יצאה לחל"ת, קיבלה דמי לידה וביקשה לפתוח שנת אבטלה חדשה - בית הדין דחה את התביעה
ארבע תביעות לדמי אבטלה נדחו בזו אחר זו; התאריך הקובע נשאר 1 באוקטובר 2023, וכדי לפתוח תקופת זכאות שנייה נדרשים 12 חודשי אכשרה בתוך 18 החודשים שקדמו לו
ארבע תביעות לדמי אבטלה הוגשו בזו אחר זו, וכולן נעצרו באותה נקודה: התאריך הקובע נשאר 1 באוקטובר 2023. בית הדין האזורי לעבודה דחה את הבקשה לפתוח תקופת זכאות שנייה וקבע שהחודשים שבהם שהתה העובדת בחופשה ללא תשלום, בשמירת היריון ובחופשת לידה מחזיקים אותה בתוך תקופת הזכאות הראשונה.
העובדת הועסקה במכללה מספטמבר 2022. באוקטובר 2023, עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, יצאה לחופשה ללא תשלום, ובנובמבר הגישה תביעה לדמי אבטלה שאושרה. אחריה קיבלה גמלת שמירת היריון ובהמשך דמי לידה, ובחודשים שבהם שולמו הגמלאות האלה נעצרו תשלומי האבטלה. בתום חופשת הלידה התפטרה כדי לטפל בילד, והגישה תביעות נוספות שנדחו.
הכלל שעצר את התשלומים נשען על מושג הגמלה מחליפת שכר, כלומר תשלום שנועד להחליף הכנסה שנפסקה. דמי אבטלה, דמי לידה וגמלת שמירת היריון נמנים כולם עם הקבוצה הזאת, ואי אפשר לקבל שתיים מהן בעד אותם ימים. ברגע שמתחילים תשלומי שמירת היריון נעצר מונה ימי האבטלה, ויתרת הימים ממתינה בתוך תקופת הזכאות המקורית. כשהתקופה הזאת מסתיימת לפני שהיתרה נוצלה, הימים שנותרו יורדים לטמיון.
התאריך הקובע מוגדר בחוק כ-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה, ובלבד שחלפו לפחות 12 חודשים מה-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה הקודמת. התאריך הזה מסמן את גבולות מה שהביטוח הלאומי מכנה שנת אבטלה, כלומר את 12 החודשים שבתוכם נספרים ימי הזכאות ומשולמים הכספים.
חלוף 12 החודשים הוא תנאי מקדמי בלבד. לצדו נדרשת תקופת אכשרה, ומשמעותה 12 חודשים קלנדריים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה, בתוך 18 החודשים שקדמו לתאריך הקובע. די ביום עבודה אחד בחודש כדי שהחודש כולו ייספר. מי שהשלים את האכשרה פטור מלצבור אותה שוב במשך 12 החודשים שאחרי התאריך הקובע, וכשהתקופה הזאת מסתיימת הספירה מתחילה מאפס.
תשלום דמי אבטלה למי שהוצא לחופשה ללא תשלום מותנה בשלושה תנאים מצטברים: החל"ת ניתן ביוזמת המעסיק, נמשך 30 ימים רצופים לפחות, והעובד אינו זכאי לשכר בעדו. בתקופת חרבות ברזל פעלה הוראת שעה שהורידה את הסף ל-14 ימים, ותוקפה כבר פג. שני החודשים המלאים הראשונים של החל"ת נכללים בתקופת האכשרה, משום שהמעסיק חייב לשלם בעדם דמי ביטוח, ומהחודש השלישי ואילך התקופה אינה נספרת.
חודשים שבעדם שולמו דמי לידה או גמלת שמירת היריון כן נכללים בתקופת האכשרה, משום שהגמלאות האלה נחשבות הכנסה החייבת בדמי ביטוח. היעדרות לפי סעיפים 6 ו-7 לחוק עבודת נשים, שהם סעיפי חופשת הלידה והחופשה ללא תשלום שאחריה, מאריכה את חלון 18 החודשים לפי מספר חודשי ההיעדרות בפועל. שאר העילות שמאריכות את החלון כפופות לתקרות נוקשות: הכשרה מקצועית עד 12 חודשים, מחלה או תאונה עד שישה חודשים, והיעדרות מסיבות שאינן תלויות ברצון העובד חודש אחד בלבד. מעמדן של תקופות הלידה כבר עמד במרכז תיק שבו הביטוח הלאומי סירב לשלם דמי לידה לעולה חדשה שילדה בתקופת הקורונה.
