סין רוצה סוכני AI ב-70% מהמשק עד 2027, וכותבת במקביל את החוקים
תוכנית AI פלוס קוראת לפריסה של מכשירים חכמים וסוכני AI ב-70% מהמשק עד 2027 וב-90% עד 2030, ובמקביל מפעילה בייג'ינג מערכת כללים מחייבת לאלגוריתמים, לתוכן סינתטי ולמודלים יוצרים. מדד סטנפורד ל-2026 ספר 35 מודלים סיניים בולטים ב-2025 מול 59 אמריקאיים, והפער בביצועים כבר נמדד באחוזים בודדים
סין נתנה לתעשיית הבינה המלאכותית שתי הוראות בבת אחת: לרוץ מהר, ולעבוד בתוך מסגרת ברורה. תוכנית AI פלוס, שפרסמה מועצת המדינה לפני כשנה, קובעת יעד פריסה של 70% למכשירים חכמים ולסוכני AI עד 2027, 90% עד 2030, וכלכלה חכמה במלואה עד 2035. היעד מכסה מפעלים, בתי חולים, בתי ספר, מוצרים לצרכן ומערכות ממשל, והכסף כבר זורם בהתאם: עליבאבא לבדה התחייבה ל-380 מיליארד יואן, כ-53 מיליארד דולר, לתשתיות AI וענן בתוך שלוש שנים.
במקביל בנתה בייג'ינג אחת ממערכות הפיקוח הצפופות בעולם. כללי אלגוריתמי ההמלצה נכנסו לתוקף ב-2022, כללי סינתזה עמוקה, כולל קול ופנים מלאכותיים, בתחילת 2023, וכללי המודלים היוצרים באוגוסט אותה שנה, עם דרישות על נתוני אימון, מידע אישי, תוכן ואבטחה. מספטמבר 2025 כל טקסט, צילום, קטע שמע או וידאו שנוצרו במודל חייבים בסימון גלוי.
מדד הבינה המלאכותית של סטנפורד ל-2026 מצא שמוסדות סיניים הוציאו 35 מודלים בולטים ב-2025, מול 59 בארה"ב, ושסין מובילה בפרסומים, בציטוטים ובפטנטים. הפער בביצועים הצטמצם לאחוזים בודדים בין המודל המוביל האמריקאי למקבילו הסיני, וזה הושג בהשקעה פרטית קטנה פי יותר מ-20 מזו האמריקאית. ביולי העריך מרכז המחקר CSIS שהמודלים הסיניים נמצאים חודשים ספורים מאחורי החזית האמריקאית, במקום שנים.
מונשוט AI מבייג'ינג השיקה לפני חודש את קימי K3, מודל עם 2.8 טריליון פרמטרים שהפך לגדול ביותר שפורסם אי פעם במשקולות פתוחות. במבחנים עצמאיים הוא מדורג בין שלושת המובילים בעולם, אחרי שני מודלים אמריקאיים סגורים, ובחלק ממבחני הקוד ומשימות הסוכן הוא כבר בראש. זה ממשיך את דיפסיק, שההשקה הזולה שלה מחקה בתחילת 2025 קרוב ל-600 מיליארד דולר משווי אנבידיה ביום מסחר אחד, ואת משפחת קוון של עליבאבא. המחיר עושה חלק גדול מההבדל: מודל פתוח רץ אצל כל ספק ענן, והתחרות בין הספקים מוזילה אותו מול המערכות האמריקאיות הסגורות. בכירי ה-AI האמריקאים מזהירים: המודלים הסיניים מצמצמים את הפער עם ארה"ב כבר תיאר את החשש שהמודלים האלה מייצרים בוושינגטון.
קרא כאן על: מניות מומלצות.
כללים יקרים, ומי שמרוויח מהם
דרישות הבדיקה עיכבו השקות, וחלק מהחברות זזו הצידה ממודלים יוצרים לכיוונים רגישים פחות. גורמים רשמיים בבייג'ינג טוענים שדווקא ההפך נכון: אבטחה גבוהה שומרת על החדשנות, והטמעה שלה בכל שכבה היא שמאפשרת צמיחה לאורך זמן. עכשיו הפיקוח יורד לרמת היישום, עם כללים ייעודיים לבריאות, לממשל ולחינוך שנועדו לאפשר פריסה ענפית רחבה.
ממשל טראמפ בחר בדרך הפוכה, של הסרת חסמים לפיתוח ולהטמעה, כשמסגרת ניהול הסיכונים הפדרלית העיקרית נשארת וולונטרית. בייג'ינג כופה כללים לאומיים מחייבים שנתפרו ל-AI, ובאותה נשימה דוחפת את הטכנולוגיה עמוק יותר לתוך הכלכלה. אנבידיה, מיקרוסופט ומטא מתגייסות למען מודלי AI פתוחים מזכיר שגם החברות האמריקאיות עצמן נערכות מחדש מול התחרות הסינית הזולה.
עלויות ציות גבוהות מיטיבות עם השחקניות הגדולות, עליבאבא, טנסנט וביידו, שמסוגלות לשאת אותן לאורך זמן. מגבלות על נתונים ותוכן מצמצמות מוצרים שפונים לצרכן, ומנגד גבולות ברורים מקטינים את הסיכון שחברה תבנה עסק שלם סביב פרקטיקה שבייג'ינג תאסור מחר.
מטא למדה את הצד הקשוח של השיטה מקרוב. הרכישה שלה את מאנוס, סטארט-אפ סוכני AI שנוסד בסין, נסגרה בדצמבר תמורת כ-2 מיליארד דולר. באפריל הורה המתכנן הממלכתי הסיני לפרק אותה מטעמי ביטחון לאומי, ועוד קודם זומנו מייסדי מאנוס לבייג'ינג ונחסמה יציאתם מהמדינה. בשבוע שעבר הודיעה מאנוס שתשוב לפעול כחברה עצמאית. מיולי נכנסה לתוקף גם רגולציה ראשונה מסוגה על השקעות סיניות בחו"ל, כולל של יחידים, ובמשרד המסחר בבייג'ינג נדונה מסגרת שתדרג את המודלים עצמם: פתוחים בסיסיים בדיווח פשוט, מתקדמים בבדיקת אבטחה, וחזית הטכנולוגיה לשימוש מקומי בלבד.
משפחת המודלים קוון של עליבאבא חצתה בינתיים 3 מיליארד הורדות ועקפה את מטא ואת גוגל. היעד הרשמי הבא קצוב בזמן: סוכני AI ב-70% מהמשק בתוך שנה וחצי. להרחבה על בינה מלאכותית.
- אחרי 25 שנה הכיוון מתהפך: קוואלקום תשלם לוואווי על פטנטים
- סין סוגרת מאות בנקים: מספר המוסדות במערכת צנח ב-23% בתוך ארבע שנים
