"בית המשפט לימאות בחיפה יכול לעקל ספינת עבדים"
עו"ד רועי כהן, מומחה לדיני ספנות: על האמנות המסדירות (בערך) את הזכויות בים, על משמעותם של דגלי נוחות ועל התקדים המסוכן העלול להיווצר במצר הורמוז
המאבק על מצר הורמוז ופעולותיהם של החות'ים בים האדום מפנים את תשומת הלב לענף ייחודי של המשפט: דיני ספנות. הנושא מורכב במיוחד משום שהוא נוגע לשני שלישים משטחו של כדור הארץ, עליהם עוברים 90% מהסחר העולמי באלפי ספינות בין עשרות מדינות. עו"ד רועי כהן, שותף במחלקת ספנות במשרד ש.פרידמן-אברמזון, פותח צוהר לתחום מרתק זה.
מהי המסגרת החוקית הבינלאומית של דיני הספנות?
"לכל מדינה הגובלת בים יש מים טריטוריאליים, שהם בדרך כלל
"המדף הוא הגדרה מוסכמת שמשתנה מבחינה גיאוגרפית; בארה"ב הוא יכול להגיע ל-
"בשנות המדינה הראשונות נולד הצורך להשתלט גם על השטחים הנוספים האלה, וב-1953 נחקק חוק השטחים התת-ימיים. הוא אומר דבר בסיסי: שטח המדינה כולל את הקרקע ותת-הקרקע עד איפה שניתן לנצל את אוצרות הטבע, וזהו קנה מידה שמשתנה עם הטכנולוגיה".
זו הייתה גישה מקובלת או שישראל עשתה מה שרצתה?
"ישראל חוקקה את החוק כאשר הנושא לא היה מפותח, ופחות או יותר כל מדינה חוקקה מה שבא לה. ב-1958 האו"ם הבין שצריך לטפל בנושא ונקבעה אמנת המדף. במקביל, נחתמה אמנת ה-high sea שאפשרה את ניצול המים הטריטוריאליים.
"ב-1982 האו"ם הבין שעלולים להיווצר סכסוכים וצריך להסדיר את ניצול אוצרות הטבע בים, כאשר קידוחים תת-ימיים הפכו לנפוצים מאוד. אז נחתמה אמנה חדשה ומפורטת - United Nations Law of the Sea, שמטרתה להסדיר את כל נושא חלוקת המים. שם נולד המונח Exclusive Economic Zone, או מה שנהוג לכנות 'המים הכלכליים'.
"אמנת הים קובעת שני משטרים. האחד: מדינת חוף לא תגביל את חופש השיט הבינלאומי במים הכלכליים, שהם 300-200 ק"מ
- איראן ועומאן סיכמו עקרונית על נתיבי שיט בהורמוז - אך המצר עדיין לא נפתח
- גרסת טראמפ: דבר בגדול ושא מקל קטן
מה עמדתה של ישראל לגבי האמנה הזאת?
"ישראל מעולם לא הצטרפה לאמנת הים, כי היא עלולה לכפות עליה כל מיני הסדרים עם שכנותיה - מצרים, עזה, לבנון - שהיא לא מעוניינת בהם. עם זאת, ישראל לא מתעלמת מאמנת הים אלא נסמכת עליה כמקור השראתי לפרשנות המשפט הבינלאומי.
"שדות הגז הטבעי מצויים מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל ובמקרים רבים מעבר לתחומי אמנת המדף. כשהנושא עלה ב-2013 והיה צריך למסות את רווחי הגז, המשנה ליועץ המשפטי, אבי ליכט, קבע שישראל מקבלת את עקרונות אמנת הים. לכן, נקבע שאפשר להכיר בזה שיש אוצרות טבע שישראל משתלטת עליהם מעבר למדף היבשתי. אין על זה ערעור בינלאומי".
בוא נדבר על מה שקורה על פני הים. עושה רושם שספינה מודרנית היא מגדל בבל של בעלות, דגל, רב-חובל וצוות. כיצד המשפט מתמודד עם המצב הזה?
