אם סין תנצח ב-AI, גם 1.5 טריליון דולר לביטחון יאבדו משמעות - האזהרה של בסנט

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט העמיד השבוע את מרוץ ה-AI מול סין מעל כמעט כל נושא אחר על שולחן הממשל. באירוע בוושינגטון הוא אמר שאם סין תפתח יתרון משמעותי בבינה מלאכותית, גם תקציב ביטחון של כ-1.5 טריליון דולר ומערכות הגנה מתקדמות יאבדו חלק גדול מהמשמעות שלהם, ושמבחינתו אין יום שאחרי למצב כזה. הבסיס לטענה צבאי לפני שהוא כלכלי: AI נכנס למודיעין, לסייבר, לזיהוי מטרות, לרחפנים, למערכות אוטונומיות, ללוגיסטיקה, ללוחמה אלקטרונית ולניתוח כמויות עצומות של מידע בזמן אמת. מדינה שמקבלת החלטות מהר יותר ומפעילה מערכות אוטונומיות טובות יותר יכולה להפוך יתרון חישובי ליתרון צבאי וכלכלי.

הפער בין המדינות קטן בהרבה ממה שנראה לפני שנתיים. מדד ה-AI של סטנפורד ל-2026 מצא שהפער בביצועים בין המודל האמריקאי המוביל למודל הסיני המוביל הגיע במרץ לכ-2.7% בלבד, לעומת פער של 17.5 עד 31.6 נקודות במבחנים המרכזיים במאי 2023, ובמהלך 2025 מודלים משתי המדינות החליפו ביניהם את ההובלה כמה פעמים. ארה"ב עדיין הוציאה ב-2025 מודלים בולטים בכמות גדולה בכ-70% מסין, אבל סין מובילה בכמות המחקרים ובציטוטים, אחראית לכ-70% מפטנטי ה-AI בעולם ומתקינה כ-295 אלף רובוטים תעשייתיים בשנה מול כ-34 אלף בארה"ב. בכירי תעשיית ה-AI האמריקאית כבר הזהירו שהמודלים הסיניים מצמצמים את הפער במהירות, וזה מגיע הרבה מעבר לדיפסיק: עליבאבא, מונשוט, בייטדאנס וחברות נוספות מציגות מודלים חזקים במחירים נמוכים ובהפצה פתוחה יחסית.

ההשקעות הפרטיות ב-AI בארה"ב הגיעו ב-2025 לכ-286 מיליארד דולר, פי 23 מכ-12.4 מיליארד דולר בסין, ועמק הסיליקון מחזיק את OpenAI, אנתרופיק, גוגל, מטא, אנבידיה ואת ענקיות הענן הגדולות בעולם. המספר הסיני מטעה במידה מסוימת, משום שחלק גדול מהמימון שם עובר דרך הממשלה, הבנקים וקרנות הכוונה ממשלתיות, אבל גם אחרי ההתאמה ארה"ב מוציאה סכומים חריגים: אנתרופיק לבדה התחייבה לכ-45 מיליארד דולר על שכירת כוח מחשוב לשש שנים, ובסנט העריך באותו אירוע שההנפקה שלה עשויה להיות הגדולה בהיסטוריה, בשווי של עד 2 טריליון דולר. הבעיה מבחינת וושינגטון היא שכסף לבדו מבטיח מעט כשהמתחרה מגיעה לביצועים קרובים במחיר נמוך בהרבה. המודלים הסיניים כבר הופכים לחלופה עסקית זולה לחברות אמריקאיות, ובחלק מהיישומים ארגון מעדיף מודל שעושה 95% מהעבודה במחיר קטן בהרבה על פני המודל החזק בעולם. גם היתרון הזה מתחיל להישחק מהצד הסיני: דיפסיק העלתה את מחירי מודלי V4 שלה פי כמה, אם כי היא עדיין זולה בהרבה מהמודלים האמריקאיים המובילים.

המרוץ עובר מהמודלים לחשמל, שבבים ודאטה סנטרים

חשמל ותעשייה הם היתרון שאמריקה מתקשה לסגור במהירות. כושר ייצור החשמל המותקן של סין הגיע בסוף 2025 לכ-3.9 טרה-ואט, יותר מפי שניים מזה של ארה"ב, וברוח ובשמש לבדן היא הוסיפה בשנה אחת יותר מ-430 ג'יגה-ואט, פי שישה ויותר מכלל התוספות של ארה"ב באותה שנה. בחלק מהמחוזות החשמל לתעשייה זול מאוד, ודיפסיק כבר מתכננת במונגוליה הפנימית מרכז נתונים בהספק של ג'יגה-ואט. ארה"ב מחזיקה ביותר מ-5,400 דאטה סנטרים, יותר מפי עשרה מכל מדינה אחרת, אבל רשת החשמל שלה נכנסת לתקופה של גידול חד בביקוש אחרי כמעט שני עשורים של קיפאון. משרד האנרגיה האמריקאי מזהיר שעומסי AI, מפעלים ותעשייה דורשים השקעה מסיבית בקווי הולכה, בתחנות כוח ובשנאים, וזמני האספקה של שנאי כוח כבר עומדים בממוצע על יותר משנתיים. בסנט עצמו מעריך שחלקה של ארה"ב בכוח המחשוב העולמי יעלה מ-50% ל-80% עד 2028.

