לעס זכוכית בסלט ברזל, יצא עם שן שבורה - וזה הפיצוי שיקבל
בית משפט השלום בתל אביב קבע כי העובדה שהמסעדה לא הביאה אף עובד להעיד, ביחד עם ההתנהלות התמוהה של הבעלים, הביאו לתוצאה ברורה: חיוב מלא בתשלום לתובע
יום הולדת שהיה אמור להיות חגיגה, נהפך לסיוט שבמרכזו שן אחת. כך, בקצרה, אפשר לתאר את מה שקרה לאדם שבמרכז פסק הדין - גבר שהזמין את בתו בת ה-17 למסעדת סרפינה בתל אביב, כדי לחגוג יחד. הוא הזמין את המנה המככבת בתפריט, סלט ברזל, ובאחת הנגיסות הראשונות חש שהוא נושך גוף זר קשה. לפי מה שקבע בית משפט השלום בתל אביב-יפו, בפסק דין שניתן ב-27 ביולי, זה היה חתיכה שנשברה מהשן, ומה שהיה בפיו היו שברי זכוכית.
לפי כתב התביעה, התובע עצר את הלעיסה, הוציא מהפה שברי זכוכית וקרא מיד למנהלת המסעדה. זו, כך נטען, לקחה את המנה לבדיקה, התנצלה, דאגה שלא יחויב על המנה, ואף עזרה לו לאתר מרפאת שיניים לטיפול דחוף. בהתכתבות שהוא קיים עמה מיד לאחר מכן, המצוטטת בפסק הדין, כתב התובע כי, "יש חשש שגם בלעתי זכוכיות.. מבקשים לדעת האם נמצאו עוד זכוכיות בבדיקה שעשית לסלט במטבח". מנהלת המסעדה השיבה: "לא נמצא שום שבר בסלט שלקחתי וכל מסה של הסלט שהוכן נבדק ולא נמצא ונזרק למקרה שלא יקרה. בכללי אין במטבח סוג של זכוכית כזה בשום כלי או ציוד".
התובע פנה מיד לקבלת טיפול רפואי, שם אובחן לו שבר בשן 25 (שן קדם-טוחנת עליונה). הוא עבר טיפול שורש, בניית מבנה וכתר, ופנה לבית המשפט בדרישה לקבל פיצוי כספי.
המסעדה: "טענות מופרכות", אבל אף עובד לא הגיע להעיד
המסעדה, המופעלת על ידי חברה בשם אס. אר. אפ. איינשטיין 33, הכחישה בתוקף את התרחשות האירוע. לטענתה, מנהלת המסעדה בדקה את המנה בזמן אמת ולא מצאה שום עדות לגוף זר, וההכנה נעשית בתנאים סטריליים, כך שאם בכלל נמצאו שברי זכוכית, ייתכן שהתובע עצמו, "בשוגג", גרם להימצאותם. המסעדה אף העלתה טענה לרשלנות תורמת, אך זנחה אותה בסיכומים.
בפועל, בדיון ההוכחות שהתקיים בינואר 2026, לא הגיע איש מעובדי המסעדה להעיד - לא מי שהכינה את המנה, ולא מנהלת המסעדה עצמה, שהוזמנה כעדה אך לא התייצבה. העד היחיד שהופיע מטעם ההגנה היה בעל המסעדה, יקי כביר, שכלל לא נכח במקום ביום האירוע. כשהוא נשאל מדוע המנהלת לא הגיעה להעיד, השיב כביר, לפי הפרוטוקול: "היא לא רוצה לבוא כי היא כבר לא עובדת במסעדה כמה שנים וזה לא מעניין אותה לבוא". התברר גם שהבעלים כלל לא טרח לצפות בצילומי המצלמות מיום האירוע.
השופטת חני ברוך אלון קבעה כי גרסת התובע אמינה ונתמכת בשורת ראיות - ההתכתבות עם המנהלת, תמונות של שברי הזכוכית ושל שבר השן שנשמר, תיעוד רפואי מאותו יום, וחוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט, שקבע קשר סיבתי ברור בין האירוע לשבר בשן. לעומת זאת, המסעדה לא הציגה שום ראיה משלה - לא עדות עובד, ולא צילומי אבטחה.
בפסק הדין נכתב כי, "בהכנה ובהגשה של מנות לסועדים, יוצרת המסעדה מצג שאכילת המנות בטוחה, ומצג זה מחייב את המסעדה בנקיטת אמצעי זהירות". מכיוון שאיש מעובדי המסעדה לא הגיע כדי להעיד, קבעה השופטת כי, "הנתבעת הפרה את חובתה לנקוט באמצעי זהירות סבירים כדי למנוע הימצאותם של שברי זכוכית במנה שהוגשה לתובע לאחר שהוכנה במטבח המסעדה".
פיצוי של כ-29 אלף שקל, אך לא על הכל
בית המשפט חייב את המסעדה לשלם לתובע כ-7,364 שקל עבור הוצאות רפואיות בעבר, כ-9,014 שקל עבור טיפולים ומעקבים עתידיים, ו-10,000 שקל עבור נזק לא כספי (כאב וסבל) - רק חלק מהסכום של 100 אלף שקל שנתבעו. השופטת לא התרשמה מטענת התובע כי האירוע החמיר את מצב הניכור ההורי מצד בתו, לאחר שבחקירה נגדית התברר שהוא המשיך לפגוש אותה כרגיל עד גיל 18. גם הדרישה לפיצוי בסכום של 15 אלף שקל עבור "עזרת הזולת" נדחתה כליל, כשהשופטת כותבת: "קשה להתייחס ברצינות לדרישה לפיצוי בגין עזרת הזולת בנסיבות שבהן התובע לא טען וממילא לא הוכיח שהוא משתמש בתרופות לשיכוך כאב". במקום 11 אלף שקל שנתבעו עבור נסיעות לרופא בכוכב יאיר, נפסק פיצוי גלובלי מוערך של 3,000 שקל בלבד.
מעבר לכך, המסעדה תשפה את התובע גם בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עורך הדין שלו, בשיעור של 23.6% מסכומי הפיצוי שישולמו לו.