"בעבר כל מדינה הייתה נותנת דגל לאוניות שלה ומצוותת אותן באנשיה. זה לא יעיל בספנות המודרנית מסיבות תפעוליות וכספיות. הצורך במקסום רווח הוביל לכך שמשתמשים ב'דגלי נוחות' של מדינות שבהן המרשם יותר נוח למשתמש - פנמה, ליבריה, איי מרשל. באופן עקרוני, כל אונייה היא טריטוריה של המדינה שאת דגלה היא מניפה וחוקיה של אותה מדינה חלים עליה".
- ביקורת חריפה בפסק בוררות על רונן אלעד, יו"ר אירודרום
- מקורות לבג"ץ: להורות על הנחה בארנונה בעשרות מיליוני שקלים בשנה
אם החות'ים יתקפו ספינה המניפה דגל פנמה, מי יגן עליה?
"זו שאלה מורכבת. צריך לומר שהחות'ים מומחים בספנות: הם יודעים לא רק מי הבעלים הרשומים של כל ספינה, אלא מכירים גם את שרשור הבעלות. פנמה וליבריה מן הסתם לא יפציצו בתימן אם החות'ים יתקפו ספינה שנושאת את הדגל שלהן".
מה תהיה המשמעות אם איראן תצליח להגביל את השיט בהורמזו או לגבות אגרה?
"זה יהיה תקדים מסוכן שמנוגד לאמנת הים. יש לפחות עוד שלושה מיצרים שתקדים איראני יכול לתת רעיונות לגביהם: מיצרי מלקה שבין מלזיה לאינדונזיה; באב אל-מנדב שעליו יושבים החות'ים, שהוא חשוב מאוד לתעבורה הימית הכלל-עולמית, במיוחד מסין לאירופה; וגיברלטר, אם כי הסיכוי שספרד תנהג בצורה כזאת הוא נמוך מאוד".
עוד היבט בטחוני של דיני הספנות הוא תפיסת אוניות, למשל כפי שחיל הים עושה.
"בישראל הנושא הזה מצוי בסמכות בית המשפט לימאות שבמסגרת בית המשפט המחוזי בחיפה. הוא פועל לפי חקיקה משנת 1840 ומשנת 1861, ובין היתר יש לו סמכות בנושא הסחר בעבדים ולעקל ספינות עבדים. הבריטים החילו בארץ את החקיקה שלהם ב-1937; היא כבר השתנתה בבריטניה עצמה, אבל עדיין חלה בארץ.
"חיל הים פועל במישור הבטחוני, מכוח תקנות שעת חירום. אמנת הים אוסרת לבצע פעולות מלחמתיות מעבר למים הטריטוריאליים, ולכן השטח הזה הוא תחום קצת אפור. ישראל אוכפת את המצור שהיא הטילה על עזה. בית המשפט לימאות נתן לזה תוקף, כאשר קבע שתכלית המשטים היא לא הומניטרית אלא לפרוץ את המצור, ולכן מותר לתפוס אותן".
העולם מקבל את זה?
"העולם לא ממהר להתערב. כמה מדינות מחו על כך שנעצרו אזרחים שלהן בכל מיני משטים; אז הן מחו וזה עבר. אין טריבונל בינלאומי שאפשר לפנות אליו. זה לא עניין לבית הדין הפלילי בהאג, וגם לא לבית הדין הבינלאומי לצדק, משום שהוא פועל לפי אמנת רומא שישראל איננה חתומה עליה".
אז איך אפשר לאכוף על איראן לציית לחוק הבינלאומי בהורמוז?
"בעשור שעבר הייתה מכה של פיראטים בים הערבי, בין סומליה לסעודיה ותימן. ארה"ב, בריטניה ומדינות נוספות הרכיבו כוח רב-לאומי שנלחם בהם. מכוח איזה דין? אין לזה תשובה למעט אמנת הים. אותו הדבר חל לגבי הורמוז. בסופו של דבר, אם מדינות העולם יכירו באינטרסים האיראניים במצר - בפועל זה יהפוך להיות הדין".
עו"ד רועי כהן
