שוברות את השוק: חברות ה-AI הסיניות הופכות מאיום תיאורטי לחלופה עסקית זולה ומשתלמת
לא המודל הכי חכם, אלא הכי משתלם: הסינים משנים את כלכלת ה-AI; המודלים הסיניים מצמצמים את פער הביצועים מול ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות, ומציעים חיסכון דרמטי של עד 90% בעלויות התשתית; מנתוני הפלטפורמות המובילות עולה: האימוץ בשוק הפרטי בארצות הברית מזנק
ומאיים על מודל התמחור של תעשיית הבינה המלאכותית
לפני שנה וחצי, בינואר 2025, וול סטריט קיבלה תזכורת כואבת לזה שהאמריקאים הם לא השחקנים היחדים במגרש של ה-AI. הסינים השיקו את DeepSeek והדהימו את התעשייה, תדהמה שתורגמה מהר מאוד לנפילות במניות הטכנולוגיה האמריקאיות. מאות מיליארדים נמחקו משווי השוק של אנבידיה, והשוק תהה עד כמה צריך להשקיע סכומי עתק בשבבים, שרתים ודאטה סנטרס כדי לפתח מודלים מתקדמים כדי שהסינים יפתחו - או להערכות מסוימות- ישכפלו את המודלים היקרים האמריקאיים. אז, החחש היה שסין מצליחה לצמצם את הפער הטכנולוגי מהר מהצפוי. אבל היום, החששות מתכנסים למחירים.
המודלים הסינים הם כבר עובדה מוגמרת ובועטת. חברות אמריקאיות שבנו מוצרים על OpenAI, Anthropic או גוגל מגלות שהבעיה האמיתית לא נמצאת רק באיכות המודל, אלא עלות השימוש בו בקנה מידה רחב. ברגע שכל פעולה של סוכן, כל סיכום מסמך וכל שאילתה פנימית מתורגמים לטוקנים, החשבון השנתי עלול להפוך לאחת מהוצאות התשתית המשמעותיות של החברה.
בכך, פערי המחיר מתחילים לשנות את החלטות הרכש של ארגונים. הסינים מציגים חלופה מתקדמת יחסית אבל בעיקר זולה למודלים המערביים.
המעבר הזה מתרחש בשלב שבו חברות מגלות שהטמעת הטכנולוגיה עולה הרבה יותר מכפי שמוערך בתחילה. כל שאילתה, סיכום, פעולה של סוכן או ניתוח מסמך מתורגמים לטוקנים, המצטברים במהירות להוצאות של מיליוני דולרים בשנה, בארגונים המפעילים מוצרים בקנה מידה רחב. לכן, כאשר מודל סיני מספק תוצאה מספיק טובה במחיר הנמוך ב-60% עד 90% מהמתחרים בארצות הברית, קשה מאוד להתעלם ממנו.
הנתונים מפלטפורמות הגישה מראים את השינוי בשטח. בארצות הברית שיעור של המודלים הסיניים בתעבורת הטוקנים OpenRouter עומד מאז פברואר על 30% בכל שבוע, ובשיא הגיע ל-46%. לשם השוואה, בשנה שקדמה לכך הממוצע עמד על כ-11%, ובמחצית הראשונה של 2025 על כ-4.5% בלבד - וזו כבר תפנית של ממש בהרגלי הצריכה של חברות שמחפשות יעילות כלכלית.
דוגמה בולטת היא חברת Lindy שהעבירה ביוני האחרון את כל התעבורה שלה ממודלי קלוד של אנתרופיק ל- DeepSeek הסינית. החברה דיווחה כי עקומת העלויות שלה התכווצה בחדות, וכי המהלך צפוי לחסוך לה מיליוני דולרים בתוך חודשים ספורים. היתרון המרכזי כאן הוא היכולת להמשיך ולהרחיב את השימוש בבינה מלאכותית, בלי להיחנק מעלויות תשתית גבוהות.
מספיק טוב, ועולה הרבה פחות
מבחינת האיכות, הפער מול ארצות הברית קיים עדיין, אך הוא מצטמצם, והערכות בשוק מדברות על פיגור של שישה עד תשעה חודשים בלבד לעומת המודלים האמריקאים המתקדמים ביותר. עבור משימות מורכבות במיוחד, ארגונים עדיין נוטים לבחור במודל הדגל של OpenAI או אנתרופיק. אולם ברוב המשימות היומיומיות - כגון שירות לקוחות, סיכום מסמכים, כתיבת קוד פשוטה, חיפוש פנימי, תיוג מידע או הפעלת סוכנים בסיסיים - המודל הזול יותר מנצח.
כאן נכנסים לתמונה DeepSeek, Z.ai, קוון (Qwen) של עליבאבא ומודלים סיניים נוספים בקוד פתוח או במשקלים פתוחים. בניגוד למודלים סגורים, המוחזקים במלואם אצל חברות הענק האמריקאיות, מודלים פתוחים מאפשרים למפתחים לבדוק, להריץ ולשלוט טוב יותר בתשתית. עבור חברות שבונות אסטרטגיית AI בוגרת, השליטה הזו מתורגמת לכסף: הן רוצות לבחור איזה מודל יריץ כל משימה, במקום לשלם פרמיה גבוהה על כל פעולה.
האתגר של הענקיות האמריקאיות
המודל של Z.ai למשל, זכה לאימוץ מהיר במיוחד בפלטפורמת Vercel. לפי הנתונים, בשבוע המלא הראשון לאחר השקתו, נפח הטוקנים היומי שלו גדל פי 27 ומספר הלקוחות שהשתמשו בו זינק פי 80. ההסבר בשוק היה ברור: המחיר עושה את העבודה. כאשר המשימה אינה דורשת את היכולות הקיצוניות ביותר, צוותי הפיתוח מנתבים אותה באופן אוטומטי לאלטרנטיבה הזולה ביותר.
- למה כלי AI עצלן מתחיל לעבוד כשמאיימים עליו, ואיך תגרמו לו לשתף פעולה בלי להתעצבן?
- גונג משיקה מערכת חדשה לסוכני AI
המשמעות עבור השחקניות האמריקאיות מורכבת- אנתרופיק ו- OpenAI עדיין מחזיקות ביתרון תדמיתי, טכנולוגי ומסחרי, במיוחד בארגונים גדולים המעדיפים באופן מובהק ספק מקומי מוכר ומאובטח. אולם ככל שהשימוש הופך רחב ויומיומי, הלקוחות נעשים רגישים בהרבה לתמחור ומתחילים לבחון איזה מודל מעניק את התמורה הטובה ביותר לכל דולר.
