ספייס X זינקה 7% אחרי 3 שיגורים, ומאסק כבר מחליף את ה-AI ב-SI

מניית ספייס X קפצה ביום שישי ב-7.35% וננעלה על 158.96 דולר, במסחר ער שבו החליפו ידיים כ-119 מיליון מניות. העלייה סגרה שבוע של כ-7%, הטוב ביותר של המניה מזה כחודשיים, והחזירה את שווי השוק לסביבות 2.1 טריליון דולר.

את גל הקנייה הציתו שלושה שיגורים שהתרחשו בפחות מ-13 שעות. חללית קרו דרגון הובילה ארבעה אסטרונאוטים אל תחנת החלל הבינלאומית, פלקון הבי העלתה לחלל משימה מסווגת של משרד הסיור הלאומי של ארה"ב, ופלקון 9 נשאה במשימת Transporter-18 קרוב ל-130 מטענים של מגוון לקוחות. זו משימה משותפת, שבה כל לקוח קונה לעצמו מקום על אותה רקטה.

השבבים של גוגל כבר במסלול

בין המטענים של Transporter-18 היה גם הלוויין הניסיוני הראשון של Suncatcher, הפרויקט של גוגל לבניית תשתית מחשוב בחלל. את הלוויין בנתה גוגל בשיתוף פלאנט לאבס, והוא מצויד בארבעה מעבדי TPU מדור Trillium, השבבים שהיא מפתחת בעצמה לאימון ולהפעלה של מודלים. בגוגל כבר הצליחו לתקשר עם הלוויין, ולדבריהם הוא פועל כמו שתוכנן. במהלך השבועות הבאים ייבדק אם השבבים שרדו את הטלטלות של השיגור, וכיצד הם מגיבים לקרינה ולקפיצות החדות בטמפרטורה. השלב הבא קבוע ל-2027: זוג לוויינים שיחליפו ביניהם נתונים בקרני לייזר.

ההיגיון של הפרויקט נשען על מסלול מיוחד בגובה של כ-650 קילומטר, שבו הלוויין טס לאורך קו השחר והדמדומים ונמצא באור השמש כמעט כל הזמן. שם פאנל סולארי מפיק עד פי 8 יותר חשמל מאשר על הקרקע, בלי לילות ובלי עננים. לפי התכנון, הלוויינים העתידיים יישאו עשרות שבבים כל אחד ויטוסו במקבצים צפופים, במרחק של 100 עד 200 מטר זה מזה, כך שכל מקבץ יתפקד כמו מרכז נתונים אחד. הקור של החלל נשמע כמו יתרון מובנה, אבל בוואקום אין אוויר שיסיע את החום, וצריך לפלוט אותו בקרינה דרך רדיאטורים. גוגל עצמה מגדירה את הקירור כאחד האתגרים הפתוחים של הפרויקט.

בניסויי קרינה במעבדה, הזיכרון של שבבי Trillium החל להראות חריגות במינון של כמעט פי 3 ממה שלוויין מוגן אמור לספוג בחמש שנות פעולה. את שאלת הכדאיות תכריע בסוף עלות השיגור. לפי החישוב של גוגל, מחיר של פחות מ-200 דולר לקילוגרם, שעשוי להגיע באמצע העשור הבא, יקרב את עלות האנרגיה במסלול לזו של מרכז נתונים על הקרקע. זה הסיפור שמאסק מוכר סביב ספייס X: החברה שמשגרת את הלוויינים מפתחת גם את סטארשיפ, הרקטה שאמורה להוריד את המחיר, ובמקביל מחזיקה בחוות שרתים שמשכירה כוח מחשוב לענקיות ה-AI.

26 מיליארד דולר בשנה משני לקוחות

גוגל שוכרת מספייס X גם כוח מחשוב על הקרקע. היא התחייבה לשלם כ-920 מיליון דולר מדי חודש, החל מאוקטובר ועד אמצע 2029, ובתמורה תקבל גישה לכ-110 אלף שבבים גרפיים מתוצרת אנבידיה ולתשתית שסביבם. אנתרופיק לקחה את כל המחשוב של Colossus 1, מרכז הנתונים בממפיס שנבנה בזמנו בשביל xAI, ומשלמת על כך כ-1.25 מיליארד דולר לחודש. המתקן הוקם ב-2024 בתוך כארבעה חודשים, עם כ-100 אלף מעבדים של אנבידיה. בחישוב שנתי, שני החוזים מגיעים יחד לכ-26 מיליארד דולר בהכנסות.

