החברה הכלכלית של הסטודנטים: ההנהלה הקודמת גרמה נזקים של 16 מיליון שקל

טענות הדדיות חמורות בין אלחון החזקות, החברה הכלכלית של התאחדות הסטודנטים, לבין המנכ"לית הקודמת, שולמית ריגר-דוד. החברה תובעת 2.5 מיליון שקל בטענה להפרת חובת הנאמנות ולנזקים במיליונים, בעוד ריגר-דוד תובעת 520,000 שקל בטענה להתעמרות ולפיטורים לאחר שחשפה מעשים פסולים. הסכסוך התגלע לאחר שסיון קורן החליפה את אלחנן פלהיימר כיו"ר ההתאחדות בנובמבר 2024.

סכסוך בפסטיבל הסטודנטים באילת: חברת ההפקה נגד יו"ר ההתאחדות

תביעתה של אלחון הוגשה היום לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בעוד תביעתה של ריגר-דוד תלויה ועומדת מאז דצמבר בבית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב. במקביל הגישו שתי חברות תביעות נגד אלחון, בטענה להפרת התקשרויות איתן מתקופתם של פלהיימר וריגר-דוד; החברה הגיבה באומרה, כי מדובר בהתקשרויות שלא קיבלו את האישורים הדרושים ושלחה הודעות צד ג' לשני בכיריה לשעבר.

התקשרויות עם ידידה ובעלה

אלחון טוענת, כי עם חילופי היו"ר נחשפו אי סדרים חמורים בפעילותה, בעיקר באחריותה של ריגר-דוד. "היא פעלה בין היתר כעושת דברו של מר פלהיימר לצורך קידום החלטות, התקשרויות ואישור תשלומים שלא כדין, תוך ניצול מעמדה הניהולי והסמכויות שהופקדו בידיה, גם מקום שבו הדבר עמד בניגוד להוראות תקנון התובעת, לכללי הממשל התאגידי התקין ולחובותיה כנושאת משרה.

"בין היתר, הנתבעת התקשרה עם ספקי שירותים חיצוניים בהסכמים ארוכי טווח מבלי שנערכו הליכי בחינה של מועמדים, מכרז או בדיקה מקצועית כלשהם, תוך התחייבות לתשלומים גבוהים לגורמים המקורבים אליה, וזאת מבלי בדיקת נחיצות ההתקשרות או התאמתם לתפקיד", נטען בתביעה.

על פי התביעה, ריגר-דוד התקשרה בשמה של אלחון עם חברת הייעוץ LPI שבבעלותה ידידתה, עו"ד אריקה וסר-סולומון (שהייתה הממונה עליה בלשכת עורכי הדין), תוך ניגוד עניינים וחריגה מזכויות החתימה שלה. ההתקשרות גרמה לאלחון, לטענתה, נזקים של 5.2 מיליון שקל - משום שהיא אשר יעצה לה לחתום על הסכם עם חברה מולטי ארנק ודנה הירשברג להקמת מועדון סטודנטים ארצי. עוד נטען, כי הייתה זו LPI אשר יעצה לאלחון לרכוש שליש ממניות חברת פאנג'ויה, המארגנת את פסטיבל הסטודנטים השנתי באילת, עסקה שגרמה לה נזקים ב-11 מיליון שקל.

עוד נטען, כי ריגר-דוד התקשרה גם עם היועץ האסטרטגי רם טורג'מן, ללא אישורים כנדרש וללא הגדרה של השירותים שעליו לספק. לדברי אלחון, התקשרות נוספת הייתה עם חברת הבנייה סולמר שבבעלות תמיר סולומון, בעלה של אריקה, וזאת ללא גילוי נאות וללא בדיקת חלופות. החברה טוענת, כי השיפוץ כולו חרג מהמסגרת התקציבית וריגר-דוד התחייבה בשמה לתשלומים ניכרים ללא אישור וללא בקרה. טענה נוספת היא נגד התחייבות לשלם 230,000 שקל לחברת כארד-דיל לניהול מועדוני לקוחות, כאשר לא ברור מהי התמורה.

לבסוף טוענת אלחון, כי ריגר-דוד מידרה בצורה שיטתית את קורן ממידע הנוגע להתנהלותה ולהתקשרויות שביצעה, מנעה פיקוח של ממש עליה ועקפה את הדירקטוריון. לדברי החברה, ריגר-דוד גם העבירה תכתובות, מסמכים ומידע ממערכות הדוא"ל שלה לחשבון הדוא"ל הפרטי שלה, וזאת ללא מנגנוני בקרה מתאימים ותוך חשיפתה של אלחון לסיכונים משמעותיים. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד רמי פרגן וגל אראל, וטרם הוגש כתב הגנה.

טענה לנזקים במיליוני שקלים

בתביעתה של ריגר-דוד נאמר, כי כאשר נכנסה קורן לתפקידה, היא עיכבה קבלת החלטות וחתימות במשך שלושה חודשים ובכך גרמה נזקים משמעותיים לאלחון. בין היתר, קורן ביטלה עסקה עם חברת וולט, שהייתה אמורה להכניס לחברה מיליוני שקלים; העמידה בסכנה הסכם עם בנק לאומי, גם הוא במיליוני שקלים; הורידה לטמיון 4.5 מיליון שקל שהושקעו במועדון הסטודנטים; ומנעה קבלת חסות של מפעל הפיס לפסטיבל פאנג'ויה.

לדברי ריגר-דוד, היא נאלצה לדווח על התנהלותה ליועץ המשפטי ולמבקר הפנים של ההתאחדות והחברה, ובעקבות זאת קורן החלה לחרוג מסמכותה ולפעול למעשה כמנכ"לית אלחון. רק בשלב זה החלה קורן להעלות טענות נגד אותן עסקאות, שאותן אישרה בעצמה כאשר הייתה סגניתו של פלהיימר. בהמשך אף רמזה קורן, בישיבת נשיאות ההתאחדות, לשחיתות מצידם של פלהיימר וריגר-דוד; האחרונה נאלצה, לדבריה, לחשוף בפני הנשיאות את מחדליה של קורן. בסופו של דבר פוטרה ריגר-דוד באוגוסט אשתקד, לדבריה - לאחר שימוע שנערך רק למראית עין.

בכתב ההגנה טענה אלחון, כי תביעתה של ריגר-דוד באה לאחר שהתגלו העברות הכספים שביצעה לבני הזוג סולומון וכי טענותיה חסרות בסיס ואינן מגובות בראיות. עוד נטען, כי פלהיימר מוביל מערכה משפטית נגד הארגון שאותו ניסה להשחית, מחפש את מקומו בשוק העבודה ומנסה להחזיר לעצמו את כוחו הפוליטי; אלחון טענה, כי היא בודקת חשדות לשחיתות גם מצידו של פלהיימר. לדברי אלחון, ריגר-דוד לא סבלה מהתעמרות והיא פוטרה כחוק.

LPI של סולומון-וסר הגישה תביעה במיליון שקל נגד אלחון, בטענה להפרת ההסכם עימה ואי תשלום דמי הייעוץ. אלחון השיבה באומרה שההסכם נחתם של כדין והגישה תביעה שכנגד ב-2.5 מיליון שקל, בטענה לנזקים בהקמת מועדון הסטודנטים. טורג'מן הגיש תביעה ב-350,000 שקל בטענה שלא קיבל את התשלומים שהובטחו לו, וגם כאן טוענת אלחון שמדובר בהסכם שאינו תקף. אלחון שלה הודעת צד ג' לריגר-דוד בתביעת LPI ולריגר-דוד ופלהייימר בתביעת טורג'מן.