המספר שיקבע איך תיראה הזקנה שלכם: כמה פנסיה באמת צריך כדי לחיות בכבוד?

אחת השאלות הכלכליות החשובות ביותר עבור עובדים בישראל היא כמה כסף צריך לחסוך לפנסיה כדי לשמור על רמת החיים שהורגלנו אליה גם לאחר הפרישה. למרות שבישראל קיימת פנסיה חובה כבר משנת 2008, רבים מהעובדים מגלים כאשר הם מתקרבים לגיל הפרישה שהקצבה החודשית הצפויה נמוכה משמעותית מהשכר שממנו התקיימו במרוצת שנות העבודה.

חלום הפרישה הישראלי - שכולל דירה בבעלותנו טיולים בחו"ל ועזרה לילדים - עומד בשנים האחרונות למבחן המציאות הכלכלית. אם בעבר רף ה-7,000 שקל נחשב למספק עבור יחיד, הרי שבמציאות של 2026, עם אינפלציה מצטברת ומחירי שירותי בריאות מאמירים, המספרים נראים אחרת לגמרי.

עבור רוב השכירים, הפנסיה היא הנכס הפיננסי הגדול ביותר שהם ינהלו בחייהם, אך רבים עדיין לא מבינים את המשמעות של "יחס התחלופה". במילים פשוטות: כמה אחוזים מהשכר האחרון שלכם תמצאו בחשבון הבנק ביום שאחרי העבודה? בבדיקה שערכנו עולה כי הפער בין קצבת המינימום לבין חיים ברווחה דורש מהחוסך הישראלי צבירה הונית דמיונית כמעט, שמחייבת ניהול אקטיבי כבר מגיל צעיר.

מערכת הפנסיה בישראל מבוססת על חיסכון מצטבר. כלומר, הסכום שאדם יקבל לאחר הפרישה תלוי בכמה כסף הופרש לאורך השנים, בתשואות שהושגו על החיסכון ובמשך תקופת החיסכון. ההפרשות לפנסיה עומדות בדרך כלל על כ-18.5 אחוז מהשכר. מתוך הסכום הזה העובד מפריש כ-6 אחוזים מהשכר, המעסיק מפריש כ-6.5 אחוזים נוספים ועוד כ-6 אחוזים מופקדים כרכיב פיצויים.

• פנסיה בגיל 50, אבל בלי כסף: המשבר השקט של דור ההייטק הישראלי
• הדוח ששווה מיליון: איך לקרוא את דוח הפנסיה ב-3 דקות (ולמה זה דחוף)?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לכאורה מדובר בשיעור חיסכון גבוה יחסית, אך בפועל הוא לא תמיד מספיק כדי לשמור על אותה רמת חיים לאחר הפרישה. הסיבה לכך היא שהקצבה הפנסיונית מחושבת על בסיס הסכום שנצבר לאורך השנים, ולכן עובדים שהרוויחו שכר נמוך בתחילת הקריירה או שהיו להם תקופות ללא עבודה עשויים להגיע לגיל הפרישה עם חיסכון נמוך יחסית.

כלל האצבע: שני שלישים מהמשכורת האחרונה

אחת הדרכים להעריך כמה פנסיה צריך היא באמצעות כלל אצבע מקובל בעולם הפיננסי. לפי כלל זה, אדם צריך קצבה בגובה של כ-60 עד 70 אחוז מהשכר האחרון כדי לשמור על רמת החיים לאחר הפרישה. ההנחה היא שבתקופת הפנסיה חלק מההוצאות יורדות - למשל הפרשות לפנסיה או הוצאות הקשורות לעבודה - אך מנגד יש הוצאות אחרות שעשויות לעלות כמו בריאות, תרופות ופנאי.

 כך למשל, עובד שהרוויח במהלך הקריירה 15 אלף שקל בחודש יזדקק בדרך כלל לפנסיה של כ-10 עד 11 אלף שקל בחודש כדי לשמור על רמת החיים שאליה התרגל. עובד שהרוויח 20 אלף שקל בחודש יזדקק לפנסיה של כ-13 עד 14 אלף שקל בחודש.

• "הריבית לא תרד לפני סוף מאי": בלידר מעריכים שהנגיד ימתין לרגיעה ביטחונית
• שוק האג"ח בעליות, מה המשמעות לריבית?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• קרנות השתלמות בפברואר - תשואה של 0.5% במסלול הכללי; תשואה של...

