תבע 700 אלף שקל עקב תאונה: כמה יקבל בסוף?

פסק דין שניתן באחרונה בבית משפט השלום בבת ים, מספר סיפור שחוזר על עצמו בתביעות נזקי גוף: הפער בין מה שהתובע מבקש לבין מה שהוא מקבל. במקרה הזה, הפער היה דרמטי במיוחד - התובע שדרש כ-700 אלף שקל פיצויים בגין תאונת דרכים, יצא מבית המשפט עם 42 אלף שקל בלבד. השופטת אידית קליימן-בלק לא חסכה במלים חריפות כלפי התנהלות התובע, בן 31, שנפגע בתאונת דרכים במאי 2022. חברת הביטוח ווישור לא הביעה התנגדות לכך שעליה לשלם, כך שהמחלוקת סבבה אך ורק סביב שאלת הנזק.

בית המשפט מינה את ד"ר קובי בר אילן כמומחה רפואי בתחום האורטופדי. המומחה בדק את התובע וקבע ממצאים לא פשוטים: התיק הרפואי של הנפגע מאופיין בתלונות סובייקטיביות רבות, אך כמעט ללא ממצאים אובייקטיביים של מגבלה גופנית. גם בבדיקה עצמה, התרשם המומחה מכך שהתובע מנסה להציג מצב חמור מהמציאות.

המומחה תיאר כיצד כשביקש מהתובע להתכופף בעמידה, הוא "לא היה מסוגל", אבל כשהיה צריך לפתוח את ידית הדלת כדי לצאת מהחדר, "הוא עשה תנועות יותר טובות". עוד ציין המומחה כי גם בסדרת טיפולי הפיזיותרפיה נרשם חוסר שיתוף פעולה בבדיקה מצד התובע.

בסופו של דבר, המומחה קבע לתובע נכות צמיתה של 1% בלבד, שאותה הגדיל ל-2% בחקירתו הנגדית לאור בדיקת CT שנעשתה לאחר הגשת חוות הדעת. המומחה הסביר בעדותו שאפילו נכות מינורית שכזו ניתנה לפנים משורת הדין: "אנשים באמת יש להם איזה מידה של מוגבלות, אבל הם כל כך, במרכאות, משקפים מצב הרבה יותר קיצוני... אז אני נותן 1% במקרים האלה".

• האם פגיעה בזמן תדלוק מזכה בפיצוי מביטוח החובה?
• מהפכה בפרסומת, נזיפה מהשופט: ליברה תשלם 100 אלף ש'
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

דרישה אסטרונומית

התובע, שעבד כסוכן שטח עצמאי בתחום תשתיות הגז, טען בסיכומיו שהתאונה גרמה לסגירת העסק העצמאי שלו ולמצבו התעסוקתי הקשה. הוא ביקש 177.5 אלף שקל עבור הפסדי שכר לעבר, ודרישת נזק כוללת שהתקרבה ל-700 אלף שקל. השופטת קליימן-בלק לא הסתירה את דעתה על כך. "סבורתני כי התנהלות מעין זו במסגרתה מוגשים חישובים מופרזים חסרי כל שחר, גובלת בשימוש לרעה בהליכי משפט", היא כתבה בהחלטתה.

בית המשפט קבע שהנתונים לא תומכים בגרסת התובע. דווקא בשנת התאונה, 2022, הכנסתו השנתית עלתה ל-169,135 שקל - עלייה משמעותית לעומת השנה שלפני כן. כלומר במחצית השנייה של שנת התאונה לא חלה שום ירידה בהכנסות. בנוסף, כשנשאל בחקירתו מדוע עזב את מקום עבודתו האחרון באמצע 2025, הוא השיב כי, "מסיבות כלליות סתם, כאילו. לא משהו מיוחד... ביוזמתי, כן, כאילו. ביוזמת שנינו".

גורם מכריע נוסף בפסק הדין היה מחלת האסטמה הקשה שממנה סובל התובע מגיל 15, שבעקבותיה הוכר בנכות רפואית של 30% לפי ענף נכות כללית בביטוח לאומי. התובע עצמו אישר בחקירתו שהאסטמה פוגעת בכושר ההשתכרות שלו, ובפרוטוקול ועדת המל"ל נרשם כי הוא "חוטף התקפים רבים בעבודה בגלל חשיפה לאבק". השופטת קבעה כי דווקא מחלת האסטמה, ולא הנכות האורטופדית המזערית, יכולה להסביר את הקשיים התעסוקתיים של התובע. "תיק רפואי עב קרס מעין זה אינו שכיח עת עסקינן בגבר צעיר בן 31", ציינה.

• שיכון ובינוי נגד בן 99: האם הקשיש יפונה מביתו?
• הקרקע הופקעה ב-1954, התביעה הוגשה ב-2024 ונדחתה על הסף
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

בסופו של דבר פסקה השופטת לתובע 30 אלף שקל עבור פגיעה בכושר השתכרות לעתיד כסכום גלובלי, 10,000 שקל בגין כאב וסבל, ו-2,000 שקל להוצאות רפואיות ונסיעות - ובסך הכל 42 אלף שקל בלבד, בתוספת שכר טרחת עורך דין בשיעור של 13%, ובתוספת מע"מ ואגרה. פסק הדין הזה מראה שדרישות נזק מנופחות לא רק שלא מסייעות לתובע, אלא עלולות לעורר ביקורת שיפוטית חריפה, ובסוף להשאיר אותו עם פיצוי מינימלי בלבד.