אני בן 60 וצריך כסף. למשוך מקופת גמל, קרן השתלמות או תיקון 190?

אחת ההחלטות החשובות ביותר בגיל פרישה, לאחר שנים של צבירת נכסים, הוא איך נכון למשוך אותם. חוסך בן 60 שמחזיק קופת גמל, קרן השתלמות וקופת גמל לפי תיקון 190, עומד בפני החלטה מורכבת שמשלבת מס, נזילות, קצבה חודשית, ירושה, סיכון השקעה ותכנון חיים.

הטעות הנפוצה היא למשוך קודם מהמקור הנגיש ביותר: בפועל, דווקא הכסף שקל למשוך אינו בהכרח הכסף שנכון למשוך ראשון. לעיתים קרן ההשתלמות נזילה וזמינה, אך בגלל יתרון המס שלה ייתכן שכדאי דווקא להשאיר אותה לצמוח. לעומת זאת, כספים אחרים עשויים להיות פחות יעילים מבחינה מסויית או פחות מתאימים להשארה לטווח ארוך.

מה בעצם משמעות המוצרים?

קרן השתלמות היא בדרך כלל אחד הנכסים האטרקטיביים ביותר לחוסך הישראלי. לאחר שש שנים ממועד ההפקדה הראשון, ובמקרים מסוימים גם לאחר שלוש שנים, ניתן למשוך אותה בכפוף לתנאים, כאשר הרווחים עשויים להיות פטורים ממס עד התקרות הקבועות בחוק. לכן זו אינה רק קופה נזילה, אלא כלי חיסכון עם יתרון מס משמעותי.

קופת גמל מחייבת בדיקה מעמיקה יותר: האם מדובר בקופת גמל להשקעה או בגמל ותיק שבו בתוך אותה קופה יכולים להיות סוגים שונים של כספים: כספים הוניים ישנים, כספים קצבתיים, כספים חייבים במס, כספים פטורים או כספים שמשיכה לא נכונה שלהם תיחשב משיכה שלא כדין. לכן לפני כל החלטה צריך לבקש מהגוף המנהל פירוט מלא של סוגי הכספים, מועדי ההפקדה, מקור הכסף והמשמעות המסויית של כל רכיב.

תיקון 190 הוא מוצר שונה. הוא מאפשר, במקרים מסוימים, להפקיד כספים לקופת גמל בגיל מבוגר וליהנות מאפשרות לקבל מהם קצבה, או לבצע היוון בתנאים מסוימים. היתרון המרכזי הוא שבמקרים המתאימים, קצבה מוכרת יכולה להיות פטורה ממס, ואילו משיכה הונית של רכיב מתאים עשויה להיות חייבת במס מופחת של 15% על הרווח הנומינלי. אגב, בסביבת אינפלציה גבוהה, מס נומינלי עלול להיות פחות משתלם מכפי שהוא נראה, משום שהוא אינו מבדיל בין רווח אמיתי לבין שחיקת ערך הכסף.

מהו הצורך?

ההחלטה מהיכן למשוך תגזר גם מהצורך: האם החוסך זקוק להכנסה חודשית קבועה, או לסכום חד פעמי. אם מדובר בצורך שוטף למחיה, ייתכן שנכון לייצר קצבה נוספת ממקור פנסיוני או מתיקון 190. אם מדובר בהוצאה חד פעמית, למשל סיוע לילדים, פירעון חוב, מעבר דירה או הוצאה רפואית, משיכה ממכשיר עם כמה שפחות יתרונות מס, ולשמור את המכשירים שכוללים יתרונות מס להמשיך לעבוד בשוק.

איך מנצלים את הפטורים באופן מקסימלי?

בגילאי ה-60 נתון נוסף שצריך לקחת בחשבון הוא מצב הפטור ממס על הקצבה. בגיל פרישה נכנס לתמונה נושא קריטי שנקרא קיבוע זכויות. זהו הליך מול רשות המסים שבו נקבע כיצד ינוצל הפטור ממס על הקצבה או על היוון הקצבה. משיכה לא מתוכננת של כספים מסוימים עלולה לפגוע בפטור העתידי ולגרום למס מיותר לאורך שנים. לכן לפני משיכה משמעותית, במיוחד סביב גיל הפרישה, חשוב לבצע סימולציית מס מסודרת ולא לפעול רק לפי תחושת זמינות.

• תכנון מס לקראת יציאה לפנסיה ואיך להגדיל את קצבת הפנסיה השוטפת
• הריבית הזולה במשק: ההלוואות מקרנות ההשתלמות זינקו ל-14 מיליארד שקל

מה לצריכה ומה להורשה?

מעבר לשיקול המס, שיקול הנזילות חייב לשחק תפקיד מרכזי. חוסך שינעל יותר מדי כסף בקצבה חודשית עלול למצוא את עצמו ללא מקור נזיל להוצאות גדולות. מנגד, מי שמושך יותר מדי הון בתחילת הדרך עלול להישאר בגיל מבוגר עם הכנסה חודשית נמוכה מדי. לכן נכון לבנות שלושה כיסים: כיס קצבה למחיה שוטפת, כיס נזילות להוצאות בלתי צפויות, וכיס השקעות לטווח ארוך.

גם שיקול הירושה חשוב. כסף שנשאר בקרן השתלמות, קופת גמל או תיקון 190 עשוי לעבור למוטבים בהתאם לכללים החלים על כל מוצר ועל כל סוג כסף. לעומת זאת, קצבה חודשית תלויה במסלול שנבחר, ולעיתים היא עשויה להצטמצם או להיפסק לאחר פטירת החוסך. לכן מי שמבקש למקסם הכנסה חודשית יקבל החלטה שונה ממי שמבקש לשמר הון לדור הבא.

בשורה התחתונה: כלל האצבע הוא לא למשוך קודם מהמקום שהכי קל למשוך ממנו, אלא מהמקום שבו העלות הכוללת של המשיכה היא הנמוכה ביותר: במס, בנזילות, בסיכון ובפגיעה בזכויות עתידיות. במקרים רבים כדאי לשמר קרן השתלמות פטורה ככל האפשר, לבחון בזהירות את תיקון 190 לפי סוג הכספים שבו, ולנתח לעומק את קופת הגמל לפני כל משיכה.