אופנוע
צילום: צילום fshh pixabay

רוכב קטנוע ללא ביטוח נפצע - ועדיין יקבל פיצוי

האיש החליק על כתם שמן סמוך למוסך בירושלים ונפצע קשה ברגלו. הביטוח הלאומי כבר הכיר בו כנפגע עבודה ושילם לו יותר ממיליון שקל, אבל בית המשפט מצא שגם למוסך יש אחריות. השופט חייב את המבטחת של המוסך לשלם לרוכב כ-180 אלף שקל נוספים, לאחר שקבע כי כתם השמן נוצר כתוצאה מרשלנות המוסך ועובדיו, שלא סילקו את המפגע בזמן. כל זאת, אף שהתובע רכב בלי ביטוח חובה ואף שמדובר בתביעה שהוגשה באיחור של שש שנים

עוזי גרסטמן |

השעה היתה קרוב ל-18:00. רוכב קטנוע עשה את דרכו בירושלים הביתה ממקום עבודתו. מזג האוויר היה נעים, והתנועה ברחוב התעשייתי בתלפיות זרמה כסדרה. אלא שבמקום אחד בכביש, בסמוך למוסך אוטו צ'יקו, חיכה לו מפגע שלא יכול היה לצפות: כתם שמן נרחב שהתפרש במרכז הכביש. הרוכב לא הספיק להבחין בו, הקטנוע החליק, והוא הוטח לקרקע ונפצע קשה ברגלו הימנית. עוברי אורח מיהרו להזעיק עזרה, וכונן מד"א שהגיע למקום החל לטפל בו בעודו שרוע על שולי הכביש, בסמוך למדרכה.

באותן דקות ממש, כך עולה מהראיות, נראו עובדי המוסך כשהם מזיזים במהירות רכב שעמד ליד כתם השמן, ומתחילים במבצע חירום - לא להציל את הרוכב, אלא לסלק את כתם השמן. אחד מהם, לבוש בחולצה הנושאת את לוגו המוסך, תועד מפזר עפר על גבי השמן באמצעות מטאטא כביש. תמונות בזמן אמת"ב שצולמו בטלפון סלולרי תיעדו את המתרחש: פצוע מוטל על הקרקע מצד אחד, וכתם שמן נרחב במרכז הכביש, כשעובד המוסך עסוק בניקוי שלו.

בית משפט השלום בתל אביב בחן את כלל הראיות והעדויות, וקבע כי מדובר בתאונת עבודה שנגרמה מרשלנות המוסך או עובדיו, בכך שלא טיפלו כראוי במפגע שנוצר משמן שנזל מרכב שהיה בטיפולם. "המוסך התרשל, הן בקבלת רכב שנוטף שמן, הן בהותרת המפגע על הכביש הציבורי, והן באי-חסימתו או סילוקו במועד", פסק השופט משה תדמור-ברנשטיין בפסק הדין שפורסם. לפיכך, אף שהתובע נהג בקטנוע ללא ביטוח חובה - תביעת הנזיקין שלו התקבלה בחלקה.

הנפגע כבר הוכר בעבר כנפגע עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי, שקבע לו נכות רפואית צמיתה בשיעור של 25% ושילם לו, לפי תחשיב מעודכן, יותר ממיליון שקל. אך מכיוון שנסיבות התאונה הצביעו על אשמה של צד שלישי, הצטרף המוסד כתובע בתיק. בית המשפט מצא כי יש לפצות את התובע עצמו, מעבר לגמלאות שכבר קיבל, בסכום נוסף של 182 אלף שקל.

