כך התהפך שוק תרופות ההרזיה - זו שעולה וזו שיורדת

שתי החברות שמכרו לעולם את אותה בשורה רפואית נפרדו זו מזו בקצב שקשה לתפוס: אלי לילי Eli Lilly and Co 0.68%  נסחרת סביב טריליון דולר, נובו נורדיסק Novo Nordisk 0.08%  מתקרבת ל-200 מיליארד. הפער הזה היה הפוך לפני פחות משלוש שנים, ודוחות הרבעון השני של שתיהן העמיקו אותו עוד.

אלי לילי דיווחה על הכנסות של כ-23 מיליארד דולר, זינוק של 48% מול התקופה המקבילה והרבה מעל הצפי בשוק שעמד סביב 20.6 מיליארד. הרווח למניה בנטרול סעיפים חד-פעמיים עלה ב-33% ל-8.38 דולר. מקור התוצאה ברור: מונג'רו, גרסת הסוכרת של טירזפטייד, הזניקה מכירות ב-91% ל-9.9 מיליארד דולר, וזפבאונד, אותה מולקולה בהתוויית השמנה, הוסיפה כ-4.9 מיליארד עם צמיחה של 44%. יחד מדובר בכ-14.9 מיליארד דולר ברבעון אחד, תוספת של 6.3 מיליארד דולר בתוך שנה. ההנהלה העלתה את תחזית ההכנסות השנתית לטווח של 85 עד 87 מיליארד דולר, מ-82 עד 85 מיליארד קודם לכן, והמניה הגיבה בעלייה של כ-2%.

אצל נובו נורדיסק המספרים סיפרו סיפור אחר. המכירות הסתכמו בכ-78.5 מיליארד קרונות, כ-12.1 מיליארד דולר, צמיחה של 3% בנטרול השפעות מטבע. תחום ההשמנה אומנם קפץ ב-37%, אבל וויגובי בגרסת ההזרקה בארה״ב איבדה 22% ממכירותיה ואוזמפיק הסתפקה ב-10%. שולי הרווח הגולמי המתואמים ירדו ל-78.2% מ-82.7%, בין היתר בשל חיוב חד-פעמי של 3 מיליארד קרונות על התאמות בכושר הייצור. תוכנית התייעלות שכבר קיצצה 15% מכוח האדם דחפה את הרווח התפעולי המתואם מעלה ב-11%, וגם התחזית השנתית שופרה לטווח של ירידה של 6% עד יציבות. המניה בכל זאת ירדה כ-6%.

הגלולה הפכה לזירה המרכזית

המרוץ עבר לפורמט הבליעה. וויגובי בגרסת הטבליה, שיצאה לשוק בתחילת השנה, חצתה 5 מיליון מרשמים במצטבר, רשמה כ-2.9 מיליון מרשמים ברבעון והכניסה כ-3.2 מיליארד קרונות, כ-494 מיליון דולר. השוק ציפה למעט יותר. מנגד השיקה אלי לילי באביב את פאונדאיו, שמה המסחרי של אורפורגליפרון, גלולת GLP-1 שאפשר ליטול בכל שעה ביום ובנפרד מסדר הארוחות. ברבעון החלקי הראשון שלה בשוק היא רשמה 98 מיליון דולר, ובשוק מדברים על 5 עד 6 מיליון מרשמים בשנת ההשקה.

ייצור טבליות זול ומהיר בהרבה מייצור מזרקים, והוא פותח את השוק למדינות ולשכבות הכנסה שנשארו עד כה מחוץ למשחק. במקביל מקדמת אלי לילי את רטטרוטייד, שהציגה בניסוי שלב שלישי ירידה ממוצעת של 28.3% במשקל לאורך 80 שבועות, כשהגשת התיק הרגולטורי מתוכננת לרבעון הראשון של 2027 (להרחבה: ירידה של 28% במשקל: התרופה החדשה שמציבה רף חדש בשוק ההרזיה).

