"הברחת נכסים בהליכי חדלות פרעון - תופעה נפוצה מאוד"

החשד להברחת נכסים בהיקף עשרות מיליוני שקלים מקופת חדלות הפרעון של הקבלן דודי אפל, במעורבות נטענת של האחים איציק ויפה דיין והח"כ לשעבר מיכאל קליינר (כולם מכחישים את החשדות), מסב את תשומת הלב לתופעה זו. עו"ד אבנר כהן, ראש משותף של מחלקת חדלות פרעון במשרד נשיץ-ברנדס-אמיר, מדבר עליה באופן כללי.

דודי אפל, מיכאל קליינר והאחים איציק ויפה דיין נעצרו בחשד לעבירות במיליונים

מהם הכללים לגבי העברת נכסיו של חייב לקופת הנשייה?

"העיקרון המנחה הוא 'תפיסת המסה' (Insolvency Estate). עם פתיחת הליכי חדלות פירעון, כל נכסיו של החייב - בהווה ובעתיד (עד לקבלת הפטר) - הופכים לקופת הנשייה ומנוהלים על ידי נאמן או מנהל מיוחד מטעם בית המשפט.

"החוק מעניק לנאמן סמכות לבחון עסקאות והעברות נכסים שביצע החייב שנים אחורה מרגע קריסתו. העברת נכס ללא תמורה או בתמורה בלתי הוגנת בפרק זמן המוגדר בחוק (עד מספר שנים לפני ההליך) ניתנת לביטול, והנכס יוחזר לקופה.

"הכלל הבסיסי הוא חלוקה שוויונית ויחסית של הנכסים בין הנושים באותה דרגה, תוך מניעת העדפת נושים (סילוק חוב לנושה מסוים על חשבון אחרים ערב הקריסה). החייב מחויב בגילוי מלא, מקיף ואקטיבי של כל נכסיו, כולל זכויות עתידיות, מניות, זכויות בנאמנויות ונכסים בחו"ל".

מה המשמעות האזרחית והפלילית של הברחת נכסים?

"במישור האזרחי, בית המשפט יורה על ביטול דיספוזיציות (העברות בעלות) וישיב את הנכסים לקופה. חייב שביצע הברחת נכסים מוגדר כמי שפעל בחוסר תום לב חמור. בית המשפט יכול לסרב להעניק לו הפטר מחובותיו, להטיל עליו הגבלות קשות לתקופות ממושכות, ואף לבטל את הליכי חדלות הפירעון ולהחזיר אותו לתיקי הוצאה לפועל ישירים.

"להברחת נכסים בהליך חדלות פרעון עלולות להיות גם השלכות פליליות. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע עבירות ספציפיות על הסתרת נכסים, מסירת מידע כוזב, או הברחת נכסים ערב הליך או במהלכו. העונשים עשויים להגיע למספר שנות מאסר בפועל.

• דודי אפל, מיכאל קליינר והאחים איציק ויפה דיין נעצרו בחשד לעבירות במיליונים
• פעם מגדולי הקבלנים בארץ; דוד אפל יפצה את המדינה ב-63.8 מיליון שקל

"זאת ועוד: הברחת נכסים מלווה לרוב בעבירות חמורות בהרבה - קבלת דבר במרמה, רישום כוזב במסמכי תאגיד והלבנת הון. אלו הן עבירות שהענישה עליהן קשה מאוד וכוללת לרוב מאסר ממושך וחילוט נכסים".

עד כמה נפוצה התופעה של הברחת נכסים ומהן הדרכים העיקריות?

"התופעה נפוצה מאוד, בפרט בקרב חייבים גדולים ('חייבי קראון') או בעלי עסקים מורכבים. הדרכים העיקריות כוללות:

* רישום על שם צדדי ג': העברת בעלות על מקרקעין, כלי רכב, או מניות לבני משפחה, אנשי קש (Straw Men), או חברות פרטיות בשליטת מקורבים.

* עסקאות פיקטיביות: יצירת חובות פיקטיביים או הסכמים למכירת נכסים במחיר נמוך בהרבה משווי השוק.

• הקורונה נגמרה. אין יותר תירוץ לישיבות דירקטוריון בזום
• העליון אשרר: 80,000 שקל על הטרדה מינית מילולית ברשתות חברתיות

* שימוש בנאמנויות וחברות אופשור: הקמת נאמנויות במדינות המהוות מקלטי מס, או הפרדת הבעלות המשפטית מהבעלות הכלכלית הנהנית.

* משיכת מזומנים והנזלה: משיכת כספים פיזיים או העברתם לנכסים שקשה לאתר (כמו זהב, אמנות, או מטבעות דיגיטליים)".

כיצד תיתכן הברחת נכסים בעידן המידע המודרני?

"על אף שלכאורה עידן המידע מגביר את השקיפות, הוא מייצר גם כלי הסתרה מתקדמים, בשל שורה של היבטים.

"האחד: פערי סמכות שיפוט ובירוקרטיה בינלאומית. חברות המאוגדות במקלטי מס (כמו איי הבתולה, פנמה וכד') נהנות מחיסיון בעלות (UBO - Ultimate Beneficial Owner). כדי לחשוף את הבעלים האמיתי, נאמן נדרש להליכים משפטיים בינלאומיים יקרים וממושכים.

"השני: נכסים דיגיטליים וקריפטו. שימוש בארנקים קריפטוגרפיים לא ממושכים (Self-Custody Wallets) או בטכנולוגיות ערבול (Mixers) מאפשר להעביר סכומי עתק מחוץ לטווח הראייה של מערכת הבנקאות המסורתית.

"השלישי: מבני אחזקה רב-שכבתיים. עידן המידע מאפשר להקים בנקל רשתות סבוכות של חברות החזקה במדינות שונות, שבהן כל חברה מוחזקת על ידי חברה אחרת, דבר שיוצר מסך עשן משפטי ומחשובי, המקשה על מעקב סדיר.

"הרביעי: פער משאבים. החייב לעיתים מנצל את המורכבות הדיגיטלית כדי לטשטש עקבות, בעוד שהנאמנים והנושים מוגבלים בתקציב ובסמכויות החקירה הבינלאומיות שלהם".

עו"ד אבנר כהן, ראש משותף של מחלקת חדלות פרעון, משרד נשיץ-ברנדס-אמיר (צילום: גדי סיארה)