העליון חייב את נווה אילן להמשיך בהתקשרות שלטענתו תגרום לו נזק כבד

מושב נווה אילן מחויב להמשיך בשיתוף הפעולה עם חברת נקר פרוזדור ירושלים בהקמת מרכז מסחרי בקרקעות המושב - קובעת שופטת בית המשפט העליון, גילה כנפי-שטייניץ. המושב טען שהחלטה כזאת עלולה לגרום לו נזק בלתי הפיך, משום שהתקשר בעסקה מקבילה עם חברות יודן בר ומידאס השקעות בנדל"ן.

ההסכם בין נווה אילן לבין נקר נחתם בשנת 2018, אך לאחר שהיחסים עלו על שרטון בתוך חצי שנה, ביקשה נקר מבית המשפט המחוזי בירושלים לאכוף על המושב את קיומו. המושב טען שלא ניתן לאכוף את ההסכם משום שהתקשר עם יזם חילופי; רק בבקשה לעליון חשף המושב במי מדובר.

השופטת המחוזית חגית מאק-קלמנוביץ קיבלה בינואר השנה את תביעת נקר. היא קבעה, כי המושב לא הצליח להוכיח שיש נימוקים לסטייה מסעד האכיפה, וכי האשם המוסרי והמשפטי להפרת ההסכם מוטל עליו. מאחר שהמושב מעונין להמשיך לקדם את היזמות, ומדובר בהסכמים מסחריים בין שני תאגידים - אין סיבה להניח שלא יוכלו לפעול יחדיו למטרה משותפת זו.

נווה אילן ביקש מהמחוזי לעכב את ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעורו, בטענה שמימושו יגרום לו נזק בלתי הפיך. לדבריו, הוא היה מחויב להתקשר עם יזמים אחרים, דבר שלא נאסר עליו בידי בית המשפט. מאק-קלמנוביץ דחתה את הבקשה באומרה, כי פסק דינה מבוסס על קביעות עובדתיות שערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהן. עוד ציינה, כי לא הותר לנווה אילן להתקשר בעסקה סותרת.

המושב ערער לבית המשפט העליון ושב וביקש עיכוב ביצוע - ובקשה זו נדחתה בידי כנפי-שטייניץ. היא מזכירה, כי ערעור אינו מצדיק כשלעצמו עיכוב ביצוע, וכי על המבקש להוכיח שמאזן הנוחות נוטה לטובתו וכי סיכויי הערעור טובים. קיומו של הסכם חילופי לא הוכח כדבעי, שכן המושב לא הציג אותו ולא הסביר מהי הסתירה בינו לבין ההסכם עם נקר. אמנם בבקשה הנוכחית מסר המושב פרטים רבים יותר, אך הבקשה תוכרע על פי החומר שעמד בפני המחוזי ולא כבקשה חדשה.

המושב לא ביסס את טענתו

עוד אומרת כנפי-שטייניץ, כי נווה אילן לא ביסס את טענתו לפיה ההתנגשות בין ההסכמים צפויה להסב לו נזק כלכלי חמור בלתי הפיך אשר יסכן את יציבותו הכלכלית. הוא לא פירש טענה זו, להוציא טענות בעלמא לחשש מפני תביעות ועיכוב הפרויקט. כמו כן, המושב לא הציג אסמכתאות לגבי מצבו הכלכלי אשר יבסס את הסיכון הנטען ליציבותו.

כנפי-שטייניץ מוסיפה: "יש קושי בהסתמכות על ההתקשרות בהסכם המאוחר לשם עיכוב ביצוע פסק הדין, לאור נסיבות ההתקשרות בהסכם זה. ההסכם המאוחר נכרת על פי הנטען בשנת 2023, לאחר שבשנת 2019 הודיעה האגודה [המושב] על ביטול הסכם היזמות, ובעת שנקר עמדה על אכיפתו בהליך תלוי ועומד. 

"גם אם אקבל את טענת האגודה כי בהיעדר צו שיפוטי לא נאסר עליה להתקשר כפי שהתקשרה, וכי אין לזקוף לחובתה את עצם השימוש במקרקעיה - אין בכך כדי להעביר לנקר את הסיכון שהאגודה נטלה על עצמה כי לבסוף יימצא, כטענת נקר, שהסכם היזמות שריר ועומד והביטול נעשה שלא כדין. הצד המבטל חוזה 'נוטל על עצמו סיכון כי בהתדיינות שיפוטית עתידה עשוי בית-משפט להחליט כי לא עמדה לנפגע אופציית הביטול'; ו'כל אחד מהצדדים צריך להכין עצמו לקראת מימוש הסיכון המוטל עליו'.

"משבחרה האגודה לפעול בנסיבות אלה על יסוד הביטול ולהתחייב כלפי צד שלישי ביחס לאותם מקרקעין, הרי שהנזק העלול לנבוע מן ההתנגשות בין ההתחייבויות - אינו אלא מימושו של סיכון זה שנטלה על עצמה. מכל מקום, אין לומר כי צפוי לאגודה נזק בלתי הפיך מביצועו המיידי של פסק הדין גם מן הטעם שהשלב הראשון באכיפת הסכם היזמות, כך על פי האמור בו, הוא קידומה ואישורה של תוכנית מתאר שתאפשר את הקמת הפרויקט; מהלך שמטבעו עשוי לארוך פרק זמן לא מבוטל".

• 17 ועדות לא השלימו סקר עבירות בנייה כנדרש בחוק
• עשרה מגדלים עד 100 קומות: האם רמת גן בונה יותר מדי משרדים?

לבסוף אומרת כנפי-שטייניץ, כי סיכויי הערעור אינם גבוהים, משום שמדובר במשוכה גבוהה ובניסיון להיכנס לסייג צר ביותר של הימנעות מסעד האכיפה. המושב חויב בתשלום הוצאות בסך 5,000 שקל. את נווה אילן ייצגו עוה"ד שי אבניאלי וטל שיריזלי, ואת נקר - עו"ד עודד נשר.