הריון
צילום: Photo by Alicia Petresc on Unsplash

סחבה ארגזי שתייה 30 מטר: ביטוח לאומי ישלם שמירת היריון

המוסד הסכים לשלם רק מהשבוע ה-23. בית הדין קבע שמנהלת דוכן קפה עם מחלת ריאות זכאית לגמלה כבר מספטמבר 2024
עוזי גרסטמן |

עובדת בהיריון, שניהלה לבדה דוכן קפה בתחנת הרכבת יבנה מערב וסחבה אריזות משקאות כבדות למרחק של 20 עד 30 מטר, זכאית לגמלת שמירת היריון כבר מ-23 בספטמבר 2024. כך קבע בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, שקיבל את תביעתה נגד המוסד לביטוח לאומי.

העובדת, ילידת 1988, סובלת ממחלת ריאות כרונית: הרחבה קבועה של הסימפונות, שגרמה לה בעבר לדלקות ריאה חוזרות ולאשפוזים רבים. היא עבדה במשרה מלאה, רוב הזמן בעמידה, עד 26 באוגוסט 2024.

למה ביטוח לאומי סירב?

המוסד דחה את תביעתה פעמיים. לטענתו, רופא מטעמו לא מצא הצדקה לשמירת היריון ומצבה הנשימתי יציב. עוד טען שחוות הדעת של רופאת התעסוקה אינה קבילה, ושמגיעה לה גמלה רק עד שבוע 14, בשל היריון שהושג בהפריה חוץ-גופית.

בית הדין מינה מומחה מטעמו, פרופ' חיים יפה, מומחה לרפואת נשים ויולדות. לדבריו, "אופי עבודתה של התובעת... יחד עם מחלת הריאות הכרונית של התובעת בהחלט עלול היה לגרום לנזקים לה ולעוברה". הוא הסביר שבהיריון הרחם הגדל לוחץ על הסרעפת ומקטין את יכולת הנשימה, ושאצל נשים עם מחלה כמו שלה הקושי מחריף במיוחד סביב השבוע ה-20. המוסד הפנה אליו שאלות הבהרה פעמיים, והוא לא שינה את עמדתו.

מה הודה המוסד רק בסוף ההליך?

בסיכומים טען המוסד לראשונה שהוא מוכן לשלם מהשבוע ה-23, 13 בנובמבר 2024. הוא נשען על מכתב מ-2 בדצמבר, שבו כתב פרופ' אמיר און מבית החולים שיבא: "אין ברירה אבל חייבת להפסיק את עבודתה בבית הקפה". המחלוקת הצטמצמה לשבועות 14 עד 23.

השופטת סימה קרמר ונציגי הציבור דחו את עמדת המוסד, שלדבריהם "בחר לצטט באופן חלקי מהתיעוד הרפואי המצוי בתיק". כבר ביולי 2024 כתב רופא הנשים שלה, ד"ר משה פינקרט: "לאור ברונכיאקטזיס ודלקות ריאה חוזרות - נשקול מעבר למעקב HRP". ב-23 בספטמבר תיעד פרופ' און "קושי נשימה במאמץ גם קושי בשכיבה", ושלושה ימים אחר כך היא נקלטה במרפאה להיריון בסיכון בשיבא.

בית הדין קבע גם שהטענות החדשות הן הרחבת חזית אסורה, כי לא הופיעו בכתב ההגנה. "עולה טעם לפגם בכך שהודאת הנתבע בזכות התובעת משבוע 23 נקבר עמוק בסיכומי הנתבע", נכתב.

מתי בית הדין סוטה מהמומחה?

לפי הפסיקה, רק "במקרים חריגים בלבד". כאן, לפי פסק הדין, המוסד "לא הצביע על טעמים עובדתיים או משפטיים המצדיקים סטיה מהמלצתו".

גמלאות היריון ולידה מגיעות לבית הדין לעבודה לעיתים קרובות, ולא תמיד לטובת המבוטחת. במקרה אחר, חוב לביטוח הלאומי עלה לאם טרייה בדמי הלידה. בתיק נוסף, עובדת יצאה לחל"ת, קיבלה דמי לידה וביקשה לפתוח שנת אבטלה חדשה, ובית הדין דחה את התביעה.

העובדת יוצגה בידי הסיוע המשפטי, ולכן לא נפסקו הוצאות. לביטוח לאומי עומדים 30 ימים לערער לבית הדין הארצי לעבודה.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה