סין רוצה סוכני AI ב-70% מהמשק עד 2027, וכותבת במקביל את החוקים

סין נתנה לתעשיית הבינה המלאכותית שתי הוראות בבת אחת: לרוץ מהר, ולעבוד בתוך מסגרת ברורה. תוכנית AI פלוס קובעת יעד פריסה של 70% למכשירים חכמים ולסוכני AI עד 2027, ו-90% עד 2030. היעד מכסה מפעלים, בתי חולים, בתי ספר, מוצרים לצרכן ומערכות ממשל. החברות הסיניות מוציאות כסף כבד כדי להגיע לשם.

במקביל בייג'ינג בנתה אחת ממערכות הפיקוח הצפופות בעולם. כללי אלגוריתמי ההמלצה נכנסו ב-2022. כללי סינתזה עמוקה, כולל קול ופנים מלאכותיים, הגיעו בתחילת 2023. כללי מודלים יוצרים נכנסו באוגוסט אותה שנה, עם דרישות על נתוני אימון, מידע אישי, תוכן ואבטחה. מספטמבר 2025 גם טקסט, צילומים, שמע ווידאו שנוצרו במודל חייבים בסימון.

הנטל קיים, והתחרות נשארה חיה. מדד הבינה המלאכותית של סטנפורד ל-2026 מצא שמוסדות סיניים הוציאו 35 מודלים בולטים ב-2025, מול 59 בארה"ב. סין הובילה בפרסומים, בציטוטים ובפטנטים. אותו מדד קבע שהפער בביצועי המודלים בין שתי המדינות נסגר בפועל. ביולי כתב מרכז המחקר CSIS שמודלים סיניים נמצאים חודשים מאחורי החזית האמריקאית, במקום שנים.

החודש האחרון חיזק את הכיוון. מונשוט AI מבייג'ינג השיקה את קימי K3, מודל דגל שהתקרב למערכות האמריקאיות במבחנים עצמאיים, בעיקר בקוד ובמשימות סוכן. זה מגיע אחרי דיפסיק ומשפחת קוון של עליבאבא, שצמצמו בהתמדה את המרחק. בכירי ה-AI האמריקאים מזהירים: המודלים הסיניים מצמצמים את הפער עם ארה"ב כבר תיאר את החשש בוושינגטון ממודלים פתוחים זולים.

כללים יקרים, ומי שמרוויח מהם

הכללים גבו מחיר. דרישות בדיקה עיכבו השקות, וחלק מהחברות זזו הצידה ממודלים יוצרים. ועדיין, סין מערערת את ההנחה שרגולציה מחמירה מוציאה מדינה מהמירוץ. גורמים רשמיים שם אומרים את ההפך: אבטחה גבוהה שומרת על החדשנות, ורק הטמעה שלה בכל שכבה מאפשרת צמיחה לאורך זמן. עכשיו הפיקוח יורד לרמת היישום: בריאות, ממשל וחינוך מקבלים כללים ייעודיים, כדי לאפשר פריסה ענפית.

וושינגטון עובדת אחרת. ממשל טראמפ מדגיש הסרת חסמים לפיתוח ולהטמעה, ומסגרת ניהול הסיכון הפדרלית העיקרית נשארת וולונטרית. בייג'ינג בחרה בכללים לאומיים מחייבים שמיועדים ל-AI, ובאותה נשימה דוחפת את הטכנולוגיה עמוק יותר לתוך הכלכלה. אנבידיה, מיקרוסופט ומטא מתגייסות למען מודלי AI פתוחים מזכיר איך החברות האמריקאיות עצמן כבר מגיבות לתחרות הסינית הזולה.

למשקיעים זה יוצר חישוב חדש. עלויות ציות מיטיבות עם שחקניות גדולות כמו עליבאבא, טנסנט וביידו. מגבלות על נתונים ותוכן מצמצמות מוצרים שפונים לצרכן. במקביל, גבולות ברורים מקטינים את הסיכון שחברה תבנה עסק שלם סביב פרקטיקה שבייג'ינג תאסור מחר. באפריל הורה המתכנן הממלכתי למטא לפרק רכישה של כ-2 מיליארד דולר בסטארט-אפ הסיני מאנוס. ביוני הודקו כללי ההשקעה החוצה. ביולי נדונו מגבלות על גישה מחו"ל למודלים הסיניים המתקדמים.

עליבאבא עוקפת את מטא וגוגל: קוון הגיע ל-3 מיליארד הורדות מראה איך הפריסה כבר רצה בכיס של הצרכן. סין מהמרת ששליטה ומהירות יכולות לשבת באותו חדר. בינתיים התעשייה שלה נותנת לבייג'ינג סיבה להאמין שההימור עובד: יעד של 70% בתוך שנה וחצי, ומודלים שנסגרים על החזית האמריקאית בתוך חודשים.