ההייטק מייצר יותר עם פחות עובדים - וזה השינוי הגדול בשוק העבודה
הנתון הבולט ביולי הוא ירידה של 6.2% בשכר הממוצע בהייטק, מ-36,584 שקל ביוני ל-34,301 שקל ביולי. אבל הסיפור הרחב יותר נמצא דווקא במספר המשרות. ביולי נרשמו בענף 397.3 אלף משרות שכיר, ירידה של 0.3% לעומת יולי אשתקד. כלומר, ההייטק הישראלי ממשיך לייצר יותר תוצר, יותר יצוא ויותר עסקאות, בזמן ששוק העבודה שלו כמעט קופא במקום.
המגמה הזו כבר נמשכת תקופה. במשך שנים ההייטק היה אחד ממנועי התעסוקה המרכזיים במשק, עם קצב צמיחה של כ-6% בשנה. ב-2025 מספר המועסקים בענף הגיע לכ-400 אלף, עלייה של כ-2.3% בלבד. ביולי השנה כבר נרשמה ירידה שנתית קלה במספר משרות השכיר, וחלקו של ההייטק מכלל המשרות במשק ירד ל-9.3%.
מנגד, הפעילות הכלכלית ממשיכה להתרחב. תוצר ההייטק הגיע בשנה שעברה לכ-352 מיליארד שקל, עלייה ריאלית של 8.2%. התוצר לעובד טיפס לכ-827 אלף שקל בשנה, גידול של כ-6%. הפער הזה מספר סיפור ברור: הענף ממשיך לצמוח, אבל עושה זאת עם תוספת קטנה בהרבה של עובדים.
נתוני רשות החדשנות כבר הצביעו על שיא ביצוא לצד ירידה במספר עובדי המו"פ. מספר עובדי המחקר והפיתוח ירד בכ-3,500 בתוך שנה, וחלקם מכלל עובדי ההייטק ירד מכ-51% לכ-49%. במקביל, עלה חלקם של עובדי המוצר.
אחת הסיבות האפשריות היא השינוי שמכניס AI לעבודה היומיומית. כלי פיתוח חדשים מאפשרים למהנדסים לכתוב קוד, לבדוק אותו, להכין מסמכים ולבצע משימות שבעבר דרשו יותר שעות ולעיתים גם יותר עובדים. מבחינת החברות, המשמעות פשוטה: אותו צוות יכול לייצר יותר תפוקה.
השכר עדיין גבוה, אבל השוק נרגע
הירידה ביולי דורשת פרופורציה. מדובר בחודש אחד, והשכר בהייטק מושפע מבונוסים, מענקים והרכב העובדים שמקבלים שכר בכל תקופה. גם אחרי הירידה, השכר הממוצע בענף גבוה כמעט פי 2.4 מהממוצע במשק.
במחקר מדעי ופיתוח הגיע השכר הממוצע לכ-37.6 אלף שקל. בתכנות ובייעוץ מחשבים, שמרכזים יותר ממחצית מעובדי ההייטק, הוא עמד על כ-36.1 אלף שקל. אלה עדיין רמות שכר גבוהות מאוד ביחס לשאר המשק.
עם זאת, קצב העלייה השנתי בשכר התמתן ל-2.3%, אחרי עליות של 13.7% במאי ו-11.7% ביוני. חלק מהפער נובע מתשלומים משתנים, אבל כשהנתון הזה מגיע יחד עם ירידה במספר המשרות מתקבלת סביבת תעסוקה נוחה יותר למעסיקים ופחות תחרותית עבור העובדים.
גם בתוך הענף יש פערים. חברות חומרה ממשיכות להגדיל כוח אדם, בעוד בחלק מחברות התוכנה התמונה חלשה יותר. הפער בין חברות חומרה שמגייסות לבין חברות תוכנה שמצמצמות כבר בולט בנתוני התעסוקה. במקביל, בתחומי AI, סייבר, שבבים ותשתיות הביקוש לעובדים מיומנים נשאר גבוה.
הג'וניורים מרגישים את השינוי ראשונים
הקושי מורגש במיוחד אצל עובדים בתחילת הדרך ובתפקידים כלליים יותר. משבר הג'וניורים כבר משפיע גם על הביקוש ללימודי מדעי המחשב, כאשר יותר חברות מחפשות עובדים עם ניסיון ומעדיפות צוותים קטנים שמסוגלים לעבוד לצד כלי AI.
במקביל, חלק מהמשרות עובר לחו"ל. בחברות הייטק ישראליות פרטיות, שיעור העובדים שמועסקים בישראל ירד מכ-69% ב-2019 לכ-62% השנה. חלק מההתרחבות עובר לארה"ב ולמוקדים נוספים, כולל תפקידי פיתוח וניהול.
כך נוצרת תמונה כפולה. מצד אחד, ההייטק הישראלי ממשיך להציג תוצר גבוה, יצוא חזק ופריון שעולה. מצד שני, שוק העבודה שלו משתנה: פחות גיוסים רחבים, יותר דרישה להתמחות ויותר תפוקה מכל עובד. הירידה של 6.2% בשכר בחודש אחד יכולה להתהפך כבר בחודש הבא. מספר המשרות וקצב העלייה בפריון מצביעים על שינוי עמוק יותר.
