בערב קיץ של אוגוסט 2022, תאונת דרכים אחת קטעה באחת מסלול חיים שנראה אז ברור למדי. צעיר בן 24, סטודנט למשפטים שעבד במקביל במשרד עורכי דין, מצא את עצמו מתמודד עם כאבים, סחרחורות, צפצופים באוזניים וקשיים נפשיים שילוו אותו גם שנים אחרי. כלפי חוץ, דבר כמעט לא השתנה. הוא חזר מיד לעבודה, המשיך בלימודים, סיים תואר ראשון, החל תואר שני ואף הצטיין בו. אבל מתחת לפני השטח, כך קבע בית המשפט, נוצרה פגיעה מורכבת, מצטברת, כזו שעלולה לכרסם בכושר עבודתו בעתיד, גם אם בהווה היא כמעט ואינה ניכרת.

בפסק דין מפורט שניתן בדצמבר 2025 בבית משפט השלום בהרצליה, פסקה השופטת הבכירה לימור רייך פיצוי כולל של כ-1.43 מיליון שקל לטובת התובע, בתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים נגד כלל חברה לביטוח. הסכום הגבוה נפסק אף שהנתבעת לא חלקה על כך שהתובע לא הפסיד שכר בעבר, ואף המשיך להתקדם במסלולו המקצועי והאקדמי. לב המחלוקת, כפי שהגדירה השופטת, היה סביב שאלת הנזק, ובעיקר שאלת הפער בין הנכות הרפואית לבין הנכות התפקודית.

על פי פסק הדין, האחריות לתאונה לא היתה שנויה במחלוקת. המחלוקת נסובה כולה סביב היקף הפיצוי. לצורך כך מונו ארבעה מומחים רפואיים מטעם בית המשפט: בתחום האורתופדיה, הראומטולוגיה, הפסיכיאטריה ואף בתחום אף אוזן גרון. חוות הדעת לא נסתרו, והמומחים אף לא נחקרו עליהן. בסופו של דבר נקבע כי לתובע נותרה נכות רפואית צמיתה משוקללת בשיעור של 33.45%.

הנכות הזו לא היתה נקודתית או ממוקדת בפגיעה אחת בלבד. בתחום האורתופדי נקבעה לתובע נכות קלה בגין הגבלות בתנועות עמוד השדרה הצווארי והמותני. בתחום הראומטולוגי אובחנה תסמונת פיברומיאלגיה, עם נכות לצמיתות בשיעור של 5%, תוך ציון כי קיים סיכוי לשיפור מסוים בעתיד אך לא להחלמה מלאה. בתחום הפסיכיאטרי נקבע כי התובע פיתח הפרעת הסתגלות עם תסמינים חרדתיים, דיכאוניים ואלמנטים פוסט־טראומטיים, אם כי הנכות הזו הופחתה בשל חפיפה עם מצבו הקודם והפיברומיאלגיה. בתחום אף־אוזן־גרון נקבעה נכות משמעותית יחסית בגלל טנטון קבוע וסחרחורות.

• נפגע בתאונה וקיבל מימון לחדר פרטי במוסד סיעודי - לכל חייו
• הבדיקה הסתיימה בקטיעת אצבע - האם זו תאונת דרכים?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הנתבעת ביקשה להמעיט במשמעות הכלכלית

אלא שהנתבעת ביקשה להמעיט במשמעות הכלכלית של כל אלה. לטענתה, גם אם קיימת נכות רפואית לא מבוטלת, בפועל אין לה כמעט השפעה תפקודית. התובע, כך נטען, עובד במשרה מלאה, השלים התמחות, לומד לתואר שני ואף עושה זאת בהצטיינות. מכאן, לטענת חברת הביטוח, הנכות התפקודית נמוכה בהרבה, ולכל היותר עומדת על 10%. השופטת רייך דחתה את הטענה הזו, אך גם לא אימצה באופן מלא את עמדת התובע. בפסק הדין הודגש כי אין עדות לכך שהנכות הרפואית זהה לנכות התפקודית. “הנכות התפקודית נקבעת בידי בית המשפט על יסוד מכלול הראיות והנסיבות שלפניו”, נכתב בפסק הדין שפורסם, תוך הפניה לפסיקה הקיימת. עם זאת, נקבע כי אין להתעלם מהשפעתן המצטברת של הנכויות, גם אם בשלב זה אין להן ביטוי ישיר בשכר או בהיקף העבודה.