אף שמדובר בתביעה שהוגשה רק שש שנים לאחר התאונה, נקבע כי הנתבעים - המוסך וחברת הביטוח שלו - לא הרימו את הנטל להפריך את טענות התובע, שהתבססו לא רק על עדויות אלא גם על תמונות מזירת התאונה והקלטות שיחות עם עובדים במוסך. בתמונות, כפי שהדגיש השופט, נראים עובדי המוסך כשהם פועלים לסלק את המפגע ממש בשעה שכונן מד"א מטפל בפצוע.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

"התמונות כולן נחזות ברקען, בגווניהן ובצבען להיות תוצר של רצף צילומים אחד מבחינת המקום והזמן", קבע השופט בהכרעתו. "נסיבות אלה מעקרות מתוכן את הדרישה הפורמלית להבאת הצלם לעדות. אין מחלוקת שהעובד שמצולם בתמונות הוא עובד המוסך, שפעל לגרוף עפר על כתם השמן בעוד הפצוע מוטל לידו. עדותו של העובד, שנתן אותה בעל כורחו לאחר שהובא בצו הבאה, איששה את הקשר בין המוסך לבין המפגע".

העובד המצולם, כך עולה, ניסה להתחמק ממתן עדות, והובא בכוח לאחר מאמצים רבים של התובע, כולל פנייה לבית המשפט לחשיפת פרטיו. בעדותו אמנם ניכר חשש והוא חזר פעמים רבות על המלים "לא זוכר", אך אישר את הדברים העיקריים: הוא פעל לניקוי השמן בהוראת מנהל המוסך, והרכב שממנו נזל השמן היה בטיפול המוסך באותו יום. גם שיחה מוקלטת בין העובד לתובע, שתומללה והוצגה בבית המשפט, חיזקה את הטענה. "האוטו שייך למוסך צ'יקו, נכון?", נשמע התובע שואל, והעובד עונה: "כן, פורד קונקט, נכון, היא זאת שטפטפה שמן".

קיראו עוד ב"משפט"

בית המשפט דחה את טענות המוסך והמבטחת כאילו הרכב כלל לא היה שייך להם, או שהמקום שבו אירעה התאונה היה מרוחק מהם. "הרכב, כתם השמן והמוסך - כל אלה סמוכים זה לזה, כפי שניתן להתרשם בבירור מתמונות גוגל-מפס ומהראיות האחרות", ציין השופט. "המוסך לא הביא עדים מרכזיים, לא את מנהל העבודה ולא את בניו של בעל המוסך שניהלו בפועל את המקום, והסתפק בעדות בלעדית של הבעלים - שלא היה נוכח בעת התאונה". עוד הודגש בפסק הדין כי לא ניתן משקל ממשי לטענות ההגנה כאילו כתם השמן ייתכן שנגרם מרכב של מוסך אחר, או אפילו מצפרדע אשפה סמוכה. "אלו תזות קלושות", כתב השופט בהכרעת הדין, "שאין להן תימוכין ממשיים והן הועלו כטענה כללית בלבד, מבלי שצורפו להן ראיות".

לצד קבלת התביעה, החליט השופט לייחס לתובע עצמו אשם תורם לאירוע התאונה, בשיעור של 35%. זאת משום שרכב על הקטנוע ללא ביטוח חובה, במקום שהוא מכיר היטב כמי שעובד בסביבה שבה מצויים מוסכים רבים, ושבו קיים סיכון מוכר להימצאות כתמי שמן בכביש. גם העובדה שהתביעה הוגשה באיחור כה ניכר - כחמש שנים לאחר המקרה - פעלה לרעתו במידת מה, בעיקר בכל הקשור לקושי בהבאת ראיות מצד הנתבעות.

ביחס לפגיעתו של התובע, צוין בפסק הדין כי עבר שלושה ניתוחים ברגלו ונקבעה לו נכות רפואית בגובה 25%. בית המשפט קבע כי נכותו התפקודית היא 20%, ופירט באריכות את השלכות הפציעה על תפקודו היומיומי ועל יכולתו להמשיך בעבודות פיזיות. השופט ציין את מאמצי התובע לחזור לעבודה למרות מגבלותיו, ואת העובדה שהצליח למצוא תפקידים חלופיים במוסך שבו הועסק גם לפני התאונה. אך עם זאת הוא הדגיש כי, "השבחת שכרו של התובע איננה מבטלת את הפגיעה התפקודית שנגרמה לו בעקבות האירוע". בסופו של דבר, לאחר קיזוז האשם התורם, חויבה המבטחת של המוסך - כלל - לשלם לתובע סכום של כ-182 אלף שקל, בתוספת שכר טרחת עורך דין בהיקף של 20%. פסק הדין מסתיים בקביעה חד-משמעית: התאונה נגרמה כתוצאה ממפגע בכביש שמקורו ברשלנות המוסך, ובכך קמה אחריות נזיקית מלאה למוסך כלפי הנפגע, גם אם המדינה כבר שילמה לו פיצוי במסגרת חוק הביטוח הלאומי.