כדי להגיע לקצבה כזו נדרש חיסכון פנסיוני משמעותי. החישוב מבוסס על מקדם קצבה, כלומר מספר שמייצג את היחס בין סכום החיסכון לבין הקצבה החודשית. בקרנות הפנסיה בישראל מקדם הקצבה נע בדרך כלל סביב 180 עד 220, תלוי בגיל הפרישה ובתנאי הקרן.

לפי החישובים המקובלים בשוק הפנסיוני, חיסכון של כ-2 מיליון שקל יכול להניב קצבה של בערך 9,000 עד 11,000 שקל בחודש. חיסכון של כ-3 מיליון שקל כבר יכול להניב קצבה של כ-13 אלף עד 16 אלף שקל בחודש.

הבעיה היא שלא מעט עובדים בישראל אינם מגיעים לחיסכון בסדר גודל כזה. לפי נתונים שפורסמו על ידי רשות שוק ההון וגופים פיננסיים שונים, החיסכון הפנסיוני הממוצע בישראל בגיל הפרישה נמוך משמעותית מהסכום הדרוש לקצבה גבוהה.

יש לכך כמה סיבות מרכזיות. הראשונה היא שכר נמוך יחסית בתחילת הקריירה. מאחר שהחיסכון הפנסיוני נגזר ישירות מהשכר, עובדים שמתחילים את הקריירה עם שכר נמוך חוסכים סכומים קטנים יחסית בשנים הראשונות. למרות שעלייה בשכר בהמשך הקריירה מגדילה את ההפקדות, השנים הראשונות הן קריטיות בגלל אפקט הריבית דריבית.

גורם נוסף הוא תקופות ללא עבודה. עובדים רבים חווים במהלך הקריירה תקופות של אבטלה, לימודים או שינוי מקצועי שבהן לא מתבצעות הפקדות לפנסיה. כל תקופה כזו יכולה לפגוע משמעותית בגובה החיסכון הסופי.

גם משיכת כספי פיצויים במהלך הקריירה היא גורם שמשפיע על החיסכון הפנסיוני. למרות שהכספים הללו נראים לעיתים כפתרון זמני לצרכים כלכליים, משיכה שלהם יכולה להפחית את החיסכון העתידי במאות אלפי שקלים.

בנוסף לכך ישנם עצמאים רבים בישראל שאינם מפקידים מספיק לפנסיה. למרות שהחוק מחייב כיום גם עצמאים להפקיד לחיסכון פנסיוני, שיעור ההפקדות בפועל עדיין נמוך יחסית בקרב חלק מהעצמאים.

אחד הגורמים החשובים ביותר שמשפיעים על גובה הפנסיה הוא הזמן. ככל שמתחילים לחסוך מוקדם יותר כך גדל הסיכוי להגיע לחיסכון גבוה. הסיבה לכך היא אפקט הריבית דריבית - התשואה שמצטברת על החיסכון בכל שנה מצטרפת לקרן וממשיכה לייצר תשואה נוספת.

לדוגמה, עובד שמתחיל להפקיד 2,000 שקל בחודש בגיל 25 ונהנה מתשואה ממוצעת של כ-4 עד 5 אחוזים בשנה עשוי להגיע בגיל 67 לחיסכון של קרוב ל-2 מיליון שקל. לעומת זאת, עובד שמתחיל לחסוך רק בגיל 35 יצטרך להפקיד סכומים גבוהים הרבה יותר כדי להגיע לאותו סכום.

ביטוח לאומי - רשת ביטחון מינימלית

מעבר לפנסיה עצמה, אזרחי ישראל זכאים גם לקצבת זקנה מביטוח לאומי. נכון להיום הקצבה הבסיסית עומדת על כ-1,700 עד 2,000 שקל לחודש ליחיד, מעט יותר לזוג. מדובר בקצבה בסיסית שנועדה לספק רשת ביטחון מינימלית בלבד, ולכן היא אינה מספיקה לרמת חיים סבירה ללא חיסכון פנסיוני נוסף.

לכן מומחים רבים בתחום הפנסיה ממליצים לעובדים לא להסתמך רק על החיסכון הפנסיוני הבסיסי. במקרים רבים כדאי לשלב גם חיסכון נוסף באמצעות קופות גמל להשקעה, קרנות השתלמות או השקעות אחרות בשוק ההון.