המשטרה תפסה לה 2,300 דולר ב-2005 - והחזירה ב-2024, בלי ריבית
שופט בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב קבע כי המשטרה החזיקה בכסף התפוס כמעט 16 שנה "ללא מעש", והחזירה אותו לפי השער הישן וללא הצמדה או ריבית - וכעת היא תשלם על כך
פרשה שנמשכה יותר משני עשורים הסתיימה באחרונה בפסק דין מעניין, שבו קבע בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב-יפו כי משטרת ישראל פעלה שלא כדין כשהחזירה לאזרחית כסף שנתפס אצלה בחיפוש - 16 שנה לאחר שהיה עליה להשיבו, ובלי לשמור על ערכו הריאלי.
הסיפור מתחיל ביולי 2005, אז ערכו חוקרי היאל"כ (היחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית), הפועלת במסגרת יחידת החקירות להב 433, חיפוש בביתה של אורלי אלישבע קסוטו ותפסו אצלה 2,305 דולר במזומן. בינואר 2007 הוחלט שלא להעמיד אותה לדין, ומאותו הרגע, כפי שציין השופט גיא הימן בפסק דינו, נוצרה לה הזכות המלאה לקבל את כספה בחזרה.
רק שאף אחד לא טרח להחזיר לה אותו. "קרוב ל-16 שנים החזיקה המדינה את הכסף ללא מעש. גם התובעת לא עשתה דבר", כתב השופט. רק ב-2021 גילתה המשטרה שיש אצלה כסף שלא הוחזר, ולאחר תקלת תקשורת ראשונית - מכיוון שקסוטו התקשתה להאמין שהמתקשרת היא אכן מהמשטרה - הועבר לחשבונה סכום של 8,380.98 שקל. הסכום חושב לפי שער הדולר ביום ההשבה בפברואר 2024, ללא שום תוספת ריבית או הצמדה.
עורך הדין שייצג אותה לא הסתפק בכך. הוא טען שהמשטרה היתה צריכה להשתמש בשער הדולר הגבוה יותר שהיה נהוג ביום התפיסה עצמה ב-2005, ולצרף גם הפרשי הצמדה וריבית מאז ועד היום. הדרישה: 17,078 שקל - פי שניים כמעט מהסכום שכבר שולם. המשטרה סירבה, ובכך נולדה התביעה שהגיעה בסופו של דבר לפתחו של בית המשפט.
נוהל בלי חתימה ובלי הסברים
בהגנתה נשענה המשטרה על נוהל פנימי מ-2020, שקובע כי "באחריות משטרת ישראל לשמור בצורה סבירה על הערך הכספי" של כספים תפוסים. לפי הנוהל, כספים שנתפסו בשקלים נושאים ריבית בנק ישראל, אך כספים שנתפסו במטבע זר מוצמדים רק לשער החליפין ביום ההשבה, בלי שום ריבית. השופט הימן לא התרשם: הוא ציין שעל הנוהל "לא חתם איש בשמו או בתפקידו", ושהליך גיבושו "לא נפרׂש לפניו של בית-משפט זה, כל עיקר".
יותר מזה, השופט קבע שהנוהל בכלל לא קובע מתי בדיוק צריך להחזיר כסף תפוס, ולא מטיל על המשטרה שום חובה יזומה לפעול. "נוהל אחר, כללים או הוראות, המסדירים סוגיות אלו, לא הוצגו לבית-המשפט", הוא כתב, והוסיף שהמדינה לא הצליחה להסביר "מה נעשה או מה צריך להיעשות כדי למנוע מצב, שבו כסף 'שוכב' ללא מעש במשך שנים ארוכות".
שני תצהירים שהגישה המשטרה במהלך הדיון, מנציגות היחידה הכלכלית ומחוליית הפיקדונות, לא הצליחו להסביר מדוע אין ריבית על מטבע חוץ בזמן שיש ריבית על שקלים. השופט אף הביא ציטוט לטיני מהיסטוריון הרומי טיטוס ליוויוס - "Potius sero quam numquam", מוטב מאוחר מלעולם לא - כדי לתאר את הגעתו המאוחרת של ההסבר החלקי שכן ניתן.
"המשטרה אינה קופת חיסכון", אבל גם לא רשאית להזניח קניין
בליבת פסק הדין עומדת קביעה עקרונית: שמירה "סבירה" על ערך כסף תפוס כוללת שלושה יסודות: כוח הקנייה שלו, יכולת ההמרה שלו למטבעות אחרים, ושווי השימוש הפוטנציאלי בו. הצמדה לשער החליפין בלבד, קבע השופט, שומרת רק על מרכיב אחד מתוך שלושה, ומתעלמת הן משחיקת האינפלציה והן מהתשואה שהמחזיק המקורי איבד לאורך השנים. הוא הזכיר גם את חובת הנאמנות המוגברת שחבה רשות ציבורית כלפי "האזרח שומר-החוק... העיתונאית; הנחקר; החשודה; הנאשם".
עם זאת, השופט לא קיבל את הדרישה המלאה של קסוטו. הוא חישב מחדש את הסכום שמגיע לה: השווי הדולרי לפי שער יום ההשבה (8,410.94 שקל), בתוספת הפרשי הצמדה למדד מיום ההחלטה שלא להעמיד לדין ועד יום ההשבה (3,327.32 שקל) ובתוספת ריבית צמודה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה (2,947.52 שקל) - ובניכוי הסכום ששולם כבר. הסכום הסופי לתשלום, בצירוף הפרשי הצמדה ועד היום: כ-6,502 שקל, ועוד 1,200 שקל עבור הוצאות משפט.
- ביהמ"ש: מפקד משטרת ב"ש שלל בצורה פסולה את רשיונה של חברת אבטחה
- קצין משטרה נטל טלפון בניגוד לחוק - כדי להשתמש בו נגד בעליו
בשולי פסק הדין, המליץ השופט למשטרה לשוב ולבחון את הנוהל כולו. "בכובע, שחובש עתה בית-המשפט לראשו, אוכל רק להמליץ על כך, אך בטוחני כי המלצה זו תזכה לאוזניים קשובות", הוא כתב בפסק הדין שלו.
