המרוויחה הגדולה מהזינוק באינטל - היפנית שמהמרת בכל הקופה על AI
סופטבנק רכשה מניות אינטל ב-2.5 מיליארד דולר - והרוויחה עליהם 8.5 מיליארד
שנה אחרי שהשקעה של 2 מיליארד דולר במניות אינטל נראתה כמו הימור צדדי ותמוה של מסיושי סון, ההימור הזה הפך לסיפור המרכזי בדוח הרבעוני של סופטבנק. הקבוצה היפנית רשמה ברבעון שהסתיים ביוני רווחים על הנייר של 1.33 טריליון ין, כ-8.5 מיליארד דולר, על החזקה של כ-2% ביצרנית השבבים האמריקאית, והרווח הזה הוא שדחף אותה להכות את תחזיות האנליסטים בפער עצום.
הרווח הנקי של סופטבנק ברבעון הסתכם ב-347 מיליארד ין, כ-2.2 מיליארד דולר, יותר מכפול מהצפי בשוק. בהשוואה לרבעון המקביל מדובר בירידה של כ-18%, בעיקר בגלל הוצאות מימון שכמעט הוכפלו והפסדים על נגזרים, אבל שורת הרווחים מהשקעות קפצה ל-1.86 טריליון ין, זינוק של קרוב ל-300%. גם ההכנסות עלו בכ-11% ל-2 טריליון ין, בין היתר בזכות המכירות הגדלות בפעילות מחשוב ה-AI של הקבוצה.
המניה שעלתה 216% ברבעון
את מניות אינטל רכשה סופטבנק באמצע 2025 במחיר של כ-23 דולר למניה, בתקופה שבה יצרנית השבבים נאבקה על מעמדה ונסחרה בשפל של שנים. מאז התהפך הסיפור: אינטל השלימה זינוק של יותר מ-100% בחודש אחד על רקע ההסכם המסתמן עם אפל לייצור שבבים, נוספו שיתוף פעולה עם גוגל ודיווחים על ביקושים גוברים למעבדי AI, והמניה טסה 216% במהלך הרבעון וכ-400% מתחילת השנה. מבחינת סון מדובר באחת ההשקעות הציבוריות המוצלחות שלו מאז ההימור המוקדם על אנבידיה לפני כעשור.
קרן ויז'ן פאנד הוסיפה רווחים משלה, בעיקר בזכות עליית שווי של כ-2.2 מיליארד דולר בהחזקה בבייטדאנס, החברה האם של טיקטוק. שווי ההחזקה ב-OpenAI נותר יציב הפעם, אחרי שברבעון הקודם הוא תרם לבדו לקרן קפיצה של כמעט 20 מיליארד דולר. השילוב הזה, רבעון שבו דווקא ההחזקות הסחירות עושות את העבודה בזמן שהנכס הפרטי הגדול דורך במקום, ממחיש את הפיזור בתוך ההימור הגדול של סון.
מוכרת את אנבידיה, קונה את OpenAI
הדוח ממחיש עד כמה סון מרכז את הקופה כולה סביב הבינה המלאכותית. בשנה שעברה מכרה סופטבנק את כל החזקתה באנבידיה תמורת 5.83 מיליארד דולר כדי לפנות מזומנים, ומאז היא מפנה אותם ישירות ל-OpenAI: 10 מיליארד דולר באפריל ועוד 10 מיליארד ביולי, במסגרת מחויבות כוללת שמתקרבת ל-65 מיליארד דולר. נכון לסוף יוני השקיעה הקבוצה כ-45 מיליארד דולר בחברת ה-AI, והשווי ההוגן של ההחזקה נרשם בספרים בכ-90 מיליארד דולר, כמעט כפול.
המימון מגיע בחלקו מחוב. סופטבנק צירפה עשרות מלווים להלוואת גשר של 40 מיליארד דולר שמיועדת להשקעה ב-OpenAI, ולצידה נלקחו הלוואות כנגד מניות ארם, מעצבת השבבים שבשליטתה שממשיכה לצמוח בהכנסות ומהווה את הביטחונות המרכזיים של הקבוצה. במקביל מובילה סופטבנק יחד עם OpenAI ואורקל את פרויקט סטארגייט, תוכנית של 500 מיליארד דולר להקמת מרכזי נתונים בארצות הברית.
מהמקום הראשון ביפן לשלישי
בשוק מתקשים להחליט מה לעשות עם ההימור הענק הזה. ביוני הפכה סופטבנק לרגע לחברה בעלת השווי הגבוה ביותר בבורסת טוקיו, אבל מאז החזירה יותר ממחצית מהעליות והיא ניצבת כיום במקום השלישי, אחרי מיצובישי UFJ וטויוטה. המניה מציגה עדיין עלייה של כ-26% מתחילת השנה, אך רגישה מאוד לכל ידיעה שנוגעת ל-OpenAI, ובראשן הדחייה בהנפקה המתוכננת של חברת ה-AI, שאמורה להיות הגדולה בהיסטוריה.
המבחן הבא כבר נקבע: באוקטובר אמורה סופטבנק להעביר את המנה הבאה בהשקעה ב-OpenAI, והמשקיעים יבחנו אם המינוף הגדל, שהוצאות הריבית בגינו כבר מכבידות על שורת הרווח, ימשיך להיות מגובה בעליות ערך בתיק. שאלה פתוחה שנייה היא מניית אינטל עצמה: אחרי טיסה של 400% בתוך שנה, כל תיקון בה יורגש מיד בדוח הבא של היפנים.