עובד שהועסק 14 חודשים ברציפות והפסיק לעבוד בסוף אוקטובר צבר יותר מהאכשרה הנדרשת, והתאריך הקובע שלו נקבע ל-1 באוקטובר. הפטור מצבירה מחדש מלווה אותו 12 חודשים. באוקטובר שאחריו, כשהוא מבקש תאריך קובע חדש, נספרים 18 החודשים שקדמו לו, כלומר מאפריל של השנה הקודמת. בתוך החלון הזה נותרו שבעה חודשי עבודה, מאפריל עד אוקטובר, וחסרים חמישה.
תלוש שכר שהופק בנובמבר 2024 נבחן בתיק ונדחה כראיה לחזרה לעבודה. בית הדין ראה בו מסמך של גמר חשבון, ולכן הוא לא הוסיף חודש אכשרה. מכשול נוסף נגע לזמינות. באחת התביעות נכתב שהתובעת מטפלת בשני תינוקות בבית ואינה יכולה לעבוד, ובהמשך נמסר שההתפטרות נועדה לטיפול בילד. החוק רואה אדם כמובטל רק אם הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה ומוכן ומסוגל לעבודה במקצועו או בעבודה מתאימה אחרת, ותנאי הזמינות כבר הכשיל מובטלת ששהתה מחוץ לישראל בתחילת המלחמה.
דמי האבטלה ליום מחושבים כאחוז מהשכר היומי הממוצע, בשיעור שיורד ככל שהשכר עולה. מי שמלאו לו 28 מקבל 80% במדרגה הנמוכה ו-30% במדרגה הגבוהה, ומי שטרם מלאו לו 28 מקבל 60% עד 25%. התקרה ב-2026 עומדת על 550.76 שקל ליום ב-125 ימי התשלום הראשונים, ומיום התשלום ה-126 היא יורדת ל-367.17 שקל. חמשת ימי האבטלה הראשונים בכל תקופה של ארבעה חודשים רצופים אינם משולמים כלל.
מכסת הימים נגזרת מגיל וממספר התלויים: 175 ימים למי שמלאו לו 45, או 35 עם שלושה תלויים; 138 ימים למי שמלאו לו 35; 100 ימים במקרה הרגיל; 67 ימים בגילי 25 עד 28; ו-50 ימים למי שטרם מלאו לו 25. מי שטרם מלאו לו 40 וניצל את המכסה המרבית נתקל בהפחתה כפולה בתוך 48 החודשים שמתחילים בתאריך הקובע: יתרת הימים מצטמצמת ל-80% מהמכסה, ודמי האבטלה ליום יורדים ל-85% מהסכום שהיה מגיע לו. תקופת זכאות שנייה, גם כשהיא נפתחת, שווה פחות מהראשונה.
מועד הרישום בלשכת שירות התעסוקה הוא הפרט שמייצר את התאריך הקובע, ולכן דחייה של הרישום בשבועות ספורים מזיזה את חלון הבדיקה כולו. תביעה לגמלה כספית מוגשת בתוך 12 חודשים מהמועד שבו נוצרה עילת התביעה, לפי סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי, והפער בין היום שבו נפסקה העבודה בפועל ליום שבו נפתח התיק בלשכה הוא מקור שכיח לדחיות.
עובד שנתקל בסירוב יכול לבקש מהמעסיק אישור מסודר על תקופות החל"ת ועל החודשים שבהם שולמו עבורו דמי ביטוח, משום ששני החודשים הראשונים תלויים בדיוק בנתון הזה. אישורים על שמירת היריון ועל דמי לידה מצטרפים לאותו תיק. ההשגה על החלטת פקיד התביעות נעשית בתביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתוך 12 חודשים, הליך שפטור מאגרה ואינו מחייב ייצוג בעורך דין.
עשרות אלפי עובדים יצאו לחופשה ללא תשלום עם פרוץ המלחמה ומשכו דמי אבטלה על בסיס תאריך קובע מאותם שבועות, וחלקם טרם חזרו להיקף עבודה מלא. נשים שיצאו לחל"ת סמוך ללידה חשופות במיוחד, משום שרוב חלון 18 החודשים שלהן מורכב מתקופות שאינן חודשי עבודה, וההבחנה בין חודש שנספר לחודש שרק מאריך את החלון מכריעה את התוצאה.
התובעת קיבלה דמי אבטלה עבור חודשים ספורים בלבד במסגרת תקופת הזכאות המקורית. על פסק הדין אפשר לערער בזכות לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.