למה בכלל היה צורך בתביעה נגד המוסך, אם התובע כבר קיבל יותר ממיליון שקל מהביטוח הלאומי?

משום שגמלאות הביטוח הלאומי ניתנות על בסיס חוק סוציאלי ולא על בסיס אחריות משפטית של מזיק. לכן, במקרים שבהם יש צד שלישי שאחראי לתאונה - כמו במקרה הנ"ל - הביטוח הלאומי יכול לתבוע ממנו את החזר הסכומים ששילם (הליך שנקרא "שיבוב"). במקביל, גם התובע עצמו זכאי לתבוע פיצויים על נזקים שלא מכוסים בגמלאות, למשל בגין כאב וסבל או עזרה מהמשפחה.


איך ייתכן שהתביעה התקבלה אף שהתובע רכב ללא ביטוח חובה?

מכיוון  שמדובר בתביעה נזיקית נגד גורם שלישי (המוסך וחברת הביטוח שלו), היעדר ביטוח חובה לא חוסם את דרכו של הנפגע לתבוע. עם זאת, בית המשפט כן שקל את ההתנהלות הזו בעת קביעת האשם התורם, ובין היתר גם בשל כך יוחסה לו אחריות של 35% לאירוע התאונה.


מה המשמעות של קביעת אשם תורם? האם זה מוריד לו מהפיצויים?

כן. אשם תורם הוא מצב שבו בית המשפט סבור שלתובע עצמו יש אחריות מסוימת להתרחשות התאונה או להחמרת נזקיו. במקרה כזה, הפיצוי הכולל שהוא מקבל מופחת בהתאם לשיעור האשמה שנקבעה לו. כאן, הפיצוי חושב לפי נזק שלם, ולאחר מכן הופחתו ממנו 35%.


למה חברת הביטוח נדרשה לשלם, אם המוסך עצמו כבר לא קיים ונמצא בפירוק?

כאן נכנס לתוקף סעיף 69 לחוק חוזה הביטוח, שמאפשר לתבוע את חברת הביטוח של המזיק, גם אם הוא עצמו אינו מתפקד עוד כישות משפטית פעילה. כלומר המוסך אולי נסגר, אבל הפוליסה שהיתה לו עדיין מחייבת את המבטחת, במקרה שהוכחה אחריותו כלפי צד שלישי.


מדוע בית המשפט נתן משקל גבוה כל כך לתמונות ולא דרש לזמן את הצלם?

השופט הסביר כי התמונות צולמו ב"זמן אמת", זמן קצר לאחר התאונה, וכי ניתן לזהות בהן את המעורבים ואת הקשר בין המפגע לבין הפעולות של עובדי המוסך. לכן גם אם לא הובא לעדות מי שלחץ על כפתור הצילום, לא התעוררה מחלוקת ממשית באשר לאותנטיות של התמונות או לתוכנן - ולכן הן התקבלו כראיה מהימנה.


מה היה תפקידו של אותו עובד מצולם, ולמה היה כל כך קשה להביא אותו להעיד?

מדובר בעובד ותיק של המוסך, שעבד בו יותר מ-20 שנה. הוא צולם מנקה את כתם השמן זמן קצר אחרי התאונה. אך כשהתביעה הוגשה הוא כבר לא היה בקשר עם בעלי המוסך, ואף ניהל מולם סכסוך עבודה שהותיר כנראה משקעים. התובע השקיע מאמצים גדולים באיתורו, כולל קבלת צו הבאה מבית המשפט, עד שלבסוף הגיע העובד לתת עדות.


האם בית המשפט השתכנע שאותו עובד הוא זה שנהג ברכב שהותז ממנו השמן?

