גוגל מצאה את צוואר הבקבוק של מהפכת ה-AI: חשמל, קרקעות ודאטה סנטרים

לשם כך, הודיעה החברה על מהלך לגיוס כ-85 מיליארד דולר במניות, בעיקר כדי לממן את הרחבת תשתיות ה-AI שלה. במקור דובר על גיוס של כ-80 מיליארד דולר, אבל הביקוש מצד משקיעים היה גבוה מהצפוי, והחברה הגדילה את הסכום. מדובר באירוע משמעותי, מאחר שהוא מראה שהשוק עדיין מוכן לממן את מרוץ הדאטה סנטרים, למרות החשש ממכפילים גבוהים במניות AI ושבבים.

המספר הזה מלמד גם על עומק הבעיה. דאטה סנטרים אינם תוכנה שאפשר להעלות לענן בתוך שבועות. צריך קרקע, חיבור לרשת החשמל, קירור, ציוד חשמלי, שבבים, שרתים, רישיונות, עובדים, קווי תקשורת והסכמות עם רשויות מקומיות. לפי ניתוחים בשוק, יותר מ-60% מקיבולת הדאטה סנטרים שתוכננה להשלמה ב-2027 עדיין לא נמצאת בבנייה, ועוד כ-7% מתעכבת. כלומר, יש ביקוש עצום, כסף זורם, אבל הביצוע הפיזי מתקשה להדביק את הקצב.

היתרון של גוגל: מביאה גם את החשמל

האסטרטגיה של גוגל שונה מעט מזו של חלק מהמתחרות. היא לא מסתפקת בבניית דאטה סנטרים - היא רוצה לשלוט טוב יותר במקור האנרגיה שמזין אותם. השנה שילמה החברה כ-4.75 מיליארד דולר עבור Intersect, מפתחת פרויקטים של רוח ושמש, שבשנים האחרונות עברה להתמקד בפרויקטים שמשרתים דאטה סנטרים. כלומר, גוגל לא מסתפקת בחוזה חשמל רגיל מול ספק מקומי. היא מבקשת לייצר לעצמה מסלול מהיר יותר להקמת תשתיות.

השבוע גוגל ו-Intersect הודיעו על תוכנית להקמת דאטה סנטר חדש באזור הפנהנדל של טקסס, לצד מתקני ייצור חשמל ייעודיים. זה מודל חשוב: במקום לבקש מהרשת המקומית לספק עוד ועוד חשמל לפרויקט ענק, החברה מביאה חלק מפתרון האנרגיה יחד עם הפרויקט עצמו. בעולם שבו רשתות חשמל רבות כבר עמוסות, זה יכול להיות ההבדל בין דאטה סנטר שמתחבר בזמן לבין פרויקט שנתקע שנים.

בנוסף, גוגל נהנית מיכולת טכנולוגית מעניינת: היא יכולה להזיז עומסי מחשוב בין אתרים שונים לפי זמינות חשמל. כלומר, אם באזור מסוים יש עודף ייצור סולארי או רוח בשעות מסוימות, חלק מהעומס יכול לעבור לשם. זה נשמע טכני, אבל בעולם של AI מדובר ביתרון גדול. מודלים גדולים צריכים כוח מחשוב עצום, אבל לא כל משימת מחשוב חייבת להתבצע באותו מקום ובאותה שנייה. חברה שיודעת לנהל עומסים בצורה חכמה יכולה להשתמש טוב יותר בחשמל, להוזיל עלויות ולשפר זמינות.

כאן גוגל מגיעה עם ניסיון ארוך. היא מפעילה דאטה סנטרים כבר שנים, מנהלת תשתיות ענן רחבות, ויודעת לעבוד מול רשתות חשמל ומפעילי אנרגיה. עם זאת, גם לה אין חסינות. המירוץ הנוכחי גדול יותר, יקר יותר וצפוף יותר. מיקרוסופט (MSFT), אמזון (AMZN), מטא (META) ושחקניות נוספות מתחרות על אותם שנאים, אותן קרקעות, אותם חיבורי חשמל ואותם שבבים.

המשקיעים משלמים על בטון ונחושת

המהלך של אלפבית חשוב גם למשקיעים במניות הטכנולוגיה. במשך שנים אהבו בוול סטריט את חברות התוכנה והאינטרנט, בגלל שהן היו יחסית קלות נכסים. שולי רווח גבוהים, מעט השקעות פיזיות, צמיחה מהירה. מהפכת ה-AI משנה את זה. החברות הגדולות צריכות להשקיע סכומי ענק בתשתיות פיזיות, לרבות דאטה סנטרים, חשמל, שבבים, קירור וקווי תקשורת.

ההשקעות האלו יכולות לבנות יתרון תחרותי עצום. מי שיש לו תשתיות AI בקנה מידה גלובלי יכול לספק שירותים שמעטים מסוגלים לספק. מצד שני, ההוצאות ההוניות עולות, והתשואה על ההשקעה עדיין צריכה להוכיח את עצמה. משקיעים ימשיכו לשאול מתי כל מיליארדי הדולרים האלה יחזרו כהכנסות, רווחים ותזרים מזומנים.

• כלי ה-AI הפכו למוצר צריכה בסיסי: כך תבחרו את מודל השפה המדויק לעסק שלכם ב-2026
• טראמפ דורש לקבל גישה למודלים מתקדמים של AI - לפני שהם יוצאים לשוק

בד בבד, נוצר שוק חדש של נהנות עקיפות - חברות חשמל, יצרניות ציוד חשמלי, חברות קירור, קבלני תשתיות, ספקיות נחושת, חברות נדל"ן לדאטה סנטרים וספקיות שבבים - כולן זוכות לביקוש חריג. זה מסביר למה מרוץ ה-AI כבר לא מתקיים רק בתחומה של אנבידיה (NVDA), אלא מקיף שרשרת תעשייתית רחבה בהרבה.

ועדיין, יש כאן סיכון. אם הביקוש ל-AI יתפתח לאט מהצפוי, חלק מההשקעות עלולות להיראות כבדות מדי. אם רגולטורים יעכבו חיבורים לרשת, אם רשויות מקומיות יתנגדו לפרויקטים או אם מחירי החשמל יעלו, חלק מהמודלים הכלכליים יצטרכו להתעדכן. לכן היתרון של גוגל הוא ביכולת שלה להפוך כסף לפרויקטים שעובדים בפועל.