דיני הנזיקין הם הענף במשפט האזרחי שעוסק בשאלה מי נושא באחריות לנזק שנגרם, ומתי עליו לפצות. בישראל מעוגן התחום בעיקרו בפקודת הנזיקין, לצד חוקים ייעודיים דוגמת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים וחוק האחריות למוצרים פגומים.
העוולה המרכזית והשכיחה
היא רשלנות: אדם או גוף חבים חובת זהירות כלפי אחר, מפרים אותה, ומן ההפרה נגרם נזק. לצידה מוכרות עוולות נוספות — לשון הרע, הפרת חובה חקוקה, תקיפה, מטרד וכליאת שווא.
הסעד המקובל הוא פיצוי כספי, שנועד להשיב את הניזוק ככל האפשר למצב שבו היה אלמלא
האירוע. הפיצוי נחלק לראשי נזק: הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד, הוצאות רפואיות, עזרת צד שלישי ופיצוי בגין כאב וסבל.
בפועל, חלק ניכר מהתביעות בתחום מתנהל מול חברות ביטוח, המשמשות מבטחות של המזיקים — בתאונות דרכים, בתאונות עבודה וברשלנות מקצועית. רבות
מהן נחתמות בפשרה עוד לפני שהתיק מגיע להכרעה שיפוטית, בין היתר בשל משך ההליכים ועלותם. התחום ממשיך להתפתח לצד המציאות: תביעות בגין נזקים סביבתיים, פגיעה בפרטיות ורשלנות רפואית תופסות בו מקום גדל והולך, ובתי המשפט נדרשים להתאים כללים ותיקים למצבים חדשים.
לצד הפיצוי, גם ההרתעה נחשבת למטרה של דיני הנזיקין — תמריץ לנהוג בזהירות מלכתחילה.
גובה הפיצוי הנפסק בתביעות נזיקין משפיע ישירות על תמחור פוליסות ביטוח ועל היקף העתודות שמפרישות חברות הביטוח.
כל תביעה נבחנת לפי הוכחת הנזק, הקשר הסיבתי ומידת האשם התורם של הניזוק.
מריבה במשחק כדורגל בבית הספר הסתיימה בכך שאחד הילדים, בכיתה ב', הוכה באמצעות מוט ברזל בראשו. כתוצאה מכך הוא סבל מפגיעת ראש קשה, ניתוח מוח, סחרחורות כרוניות, קשיי זיכרון ונכות משמעותית. עקב הפציעה, הילד לא שב ללמוד עם חבריו לכיתה. בעקבות כך הוא הגיש
תביעה נגד המדמשרד החינוך ינה והרשות המקומית - וקיבל 1.8 מיליון שקל
מתקין מזגנים נותר נכה בעקבות פגיעה בעבודה, אבל תביעתו לקצבה מביטוח לאומי לא הוכרה כי לא היה מסווג "כעצמאי" במועד התאונה; הוא תבע את רואה החשבון והתביעה הגיעה לשופטי העליון שקבעו - גם המתקין עצמו התרשל, אבל האשמה הגדולה (70%) היא של רואה החשבון