לא בהכרח. העובד עצמו הכחיש שהיה זה שניהל את הרכב, וטען שאין לו רישיון נהיגה ישראלי. עם זאת, הוא אישר שפעל לניקוי כתם השמן לפי הוראות שקיבל ממנהל המוסך, ושהרכב שממנו נזל השמן היה שייך למוסך. השופט קבע שבין אם הוא נהג ברכב ובין אם לא, עדותו תומכת בגרסה שהרכב היה בטיפול המוסך, ושכתם השמן נוצר כתוצאה מרשלנותם.


מדוע השופט ביקר את חברת הביטוח על אופן ניהול ההגנה שלה?

משום שהיא נמנעה מלהביא עדים רלוונטיים נוספים, למשל בניו של בעל המוסך שניהלו אותו בפועל, ולא עשתה מאמץ של ממש לברר בעצמה את נסיבות האירוע. היא בחרה להסתמך על עדות אחת בלבד, של בעל המוסך, שלא היה כלל במקום בעת התאונה. כלומר היא לא ניסתה באמת להוכיח גרסה חלופית, אלא רק שללה את גרסת התובע.


איך התמודדו הצדדים עם הקושי שהאירוע התרחש לפני עשור, והתביעה הוגשה באיחור של שש שנים?

העיכוב אכן הקשה מאוד על בירור העובדות. עם זאת, בית המשפט סבר שהתובע הצליח להציג גרסה קוהרנטית ואמינה, הנתמכת בתמונות ובעדויות, ושאין לייחס לשיהוי משקל מכריע במקרה הזה. לעומת זאת, את חברת הביטוח ביקר על כך שלא נקטה אמצעים ממשיים לבדוק את העובדות בזמן אמת, אף שניתן לה מכתב התראה כבר שנים קודם לכן.


מה ההיקף הסופי של הפיצוי שנפסק, ואיך הוא חושב?

בית המשפט קבע פיצוי בסכום כולל של כ-182 אלף שקל, לאחר ניכוי האשם התורם. הסכום כולל פיצוי בגין הפסדי שכר, עזרה מהזולת, כאב וסבל ועוד. החישוב התבסס על הנכות התפקודית (20%) ולא רק על הנכות הרפואית (25%), ונעשה תוך הערכה של מגבלות עתידיות, למרות העובדה שהתובע הצליח להמשיך לעבוד ולהשתכר היטב.


במקרה אחר, צעיר שרכב על אופנוע ללא ביטוח, ובמהלך הנסיעה התנגש במכונית שיצאה מחניה, יפוצה בסכום של כמעט מיליון שקל. כך קבע במאי 2024 בית משפט השלום בצפת. חברת הביטוח מנורה, שביטחה את הרכב, לא זימנה למתן עדות את הנהג של הרכב כדי להפריך את גירסת התביעה, שלפיה הוא האשם בתאונה, ואף הסכימה לשאת בנזקי הרכוש שנגרמו לרוכב האופנוע. בעקבות כל אלה החליטה השופטת רביע ג'באלי לחייב אותה לשלם פיצויים גם עבור נזקי הגוף שלו. מדובר בתאונת דרכים שאירעה לפני כחמש שנים בשטח עירוני. לפי טענתו, התובע (35) רכב על האופנוע שלו בנתיב הימני של הכביש. לפתע התפרץ מתוך חניית בניין רכב הנתבע, היישר אל הנתיב שלו, ומכיוון שלא היתה לרוכב האופנוע אפשרות לחמוק ממנו, כך לטענתו – הוא נחבט בו בעוצמה. כתוצאה מההתנגשות פונה הרוכב לבית החולים רמב"ם, כשהוא סובל בין היתר מחבלה ונפיחות ביד שמאל ומפצע שנגרם לו בסנטר. מאוחר יותר הוא אובחן בבית החולים עם שבר ביד, ונאלץ להיעדר ממקום עבודתו כמנהל מחסן במשך ארבעה חודשים וחצי. במועד התאונה לא היה לרוכב ביטוח בתוקף, ולכן הוא הגיש תביעה נזיקית נגד הנהג של המכונית ומנורה שביטחה אותה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה