איחוד לחשבון אחד משפר את כוח המיקוח ומבטל כפילויות, וכספים שנשכחו אפשר לאתר במאגר של רשות שוק ההון, כמפורט במדריך הניוד, איחוד החשבונות והכספים האבודים. עוד על החיסכון במעבר בין מעסיקים ובמעבר לעצמאות בסקירה על ניהול הפנסיה בזמן חילופי עבודה.

שינוי בכיסויים. קרן פנסיה מקיפה כוללת שני כיסויים שנרכשים מתוך ההפקדה: אובדן כושר עבודה ופנסיית שאירים. חוסך רווק בן 28 משלם על כיסוי שאירים שאין לו למי לשלם אותו, וזוג עם שני ילדים ומשכנתה נמצא במצב ההפוך. מסלול ביטוח שנבחר בגיל 24 אינו מותאם למשפחה שקמה בינתיים.

• משיכה לפני גיל פרישה: הקנס, החריגים ומתי זה בכל זאת נכון
• שלושת רבדי הפנסיה: ביטוח לאומי, פנסיה תעסוקתית וחיסכון פרטי

קרן השתלמות. מוצר שמעטים מבקשים ביוזמתם, אף שהוא החיסכון הנזיל היחיד בישראל שרווחיו פטורים ממס רווח הון עד תקרה. לשכיר ההטבה חלה על הפקדה של עד 10% מהשכר, עד תקרת שכר של 15,712 שקל בחודש (2026), ולעצמאי תקרת ההפקדה שמזכה בפטור עומדת על 20,566 שקל בשנה. עובד שלא ביקש קרן השתלמות בהסכם ההעסקה לא יקבל אותה מעצמה.

גיל 40 עד 50: בדיקת אמצע הדרך

כאן עוברים את אמצע הדרך, ולראשונה אפשר לבדוק לאן זה הולך. הדוח השנתי כולל תחזית קצבה בגיל פרישה, והמדד שנוח לעבוד איתו הוא שיעור התחלופה: איזה חלק מהשכר האחרון תחליף הקצבה. חוסך שמפקיד 18.5% ברציפות לאורך כל הקריירה מגיע לשיעור תחלופה בסביבות 60% עד 70%, ומי שהיו לו תקופות בלי הפקדה או משיכת פיצויים בדרך יימצא נמוך יותר, כפי שעולה מבחינה של הסכום שנדרש לקיום בכבוד אחרי הפרישה.

העצמאים הם המקרה הבולט בעשור הזה. חוק פנסיה חובה לעצמאים מחייב הפקדה של 4.45% מההכנסה עד מחצית השכר הממוצע במשק, ו-12.55% מההכנסה שמעליה ועד השכר הממוצע. השכר הממוצע ב-2026 עומד על 13,769 שקל, מחציתו 6,884.5 שקל, וחובת ההפקדה המרבית מגיעה לכ-14,044 שקל בשנה. אלא שהטבות המס חלות על הפקדה של עד 16.5% מההכנסה החייבת ועד הכנסה שנתית של 232,800 שקל, כלומר עד כ-38,412 שקל בשנה. עצמאי שמפקיד את החובה בלבד מוותר על קרוב לשני שלישים מההטבה.

גם לשכירים יש מרווח שלא נוצל. מי שמפקיד באופן עצמאי מעבר לתלוש זכאי לזיכוי במס בשיעור 35%, עד תקרה של 11,640 שקל בשנה לעמית מוטב, ולניכוי מההכנסה החייבת על הפקדה של עד 11% מההכנסה ולא יותר מ-25,608 שקל בשנה (2026). ההטבות נבדקות לשנת מס, ומי שלא ניצל אותן עד סוף דצמבר מאבד אותן לאותה שנה, כמפורט במדריך הטבות המס, הזיכוי והניכוי.

גיל 50 עד 60: הסיכון, המקדם ומועד הפרישה

מכאן ואילך אופק ההשקעה מתקצר, והשאלה משתנה: לא כמה אפשר להרוויח, אלא כמה אפשר להרשות לעצמך להפסיד בשנה שלפני המשיכה. במודל תלוי הגיל ההתאמה מתבצעת אוטומטית, וחוסכים שבחרו מסלול קבוע לפני עשרים שנה נשארים בחשיפה שאינה תואמת עוד את המצב. ההחלטה על רמת הסיכון אישית ותלויה בצבירה, בהכנסות נוספות ובמועד הפרישה המתוכנן, וכדאי לבחון אותה מול בעל רישיון.

בדיקת המקדם. המקדם הוא המספר שבו מחלקים את הצבירה כדי לקבל קצבה חודשית. בפוליסות ביטוח מנהלים שנפתחו לפני 2013 קיים לעיתים מקדם מובטח, שנקבע לפי לוחות תמותה ישנים ולכן נמוך יותר ומשתלם לחוסך. ניוד של פוליסה כזאת לקרן פנסיה מבטל את ההבטחה לתמיד, גם אם דמי הניהול בקרן החדשה נמוכים בהרבה. ההשוואה מספרית ואישית, ומפורטת במדריך מקדם ההמרה שקובע את גובה הקצבה.

תכנון מועד הפרישה. מגיל 60 אפשר להתחיל לקבל קצבה מוקדמת, לפני גיל הפרישה הרשמי. המחיר מיידי: הצבירה קטנה יותר, המקדם גבוה יותר מפני שהקצבה תשולם על פני יותר שנים, והקצבה החודשית נמוכה לכל החיים. מי שממשיך לעבוד ולהפקיד אחרי 60 מרוויח משני הכיוונים.