השופטת תיארה בהרחבה את סיפור חייו של התובע לאחר התאונה. מעדותו עלה כי הוא סובל מכאבים מתמשכים, סחרחורות, צפצופים באוזניים, קשיי שינה, ירידה בריכוז ובהספק, דיכאון והתקפי חרדה. לדבריו, הוא נדרש להפסקות תכופות בעבודה, מתקשה בישיבה ממושכת ובנהיגה, ונעזר במשככי כאבים. במקביל, הוא העיד כי הוא נאלץ לשנות את שאיפותיו המקצועיות. בעוד שבעבר ראה עצמו משתלב בפירמה גדולה של עורכי דין, עובד שעות ארוכות ומתקדם לשותפות, כיום - כך טען - מסלול כזה אינו אפשרי מבחינתו פיזית ונפשית.

“כבר איננו מסוגל לכך פיזית”, ציטטה השופטת מעדותו, והוסיפה כי התובע תיאר מעבר מתוכנן למסלול של אקדמיה, מחקר והוראה, שבו ניתן לנהל את הזמן בצורה גמישה יותר ולהיעזר בעוזרי מחקר. שינוי המסלול הזה, גם אם הוא נעשה מתוך הצלחה אקדמית מרשימה, אינו נטול משמעות כלכלית. מנגד, השופטת לא התעלמה מן הנתונים המרשימים שהציגה הנתבעת. התובע חזר לעבודתו מיד לאחר התאונה, לא הפסיד שכר בעבר, סיים תואר ראשון בהצלחה, החל תואר שני באוניברסיטה יוקרתית, וממוצע ציוניו עמד על הגיע ל-97.4. גם מכתבי המלצה שהוגשו תיארו סטודנט חרוץ ומצטיין. כל אלה הובילו את בית המשפט למסקנה כי אין מקום לפסוק פיצוי מלא לפי נכות תפקודית זהה לנכות הרפואית.

• ניצחון לרוכשי הדירות: המחוזי החיה חברה באופן זמני
• רכשה דירה, חיכתה שנה וחצי - ולא תקבל פיצוי
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך

לא מקרה של עתיד מקצועי לוט בערפל

כאן נכנס האיזון. “בהעדר הפסד שכר בעבר וממילא בהעדר הוכחת מידת השפעת הנכות בפועל על כושר עבודתו מאז התאונה ועד היום, מחד גיסא”, כתבה השופטת בהחלטתה, “ובהתחשב מאידך גיסא… בהנחה הסבירה, כי הנכות בכל זאת משפיעה ועשויה להשפיע על כושר עבודתו ומשלא לעולם חוסן”, הוחלט לפסוק פיצוי בגין הפסד השתכרות עתידי לפי חישוב אקטוארי חלקי בלבד. נקודת המוצא לחישוב היתה קביעה מעניינת נוספת: השופטת דחתה את עמדת חברת הביטוח, שלפיה יש להעמיד את בסיס השכר על השכר הממוצע במשק בלבד. לדבריה, זהו אינו מקרה של עתיד מקצועי לוט בערפל. הנתונים האישיים של התובע - יכולתו האינטלקטואלית, הישגיו בלימודים, חריצותו והתמדתו - מצדיקים חישוב אינדיבידואלי. לפיכך נקבע כי השכר הפוטנציאלי יגיע ל-150% מהשכר הממוצע במשק.

עם זאת, החישוב לא בוצע במלואו. השופטת קבעה כי יש לפצות את התובע בשיעור של 65% בלבד מחישוב אקטוארי מלא, וזאת לאור העובדה שהפגיעה התפקודית אינה באה לידי ביטוי מלא כיום. כך נפסק לו פיצוי של כ-1.11 מיליון שקל בגין הפסד שכר עתידי, וכן כ-139 אלף שקל בגין הפסדי פנסיה. דרישתו לפיצוי בגין קרן השתלמות נדחתה, בהיעדר הוכחה לזכאות. לצד ראש הנזק המרכזי, נפסקו סכומים נוספים. בגין עזרת הזולת לעתיד נפסק פיצוי גלובלי של 80 אלף שקל, על בסיס העדויות של התובע ובן זוגו, שתיארו חלוקת תפקידים ביתית שהשתנתה בעקבות התאונה. בגין הוצאות רפואיות ונסיעות נפסקו 20 אלף שקל, אף שהטיפולים הרפואיים העיקריים כלולים בסל הבריאות. בגין כאב וסבל, בהתאם לתקנות ולשיעור הנכות, נפסק סכום של כ-75 אלף שקל.

בסיכומו של דבר, קבע בית המשפט כי נזקי התובע מגיעים ל-1,426,140 שקל. מעבר לסכום עצמו, פסק הדין משקף עמדה עקרונית: גם כשנפגע תאונה ממשיך לעבוד, ללמוד ולהצליח, אין בכך כדי לשלול פיצוי בגין פגיעה עתידית אפשרית בכושר ההשתכרות. הנכות אינה נמדדת רק בשורת הרווח של תלוש השכר בהווה, אלא גם בהשפעתה המצטברת והארוכת טווח על מסלול החיים כולו. הצלחה אינה חיסון מפני פגיעה. צעיר יכול להצטיין בלימודיו, לחזור מיד לשגרה ולשדר תפקוד מלא, ובכל זאת לשאת עמו נזק רפואי ונפשי שמצדיק הכרה ופיצוי.

איך יכול להיות שמקבלים פיצוי כל כך גבוה גם כשממשיכים לעבוד כרגיל?

הרעיון המרכזי הוא שהמשפט לא מסתכל רק על מה שקורה עכשיו, אלא גם על מה שעלול לקרות בעתיד. גם אם אדם עובד, מרוויח ולומד, בית המשפט שואל את עצמו האם הפגיעה עלולה לסגור בפניו דלתות בהמשך. במקרה הזה נקבע שסביר שהנכות תפגע בכושר ההשתכרות בעתיד, אפילו אם כיום היא עוד לא באה לידי ביטוי מלא.

האם זה אומר שכל מי שנפגע בתאונה יקבל פיצוי גם בלי להוכיח הפסדי שכר?

לא. כל מקרה נבחן לגופו. כאן מדובר בצעיר עם נכות רפואית מצטברת ומשמעותית, שהשופטת התרשמה באופן אישי מהאמינות שלו ומהקושי האמיתי שהוא מתאר. בנוסף, היו חוות דעת רפואיות מפורטות שתמכו בכך שהנכות אינה זניחה, גם אם היא לא משתקפת בתלוש השכר.

למה בית המשפט לא קיבל את הטענה של חברת הביטוח שהנכות התפקודית נמוכה מאוד?

מכיוון שהשופטת לא הסתפקה בשאלה אם התובע עובד או לא, אלא בחנה את איכות התפקוד, את המאמץ שנדרש ממנו, ואת המחיר האישי שהוא משלם. גם אם אדם מתפקד, זה לא אומר שהוא עושה זאת בלי כאב, עייפות, ויתורים או פגיעה בעתיד המקצועי שלו.

מה המשמעות של זה שהתובע שינה מסלול מפירמה גדולה לאקדמיה?

זו נקודה קריטית. בית המשפט ראה בשינוי הזה אינדיקציה לפגיעה תפקודית. לא מדובר רק בהעדפה אישית, אלא בשינוי שנכפה, לפחות חלקית, בשל המצב הרפואי. גם אם האקדמיה היא מסלול מכובד ומצליח, הוא נתפש ככזה שעשוי להניב הכנסה נמוכה יותר מפירמה גדולה לאורך זמן.

האם העובדה שהתובע הצטיין בלימודים פעלה נגדו?

במידה מסוימת כן, ובמידה מסוימת לא. מצד אחד, ההצטיינות חיזקה את הטענה שאין פגיעה מלאה בתפקוד. מצד שני, היא גם שכנעה את בית המשפט שמדובר באדם עם פוטנציאל גבוה במיוחד, ולכן כל פגיעה עתידית בכושר ההשתכרות שלו עלולה להיות משמעותית יותר.

למה בית המשפט לא פסק פיצוי מלא לפי הנכות הרפואית?

מפני שהשופטת חיפשה איזון. היא קיבלה את הטענה שהנכות משפיעה ותשפיע, אבל גם קיבלה את זה שאין הוכחה לפגיעה מלאה כיום. לכן נפסק פיצוי חלקי - לא אפס, אבל גם לא עד הסוף.

מה בעצם ההבדל בין נכות רפואית לנכות תפקודית?

נכות רפואית נקבעת לפי בדיקות וחוות דעת של רופאים. נכות תפקודית עוסקת בשאלה איך אותה נכות משפיעה על החיים בפועל: עבודה, לימודים, תפקוד יומיומי. לפעמים יש פער גדול בין השתיים, כמו במקרה הזה.

האם פסק הדין הזה משנה את הכללים בתחום תאונות הדרכים?

לא משנה את החוק, אבל בהחלט מחזק מגמה. הוא מזכיר לבתי המשפט ולחברות הביטוח שלא כל פגיעה נמדדת כאן ועכשיו, ושגם פגיעה שקטה אצל צעירים מצליחים יכולה להצדיק פיצוי משמעותי.