המחירים נשחקים, והשאלה מי מממן

שחיקת המחירים בארה״ב הפכה לגורם המרכזי בתוצאות של שתי היצרניות. במסגרת ההסכמות מול הממשל, מחירי המזומן בערוץ הישיר מתחילים סביב 350 דולר לחודש עם יעד של 250 דולר בתוך שנתיים, מדיקייר ומדיקייד משלמות כ-245 דולר לחודש, והמטופל נושא בכ-50 דולר. הגלולות מתומחרות אגרסיבית יותר: פאונדאיו נמכרת מ-149 דולר לחודש במינון הנמוך, וכ-25 דולר בחודש למבוטחים מסחריים עם כרטיס הנחה. הכיסוי הציבורי להשמנה, שנפתח השנה לראשונה, מרחיב את בסיס המטופלים ומוריד את ההכנסה הממוצעת לכל מרשם באותה נשימה (להרחבה: מחירי התרופות להרזיה בארה״ב ירדו ב-70% ועדיין הן פי 3 ממחירם בארץ).

ערוץ נוסף נסגר בינתיים: הרשות האמריקאית לתרופות הכריזה על סיום המחסור בסמגלוטייד ובטירזפטייד, הציעה להוציא את שתי המולקולות מרשימת חומרי הגלם שמותרים להרכבה ברוקחות, ושלחה עשרות מכתבי אזהרה לחברות טלרפואה. ברקע מאות דיווחים על תופעות לוואי ועל טעויות מינון בגרסאות המורכבות. עבור לילי ונובו מדובר בביקוש שנשאב במשך שנתיים לשוק אפור וחוזר עכשיו לערוץ הרשמי.

מי עוד נדחף פנימה

רוש רכשה דריסת רגל בעסקה של 5.3 מיליארד דולר עם זילנד פארמה על פטרלינטייד, מולקולת אמילין שמיועדת לשמר מסת שריר; פייזר קנתה את מטסרה והציגה תוצאות שלב 2b לזריקה ארוכת טווח; אמג'ן ממשיכה עם מריטייד במתן חודשי (להרחבה: רוש נכנסת לשוק תרופות ההרזייה; נובו נופלת ב-5%). מסין מגיעות מזדוטייד של אינוונט ואקנוגליפוטייד של סייווינד, ומאחוריהן הנגרוי והנסו עם מולקולות משלהן ובעלות פיתוח נמוכה בהרבה.

הערכות מקובלות מדברות על שוק של כ-150 מיליארד דולר עד סוף העשור, ומורגן סטנלי מותחת את הקו ל-190 מיליארד דולר עד 2035. מנכ״ל אלי לילי סימן תקרה זהירה יותר: לדבריו הטיפולים יגיעו ל-40% עד 50% מהאוכלוסייה הרלוונטית, בעוד היום עושה בהם שימוש כאחד מכל עשרה מועמדים (להרחבה: מנכ״ל אלי לילי על תקרת השוק של תרופות ההרזיה).

• אלי לילי כל הדרך לטריליון דולר - והאם היא יקרה?
• איך תרופות ההרזיה משפרות את הרווחים של ווול מארט וקוסטקו?

בישראל המצב שונה מהותית. אוזמפיק כלולה בסל לחולי סוכרת מסוג 2, וויגובי נכנסה השנה לסל עבור בני 12 עד 18 עם השמנה חמורה, והמבוגרים ממשיכים לממן מכיסם. המחיר החודשי כאן נע סביב 300 עד 400 שקלים, כשליש עד מחצית מהמחיר האמריקאי המוזל. עם פקיעת הפטנטים על סמגלוטייד בקנדה, ברזיל, סין והודו, גרסאות גנריות עשויות להימכר בדולרים בודדים לחודש, מה שמעמיד בפני נובו נורדיסק שחיקה נוספת בשווקים שמחוץ לארה״ב ולאירופה.

במקביל מתנהל בין השתיים עימות משפטי: נובו נורדיסק תבעה את אלי לילי בטענה שהשוואות הפרסום שלה מציבות מינונים גבוהים של זפבאונד ומונג'רו מול מינונים נמוכים של וויגובי ואוזמפיק. בקשה לצו מניעה זמני תידון בבית משפט פדרלי בסוף החודש, וההכרעה תקבע אם מסע הפרסום הארצי של לילי ימשיך לרוץ בנוסחו הנוכחי.