ה-AI הישראלי פורח, אבל התשתית שמאחוריו נשחקת

האזהרות שנשמעו לאחרונה מצד בכירים בתעשיית ה-AI בדבר סיכוני הבטיחות שבהתפתחות המואצת של הבינה המלאכותית עוררו סערה עולמית. אולם גם נביאי האימה יודעים שלא ניתן לעצור את אוניית ה-AI השועטת קדימה. 

דוח הבינה המלאכותית הישראלי לשנת 2025, שפורסם לאחרונה, ממחיש עד כמה התחום הפך למרכיב מרכזי בהייטק המקומי: ישראל מדורגת במקום הראשון בעולם בשיתוף הפעולה בין האקדמיה לתעשייה; חברות AI היו אחראיות ב-2025 ל-89% מכלל ההון שגויס בהייטק הישראלי, לעומת 58% ב-2024; וכשליש מחברות ההייטק בישראל כבר מסווגות כחברות AI. 

נתונים אלה מציבים את ישראל בקבוצת המדינות המובילות בתחום, ובפרט בחיבור שבין מחקר, הון אנושי, יישום טכנולוגי וצרכים ביטחוניים.

לצד הטפיחה על השכם, הנתונים הם גם תזכורת לכך שהיכולת של ישראל להמשיך להתחרות ולהוביל בשוק העולמי בתחום דורשת בחינה מעמיקה של התשתיות הקיימות כיום, שיבטיחו שבעוד כעשור נשמור על מעמדנו. וכאן, לצערנו, המציאות פחות מאירת פנים, שכן מגמת הירידה החדה שאנו עדים לה בשנתיים האחרונות בביקוש ללימודי מדעי המחשב באקדמיה, בארץ ובעולם, צריכה להדאיג את כולנו.

היתרון הישראלי נבנה במשך עשרות שנים

היתרון הקיים של ישראל לא נולד לפני שלוש שנים עם הופעת ChatGPT. במשך עשורים נבנתה כאן תשתית אקדמית בתחומים שמרכיבים כיום את עולם הבינה המלאכותית: מתמטיקה, תיאוריה של מדעי המחשב, למידת מכונה, אלגוריתמים, עיבוד שפה טבעית, ראייה ממוחשבת ומדעי הנתונים. 

מודלי השפה הגדולים לא יצרו את היכולת הזאת מאפס, אלא פגשו שכבת ידע קיימת של חוקרים, קבוצות מחקר, תעשייה מתקדמת ומפתחים בכירים, והעניקו לה תנופה חדשה.

לאקדמיה ולחיבור שלה להייטק ולמערכת הביטחון היה גם כן תפקיד מרכזי בכך. הידע עבר מהחוקרים, דרך ההוראה והנחיית תלמידי מחקר, לדורות של סטודנטים שהשתלבו בהייטק, במרכזי מו"פ, בחברות צעירות ובמערכת הביטחון. לכך מצטרפת הנטייה הישראלית למחקר יישומי.

ישראל אינה יכולה להתחרות בתקציבי המחקר של ענקיות הטכנולוגיה בארה"ב, אבל דווקא האילוצים המקומיים והצרכים הביטחוניים המיידיים יצרו לאורך השנים תרבות שמחברת בין תיאוריה לפרקטיקה ברמה גבוהה, ומאפשרת להפוך ידע מחקרי לפתרונות מעשיים במהירות יחסית.

דווקא על רקע זה, הירידה בביקוש למדעי המחשב מדאיגה. היא ניזונה מתפיסה פשטנית שלפיה, אם מודלי AI כבר כותבים קוד ואם בוגרים צעירים מתקשים למצוא עבודה, אולי אין עוד צורך בתואר במדעי המחשב. אלא שהנתונים מציירים תמונה מורכבת יותר. 

• גנבו משאית עם הלוגו של אנבידיה - ומצאו חול; גניבות ציוד AI כבר גרמו לנזק של 150 מיליון דולר
• האם ההיסטוריה היא מדד טוב לעתיד? על מהפכות קודמות והמהפכה הנוכחית

נתוני Indeed הצביעו על עלייה של כ-20% במספר משרות פיתוח התוכנה המפורסמות בארה"ב בשנה שבה יכולות כתיבת הקוד של המודלים השתפרו משמעותית, בעוד שבשווקים כמו גרמניה וצרפת נרשמה מגמה הפוכה. במקביל, השוק נע יותר ויותר לטובת מפתחים בכירים, עם עלייה בביקוש ובשכר שלהם, בעוד שמשרות הכניסה לבוגרים חדשים נשחקות.

ההסבר לפער בין דעת הקהל למציאות בשטח טמון בטעות המרכזית שרואה בכתיבת הקוד את החלק העיקרי, אם לא היחיד, בעבודתו של מהנדס תוכנה. בפועל, הקידוד הוא רק חוליה אחת בשרשרת. לפניו באים הבנת הדרישות, אילוצי המוצר, השיקולים הכספיים והטכנולוגיים, אבטחת מידע ורגולציה; ואחריו נדרשת בקרה על התוצר ועל השפעתו על המערכת כולה.

מפתח יכול כיום לכתוב קוד מהר יותר, אבל כדי שהתוצאה תהיה טובה נדרשים ידע, ניסיון ושיפוט מקצועי: לדעת לנסח את ההנחיה הנכונה, לזהות טעויות ולבחון את איכות התוצר. וכך, ה-AI אינו מבטל את הצורך במהנדסים טובים, אלא מגדיל את ערכה של הכשרה עמוקה.

בלי דור חדש של מהנדסים, היתרון עלול להישחק

וכאן נמצאת, כאמור, הסכנה. אם הירידה במספר הסטודנטים למדעי המחשב תימשך, בתוך כחמש שנים עלול להיווצר מחסור במהנדסי תוכנה בכירים, שכן אין דרך לייצר מפתח בכיר בלי שיהיה קודם מפתח מתחיל. מחסור כזה עלול לפגוע ביכולתה של ישראל להתחרות ולהוביל.

עשר תוכניות הלימודים הייעודיות לבינה מלאכותית שאושרו בחודשים האחרונים על ידי המועצה להשכלה גבוהה - שמונה לתואר ראשון ושתיים לתואר שני - הן צעד חשוב להתמודדות עם המגמה הבעייתית. כ-900 סטודנטים צפויים להתחיל בהן בשנת הלימודים תשפ"ז, ובהם גם תלמידי המסלול לתואר שני בבינה מלאכותית שייפתח במרכז האקדמי לב. אך מה שיקבע אינו רק מספר הסטודנטים, אלא איכות ההכשרה: יסודות חזקים במדעי המחשב, לצד חשיפה למחקר עדכני ולשאלות הפתוחות של התחום.

• התחזקות הימין באירופה שינוי מגמה או שירת הברבור של יבשת גוועת
• האיחוד האירופי שינה את הכללים ופתאום ישראל הפכה לכוכבת בתחום הקיימות

אם ישראל רוצה להמשיך להיות מעצמת AI, עליה להמשיך להשקיע במחקר ובהכשרת דור חדש של חוקרים ומהנדסים במדעי המחשב. ההישגים של היום נולדו מתשתית אקדמית ותעשייתית שנבנתה לאורך עשורים. ההחלטות שנקבל עכשיו יקבעו אם בעוד עשור נסתפק בשימוש בטכנולוגיות המובילות בעולם או שנמשיך להיות בין המדינות שמפתחות אותן.

הכותב הוא ראש תחום בינה מלאכותית במרכז האקדמי לב.