ביקורת חריפה בפסק בוררות על רונן אלעד, יו"ר אירודרום
השופט בדימוס זרנקין חייב את אסטרגל של אלעד לשלם 22.5 מיליון שקל לקבוצת וויסבורד לאביזרי חשמל. קובע: אסטרגל הפרה את ההסכם והגישה תביעה חסרת יסוד על בסיס קונספירציות
חברת אסטרגל שבשליטת רונן אלעד תשלם לבני משפחת וויסבורד 22.5 מיליון שקל, בעקבות מחלוקת על רכישת עסקיה של וייסבורד בידי אסטרגל. כך קובע השופט בדימוס עדי זרנקין, בפסק בוררות שאותו הגישה קבוצת וויסבורד לאישור בית המשפט המחוזי בתל אביב.
קבוצת וויסבורד עסקה עשרות שנים בייצור ומכירה של אביזרי חשמל לבית (מפסקים, שקעים, תקעים, מפצלים, בתי מנורה ועוד). ב-2017 החליטו פנחס ויצחק וויסבורד למכור את הפעילות והגיעו להסכם עם אלעד - שהוא גם יו"ר יצרנית הרחפנים אירודרום, ובעבר רכש את יצרנית המגבונים דינמיק, רשת שילב וסינרג'י כבלים. שווי הקבוצה, בעסקה בה רכשו לפני כן את מניותיה של אחותם אסתר, היה 89 מיליון שקל.
אסטרגל נטלה מלאי שלא היה שלה
היחסים בין הצדדים עלו על שרטון במהירות, בין היתר כאשר אסטרגל הוציאה במפתיע ממחסני וויסבורד מלאי ב-20 מיליון שקל, כולל זה שלא נכלל בהסכם. היא גם שעבדה לטובת בנק איגוד חלק מהמלאי, לפני ששילמה תמורתו ובלא שקיבלה את הסכמת וויסבורד. אסטרגל מכרה מלאי וגבתה חובות בלא לדווח לוויסבורד, למרות שהתמורה מפעולות אלו הייתה רכיב מרכזי בתשלום תמורת הקבוצה. באוקטובר 2020 סוכם שאסטרגל תשלם 14 מיליון שקל (לאחר ששילמה עד אז 750,000 שקל) ושהצדדים יפנו לבוררות.
וויסבורד טענה, כי מגיעים לה בסך הכל 50 מיליון שקל, אך כאמור קיבלה 15 מיליון שקל בלבד. אסטרגל תבעה 18 מיליון שקל, בעיקר לאחר שיצרנית התבניות הסינית Deko הודיעה במפתיע על הפסקת ההתקשרות עם וויסבורד ערב חתימת הסכם המכירה. אלעד טען, כי מדובר היה במהלך קונספירטיבי מתוכנן של וויסבורד, במסגרתו הועברה ההתקשרות לידי חזי וויסבורד - בנו של פנחס, מבעלי השליטה בקבוצה, אשר שיווק את התבניות לקבוצת ניסקו המתחרה באסטרגל. לדברי אלעד, הכוונה להיכנס לקו מוצרים חדש תוך שימוש בתבניות של Deko היה שיקול מרכזי ברכישת הקבוצה.
זרנקין דחה לחלוטין את טענותיו של אלעד בנושא זה. הוא קיבל את עדותו של פנחס, לפיה הוא מצוי מזה שנים בנתק עם חזי, הופתע מאוד מהודעתה של Deko ופעל ללא הצלחה לשינוי החלטתה. "ניסיונה של אסטרגל לייחס לוויסבורד או לפנחס אחריות כלשהי להתנהלותו של חזי, ולכנות את כולם, באגודה אחת, כ'משפחת וויסבורד' היה ניסיון נפל שלא צלח", קבע זרנקין.
אולי כדי לממן את רכישת שילב
זרנקין ציין, כי אלעד היה מודע להחלטתה של Deko - עליה וויסבורד דיווחו לו מיידית - ולמרות זאת החליט לבצע את העיסקה. פנחס העלה את האפשרות, כי אלעד ביקש למכור את המלאי של וויסבורד ולהשתמש ביתר התקבולים מן העסקה כדי לממן את רכישת שילב; זרנקין אומר שאין להוציא זאת מכלל אפשרות.
לדברי זרנקין, "על פי התרשמותי מן העדויות 'גייס' אלעד, ללא הצדקה, את עניין כשלון הקשר עם Deko לטובת הימנעות ממילוי חובתו להעביר לוויסבורד הכספים שהגיעו לה על פי ההסכם ודחה אותה בלך ושוב תוך שהוא, מעת לעת, מבקש להיפגש עם פנחס על מנת 'לבצע התחשבנות', וזאת בשעה שהוא מחזיק תחת ידו סכומי כסף נכבדים אשר שייכים לוויסבורד ובכללם כספים העולים על 6 מיליון שקל, כספי המחאות מעותדות שהופקדו בחשבון וייסבורד, שאין לאסטרגל כל נגיעה אליהם".
אלעד טען, כי שילם לוויסבורד את אותם 14 מיליון שקל בשל התנהגות בריונית וסחטנית מצידה. זרנקין דוחה גם טענה זו ואומר, כי לא היה מדובר בתשלום אלטרואיסטי; אלעד ידע שהוא חייב לוויסבורד סכומים ניכרים ולכן שילם. " הוא ביקש, כך אני סבור, לעשות ניסיון לחסל חובו סכומים הנופלים בהרבה מאלו המגיעים לוויסבורד", אומר זרנקין. והוא מסכם: "התביעה שכנגד שהגישה אסטרגל, אין לה על מה לסמוך, והיא בוססה על תשתית עובדתית המנותקת מן המציאות כפי שנתבררה במהלך הבוררות. וויסבורד לא הפרה את ההסכם אל מול אסטרגל אלא ההיפך בדיוק הוא הנכון".
זרנקין קבע, כי על אסטרגל לשלם לוויסבורד 37.3 מיליון שקל, מהם ינוכו 14.8 מיליון שקל שכבר שילמה. היא גם חויבה לשאת במלוא שכרו של זרנקין (שלא פורט) ובתשלום הוצאות בסך 400,000 שקל. את וויסבורד ייצג עו"ד רפאל נבון, ואת אסטרגל - עוה"ד עופר צור ויעד גורדון.
