אוקטובר בשווקים: החודש שכולם חוששים ממנו
יש משהו באוקטובר שגורם למשקיעים ותיקים להסתכל קצת אחרת על השוק. במשך כמעט מאה שנה הצטברו בחודש הזה כמה מהאירועים הקשים ביותר בתולדות וול סטריט, עד שנולד המושג "אפקט אוקטובר" - התחושה שהסתיו מביא איתו סיכון מוגבר למפולת.
ההיסטוריה הסטטיסטית מספרת סיפור מורכב יותר. מאז אמצע המאה הקודמת אוקטובר הניב ל-S&P 500 תשואה ממוצעת חיובית, וביותר ממחצית השנים הסתיים בעליות. בשנות בחירות אמצע בארה"ב הביצועים אפילו חזקים במיוחד, עם עלייה ממוצעת של כ-3.9% מאז 1950. כלומר, אוקטובר מפחיד בעיקר בגלל עוצמת האירועים שהתרחשו בו, ופחות בגלל נטייה עקבית לירידות.
האירוע שבנה את המוניטין הגיע ב-1929. הבורסה האמריקאית טיפסה במשך שנים, המינוף גדל ומשקיעים רבים קנו מניות בכסף שאול. השיא הגיע בתחילת ספטמבר, ובאוקטובר העסק התחיל להתפרק במהירות. ב-28 באוקטובר איבד דאו ג'ונס כמעט 13%, ולמחרת עוד קרוב ל-12%. בתוך שבועות נחתך חלק עצום מהשווי, ובהמשך הגיע המדד לשפל של כמעט 90% מתחת לשיא. השוק חיכה עד שנות ה-50 כדי לחזור לרמתו מלפני המפולת.
58 שנה מאוחר יותר הגיע אוקטובר 1987. ב-19 בחודש, "יום שני השחור", דאו ג'ונס נפל ב-22.6% ביום אחד. זו עדיין הירידה היומית החדה ביותר בתולדות המדד. המניות הגיעו לשם אחרי ראלי גדול, תמחור גבוה וחששות סביב הריבית, המטבע והסחר העולמי. מסחר ממוחשב ומכירות אוטומטיות האיצו את התנועה והפכו ירידה חדה למפולת בתוך שעות. האירוע הזה שינה בהמשך את כללי המשחק והוביל ליצירת מנגנוני עצירת מסחר.
ב-1997 הגיע עוד אוקטובר חריג. משבר אסיה גלש לוול סטריט וב-27 בחודש דאו ג'ונס איבד יותר מ-7% ביום אחד. באותם ימים זו הייתה ירידה חריגה מספיק כדי להפעיל את מנגנוני עצירת המסחר החדשים.
ואז הגיע 2008. המשבר הפיננסי כבר היה בעיצומו בספטמבר עם קריסת ליהמן ברדרס, ובאוקטובר הוא הפך למשבר גלובלי מלא. S&P 500 איבד כמעט 17% בחודש אחד, התנודתיות זינקה, בנקים ברחבי העולם נזקקו לסיוע ממשלתי והמשקיעים חיפשו מזומן כמעט בכל מחיר. אוקטובר שוב נכנס לספרי ההיסטוריה.
אז מה מיוחד באוקטובר הנוכחי?
וול סטריט מגיעה הפעם לאוקטובר מנקודת פתיחה גבוהה. S&P 500 נמצא באזור השיאים ועלה מתחילת השנה בשיעור דו ספרתי. הנאסד"ק נהנה מהמשך ההתלהבות סביב בינה מלאכותית, שבבים ותשתיות מחשוב. במקביל, שוק האג"ח מציב בפני המניות תחרות אמיתית.
התשואה ל-10 שנים בארה"ב כבר נעה באזור 5.2%, והאג"ח ל-30 שנה באזור 5.5%. התשואות הגבוהות הפכו שוב למשתנה מרכזי בתמחור המניות. חברה שנסחרת במכפיל 25 מציעה תשואת רווח של כ-4%, ולכן המשקיע צריך להאמין בצמיחה משמעותית כדי להצדיק העדפה של מניה מול אג"ח ממשלתית שמספקת מעל 5%.
הפער הזה מקבל חשיבות נוספת בגלל מבנה התיקים. בוולס פארגו מעריכים שכ-72% מהתיקים כבר נמצאים במניות, רמה גבוהה מאוד ביחס לסביבת הריבית הנוכחית. אפילו מעבר קטן של כסף ממניות לאג"ח יכול להפוך לתנועה של מאות מיליארדי דולרים.
גם תשואת האג"ח הארוכה כבר נמצאת ברמות שלא נראו יותר משני עשורים. האג"ח ל-30 שנה חצתה לאחרונה 5.4%, מה שמייקר מימון, משכנתאות והשקעות בחברות ממונפות.
מנגד, יש כוח משמעותי שמחזיק את שוק המניות - הרווחים. החברות הגדולות ממשיכות לייצר צמיחה, ענקיות הטכנולוגיה משקיעות סכומים עצומים ב-AI, והמשקיעים מצפים שההשקעות האלה יתורגמו להכנסות ולרווחים. זו גם הסיבה ששוק המניות ממשיך בינתיים להתמודד היטב עם תשואות אג"ח גבוהות.
מכאן מגיע המבחן של אוקטובר. השוק נכנס לחודש עם תמחור גבוה יחסית, תשואות אג"ח אטרקטיביות וציפיות גבוהות מאוד מעונת הדוחות. שילוב כזה מגדיל את הרגישות לכל הפתעה ברווחים, באינפלציה או בתשואות.
אוקטובר עצמו רחוק מלהיות חודש של ירידות באופן קבוע. המוניטין שלו נבנה מכמה אירועים קיצוניים במיוחד. ועדיין, כשמדדים קרובים לשיא ואג"ח ממשלתית נותנת יותר מ-5%, הזיכרון של 1929, 1987 ו-2008 חוזר מהר מאוד למסכי המסחר.