הסכום הזה גדול מכל ההכנסות של ספייס X ב-2025, שהסתכמו בכ-18.7 מיליארד דולר, בשנה שבה החברה רשמה הפסד נקי של כ-4.9 מיליארד דולר. זה חלק מההסבר לשווי שהמשקיעים נותנים לחטיבת ה-AI, וגם לביטחון שמאסק משדר כשהוא מבטיח שה-AI של החברה יעקוף את אנתרופיק ו-OpenAI.

שני לקוחות אחראים לכל ההכנסות האלה, ואחד מהם, אנתרופיק, מתחרה ישירות בגרוק על אותם משתמשים ועל אותם תקציבים. החוזה עם גוגל מסתיים באמצע 2029, וכל מעבד שמושכר לחברה אחרת הוא מעבד שאינו מאמן את המודלים של ספייס X עצמה.

אחרי AI מגיע SI

החטיבה עצמה עומדת להחליף שם, מ-SpaceXAI ל-SpaceXSI. מאסק כתב בסוף השבוע בשורת פוסטים ב-X שספייס X הפכה לחברת סופר אינטליגנציה, וכשנשאל אם גם שם החטיבה יתעדכן, אישר. מועד לא נמסר, וגם לא מה יקרה לגרוק ולשאר המוצרים.

מדובר בשם השלישי שהפעילות מקבלת בפחות משנה. בפברואר רכשה ספייס X את xAI בעסקת מניות שהעריכה את ספייס X בטריליון דולר ואת xAI ב-250 מיליארד דולר. ביולי היא מותגה מחדש כ-SpaceXAI, ועכשיו מגיעה החלפה נוספת.

בשבוע שעבר חתם הנשיא דונלד טראמפ על צו שמורה למשרדי הממשל ולסוכנויות הפדרליות להשתמש ב"סופר אינטליגנציה" וב-SI במקום "בינה מלאכותית" ו-AI, באתרים, במכתבים, בדוחות ובכל פרסום רשמי, במידה שהחוק מתיר זאת. לפי הממשל, מה שהמערכות המתקדמות יודעות לעשות היום עולה בהרבה על מה שדמיינו כשהמונח הומצא בכנס אקדמי ב-1956, לפני כ-70 שנה, ולכן הן ראויות לשם חדש. הצו חל על מסמכים מכאן והלאה: תקנות, חוזים ומענקים קיימים נשארים כמו שהם, וגם ההגדרה החוקית לא זזה. יועץ הנשיא למדע וטכנולוגיה קיבל 60 יום להכין נוסח חקיקה שיעגן את המונח החדש בחוק.

טראמפ הודיע בסוף השבוע גם על הקמת גוף ממשלתי חדש לתיאום מול ענקיות הטכנולוגיה, צעד שמצטרף למינוי צאר ה-AI של הממשל. אצל ספייס X השינוי הוא בשלב זה בעיקר עניין של שם, וההכנסות של החטיבה ממשיכות להישען על אותם חוזי מחשוב.

סטארלינק משלמת את החשבונות

סטארשיפ הגיעה בשבוע שעבר לראשונה למסלול ושחררה בו 26 לוויינים מהדור השלישי של סטארלינק. זה הישג חיוני לסטארלינק, העסק הגדול של החברה, כי הלוויינים החדשים גדולים וכבדים יותר, ולשיגור שלהם בהיקף רחב צריך רקטה כבדה. ב-2025 הכניסה סטארלינק כ-11.4 מיליארד דולר, יותר מ-60% מהכנסות ספייס X, ורשמה רווח תפעולי של כ-4.4 מיליארד דולר, בשנה שבה החברה בכללותה הפסידה. נכון לאמצע 2026 היו לשירות יותר מ-12 מיליון מנויים ויותר מ-10 אלף לוויינים במסלול.

• פוקסקון עם רבעון שיא: הביקוש לשרתי אנבידיה עדיין נשמר
• הממשלה בספרד נפלה; פדרו סנצ'ס הודיע על הליכה לבחירות

שווי של 2.1 טריליון דולר הוא יותר מפי 100 מההכנסות של השנה שעברה, מכפיל שמגלם בעיקר ציפיות: למחשוב בחלל, לסטארשיפ ולחוזי ה-AI. ההנפקה ביוני הייתה הגדולה בהיסטוריה, אבל המניות הצפות היו כ-5% מההון, ושאר המניות משתחררות למסחר בהדרגה. היצע דל כזה עשוי להגדיל את התנודות בשני הכיוונים. גם השליטה מרוכזת: מאסק מחזיק בפחות ממחצית המניות, אבל בזכות מניות הצבעה מיוחדות יש לו יותר מ-80% מכוח ההצבעה.

במחיר של 158.96 דולר המניה רחוקה בכרבע מהשיא, ונסחרת כ-18% מעל המחיר שבו הונפקה. מהשפל של הקיץ, באזור 108 דולר, היא כבר טיפסה בכ-47%.