החשמל הופך את מרוץ ה-AI גם לנושא פוליטי בתוך ארה"ב. הקמת דאטה סנטר ענק מביאה השקעות ומקומות עבודה, ובאותה נשימה מוסיפה לקהילה אחת ביקוש של מאות מגה-ואט, מים, קווי מתח ותחנות משנה. תושבים בכמה מדינות כבר מתנגדים לפרויקטים מחשש לחשבונות חשמל גבוהים, לשימוש בקרקע ולפגיעה בתשתיות המקומיות, והמרד נגד מרכזי הנתונים הפך לסיפור משמעותי בארה"ב. בסנט נתן לתעשייה ציון D מינוס על הדרך שבה הסבירה את עצמה לקהילות, ואמר שהחברות מתחו את האמינות שלהן עד הקצה. הממשל מצדו מקדם התחייבות וולונטרית שבה מפעילי דאטה סנטרים גדולים מממנים בעצמם את ייצור החשמל ואת חיבורי הרשת שהם דורשים: במרץ חתמו עליה שבע חברות, בהן אמזון, גוגל, מטא, מיקרוסופט, OpenAI, אורקל ו-xAI, ביולי הצטרפו אליהן יותר מ-200 חברות חשמל, יזמי דאטה סנטרים ומדינות, ולפי הבית הלבן היא מכסה כיום כ-80% מהחשמל שמסופק לבתים ולעסקים בארה"ב, כלומר 263 מיליון אמריקאים.

בשבבים היתרון האמריקאי גדול בהרבה. אנבידיה והאקוסיסטם סביבה מחזיקים בהובלה במאיצים, TSMC מייצרת כמעט את כל השבבים המתקדמים ביותר ואיי.אס.אם.אל מספקת את המכונות שמאפשרות את הייצור. וושינגטון השתמשה בשנים האחרונות במגבלות יצוא כדי לצמצם את הגישה הסינית למעבדים המתקדמים, אבל המהלך גם דחף את בייג'ינג להשקיע יותר בהואווי ובשרשרת מקומית, והמגבלות האמריקאיות עזרו להואווי להפוך למתחרה רצינית יותר באנבידיה בתוך סין. אנבידיה קיבלה בינואר רישיון למכור לסין שבבי H200 תמורת נתח של 25% מההכנסות לממשל, אבל בפועל מכרה שם ברבעון האחרון רק כמות קטנה, פחות מ-1% מהכנסות הדאטה סנטר שלה, משום שבייג'ינג מגבילה את הרכישות ומכוונת את החברות המקומיות לפתרונות סיניים.

הטענה שחלק מההתקדמות הסינית מגיע מזיקוק מודלים אמריקאיים, תהליך שבו מודל לומד מהתשובות של מודל חזק ממנו, קיבלה השבוע גיבוי רשמי. ה-NSA, ה-FBI וסוכנות הסייבר האמריקאית CISA פרסמו אזהרה משותפת שלפיה דיפסיק, מונשוט, עליבאבא, מיני-מקס, סטפ-פאן ו-Z.AI שאבו מאז סוף 2024 מיליארדי טוקנים במיליוני פניות מהמודלים של אנתרופיק, OpenAI, גוגל ו-xAI כדי לאמן את המודלים שלהן, ככל הנראה בידיעת הממשלה הסינית. בסנט כבר איים ביולי בסנקציות וטען שסימני מים של מודלים אמריקאיים נמצאים במודלים סיניים רבים. גם הצד השני של הוויכוח מבוסס: התפיסה שסין חיה בעיקר מהעתקה מתקשה להסביר את מלוא ההתפתחות, כי לחברות הסיניות יש מחקר עצמאי, מיליוני מפתחים, תעשיית ענן גדולה, שוק מקומי עצום וממשלה שמבקשת להביא סוכני AI ל-70% מהמשק עד 2027 ול-90% עד 2030. התוכנית הסינית מכוונת לפריסה רחבה של AI בתעשייה, בממשלה ובשירותים.

האמירה של בסנט משנה את הדרך שבה מסתכלים על מאות מיליארדי הדולרים שזורמים ל-AI. כשהממשל רואה בדאטה סנטרים ובכוח מחשוב תשתית ביטחונית, ההשקעות של מיקרוסופט, אמזון, אלפאבית ומטא מקבלות גב אסטרטגי רחב יותר, גם בתקופה שבה וול סטריט שואלת מתי יגיע הרווח. אנבידיה, ברודקום, TSMC, איי.אס.אם.אל, יצרניות ציוד חשמל, חברות רשתות וספקיות אנרגיה נהנות ממרוץ שבו שתי המעצמות רוצות עוד כוח מחשוב, ובמקביל מודלים סיניים זולים מפעילים תחרות מחירים שיכולה ללחוץ על הכלכלה של חברות המודלים האמריקאיות.

• ההתנגדות המקומית למרכזי הנתונים מגיעה לחברות הדירוג: S&P מזהירה מהורדות דירוג
• בינה מלאכותית שמאבחנת פי שניים יותר טוב מרופאים: המחקר שמציב את מיקרוסופט במרוץ על הרפואה

המרוץ מסביר גם מדוע שאלת בועת ה-AI מורכבת יותר מהשוואה לבועת הדוט קום. חלק מההשקעות יכולות להתברר כיקרות מדי וחלק מהדאטה סנטרים עשויים להציג תשואה נמוכה מהציפיות, אבל וושינגטון כבר מתייחסת לכוח מחשוב כמו ליכולת צבאית, לרשת חשמל או למפעל שבבים, וסין עושה את אותו הדבר דרך הממשלה, התעשייה וקרנות המדינה. ארה"ב מחזיקה כרגע ביתרון בהון, בשבבים המתקדמים ובחברות שמפתחות את המודלים החזקים ביותר; סין סוגרת את הפער ביכולות ומביאה יתרונות גדולים בייצור, בחשמל ובפריסה מהירה.

להרחבה: בסנט לסוחרים: אל תהמרו נגד הין