גיל 60 ומעלה: קיבוע זכויות והחלטת המשיכה

גיל הפרישה לגבר עומד על 67. לאישה הוא עולה בהדרגה לפי שנת לידה, ומגיע ל-65 עבור מי שנולדה משנת 1970 ואילך. אישה ילידת 1963 פורשת בגיל 63 ושלושה חודשים, וילידת 1966 בגיל 64.

קיבוע זכויות. החל מגיל הפרישה מגיע פטור ממס על חלק מהקצבה, והוא אינו ניתן אוטומטית. כדי לקבל אותו יש להגיש לפקיד השומה טופס 161ד. ב-2026 תקרת הקצבה המזכה עומדת על 9,430 שקל, שיעור הפטור על 57.5%, הסכום הפטור על כ-5,422 שקל בחודש ויתרת ההון הפטורה על 976,005 שקל. מענקי פרישה ופיצויים שנמשכו בפטור ממס ב-32 השנים שקדמו לפרישה מקוזזים מהיתרה ומקטינים את הפטור, ולכן משיכת פיצויים בגיל 35 משפיעה על המס בגיל 70. כדאי למלא את הטופס בליווי מקצועי.

קצבה או הון. החוק מחייב להבטיח קודם כול קצבה חודשית מזערית, שב-2026 עומדת על 5,306 שקל. מי שהצבירה שלו מספיקה לקצבה גבוהה מהסף רשאי להוון את העודף ולקבל אותו כסכום חד פעמי, כמוסבר במדריך קצבה מול הון וההיוון.

המשך עבודה. אפשר להמשיך לעבוד אחרי גיל הפרישה, וההפקדות ממשיכות. קצבת אזרח ותיק מותנית במבחן הכנסות בין גיל הפרישה לגיל 70, ומגיל 70 היא משולמת בלי קשר להכנסה. מי שדוחה אותה בשל הכנסות זכאי להגדלה של 5% לכל שנת דחייה.

מה נסגר בכל עשור אם מחכים

20 עד 30: שנה שלא הופקדה בגיל 25 שווה פי חמישה וחצי משנה שלא הופקדה בגיל 55, ואי אפשר להשלים אותה באותה עלות.

30 עד 40: דמי ניהול מחשבונות רדומים, וכיסוי ביטוחי שלא הותאם והתגלה חסר ברגע שנדרש.

40 עד 50: הטבות המס נבדקות לשנת מס, ומי שלא הפקיד עד 31 בדצמבר מאבד את ההטבה של אותה שנה.

50 עד 60: מקדם מובטח בפוליסה ותיקה נעלם ברגע הניוד ואינו חוזר.

60 ומעלה: טופס קיבוע הזכויות קובע את הפטור לכל השנים שאחריו, והחלטת ההיוון מתקבלת פעם אחת.

הצעד המעשי זהה בכל גיל: לפתוח את הדוח השנתי, לזהות איזו פעולה שייכת לעשור שלכם ולבצע אותה בחודש הקרוב. התמונה השלמה מופיעה בהמדריך המקיף לחיסכון הפנסיוני בישראל.

שאלות ותשובות

התחלתי לעבוד בגיל 30 ולא הפקדתי קודם. הפסדתי את הכול?

לא. הפער משמעותי, אבל נותרו כשלושים ושבע שנות הפקדה. הכלים להצרתו הם הפקדה בשיעור גבוה מהחובה, דמי ניהול נמוכים ומסלול שמתאים לאופק שנותר.

יש לי ארבעה חשבונות ממעסיקים שונים. חייבים לאחד?

אין חובה, ויש יתרון. חשבון אחד גדול משפר את כוח המיקוח ומונע כפילות בכיסויים. לפני איחוד כדאי לבדוק אם באחד מהם יש תנאים ותיקים ששווה לשמור, כמו מקדם מובטח.

אני עצמאי ומפקיד את המינימום. זה מספיק?

זה עומד בחוק ורחוק מלמצות את ההטבה. חובת ההפקדה המרבית ב-2026 מגיעה לכ-14,044 שקל בשנה, בעוד שהטבות המס חלות על הפקדה של עד כ-38,412 שקל.

בן 55, השוק ירד ואני מפחד. להעביר למסלול סולידי?

מעבר שנעשה אחרי ירידה מקבע את ההפסד ומונע השתתפות בהתאוששות. התאמת רמת סיכון נעשית לפי לוח זמנים מתוכנן, וכדאי להיוועץ בבעל רישיון.

מתי מגישים טופס קיבוע זכויות?

סמוך לגיל הפרישה, כשמתחילים לקבל קצבה או מושכים מענק. הטופס קובע את הפטור ממס לכל השנים שאחריו.

אפשר להמשיך להפקיד אחרי גיל 67?

אפשר. הצבירה ממשיכה לגדול והמקדם קטן ככל שהפרישה נדחית, ולכן הקצבה עולה משני הכיוונים.

עדכונים

2026 - השכר הממוצע במשק עומד על 13,769 שקל ומחציתו על 6,884.5 שקל, ולפיהם נגזרת חובת ההפקדה לעצמאים בשיעורים של 4.45% ו-12.55%, עד כ-14,044 שקל בשנה, בעוד שהטבות המס חלות על עד 16.5% מההכנסה. תקרת השכר להטבה בקרן השתלמות לשכיר עומדת על 15,712 שקל בחודש, ותקרת ההפקדה הפטורה ממס רווח הון לעצמאי על 20,566 שקל בשנה. תקרת הקצבה המזכה עומדת על 9,430 שקל, שיעור הפטור על 57.5% והסכום הפטור על כ-5,422 שקל בחודש, יתרת ההון הפטורה על 976,005 שקל והקצבה המזערית על 5,306 שקל. גיל הפרישה לגבר נותר 67, ולאישה ממשיך לעלות עד 65 לילידות 1970 ואילך.