אושרה בקשה לייצוגית בטענה להטעיה ב"רוד שואו" של תמר פטרוליום ב-2017
החברה מסרה למשקיעים שהיא צופה חלוקת דיבידנדים בסך 216 מיליון דולר עד 2021. בית המשפט: מדובר בפרט מטעה בתשקיף, למרות שהוא לא היה חלק ממנו
שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, מגן אלטוביה, אישר הגשת תביעה ייצוגית נגד תמר פטרוליום, בכירים בה וחברת לידר הנפקות. העילה הנטענת: פרט מטעה בתשקיף של דלק פטרוליום ביולי 2017 בנוגע להיקף הדיבידנדים שהיא צפויה לחלק. התובעים מעריכים את הנזק שנגרם לבעלי המניות ב-48.4 מיליון דולר.
הבקשה הוגשה בידי חברות אורקום אסטרטגיות ונכסים ואורקום אסטרטגיות שבשליטת האחים אורן ואבי חלפון. הנתבעים הם: תמר פטרוליום מקבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה; דלק קידוחים - כיום ניו-מד אנרג'י, השותפה בשדה הגז הטבעי "לווייתן"; יוסי אבו, מנכ"ל ניו-מד אנרג'י ובאותה עת גם יו"ר תמר פטרוליום; ליעמי ויסמן, שהיה מנכ"ל דלק פטרוליום וכיום המשנה למנכ"ל דליה אנרגיות; יובל רייקין, שהיה סמנכ"ל הכספים של תמר פטרוליום וכיום בחברת פלגי מים; וחברת לידר הנפקות, שהייתה החתם של ההנפקה.
הבקשה מתמקדת בטבלה שנכללה במסמך שהפיצה תמר פטרוליום למשקיעים, ובו צפתה חלוקת דיבידנד בסך 216 מיליון דולר בשנים 2021-2016. אורקום טוענות, כי מאחר שמדובר היה בחברת תשואה - הדיבידנד היה שיקול מרכזי ברכישת מניותיה של תמר פטרוליום. לשיטתם, הטבלה היוותה התחייבות חוזית לחלוקת סכום זה והייתה חלק מן התשקיף (למרות שלא נכללה בו), אך לא היה סיכוי שתמר תצליח להגיע לסכום המובטח. המשיבים טענו, כי במסמך זה נכתב במפורש שמדובר בתחזית בלתי מחייבת ובהערכה בלבד, וכי חלפון הם משקיעים מנוסים ומתוחכמים שיכלו לנתח בעצמם את סיכויי ההשקעה.
שימוש במונחים מעורפלים
אלטוביה דוחה תחילה את טענת ההתיישנות של המשיבים ואומר, כי הפנייה המקורית למשיבים הייתה כבר בשנת 2019. היא אמנם נעשתה בידי יניב מנצורי, אשר מאוחר יותר הוחלף בידי אורקום כתובע ייצוגי, אך החלפה זו אינה גורמת לכך שבקשתן של אורקום התיישנה שכן העילות הנטענות לא השתנו.
עוד קובע אלטוביה, כי הטבלה לא הייתה התחייבות חוזית אלא תחזית שיווקית. הכותרת שלה ציינה במפורש שמדובר בשיעור צפוי, ובעמוד האחרון של המסמך נאמר שהמידע המלא מצוי במערכות הבורסה. אמנם יש היגיון בטענתם של חלפון בדבר חוסר היכולת לקרוא ולהבין תוך זמן קצר תשקיף בן 640 עמודים, אך יש גם טעם בטענת המשיבים לפיה התשקיף הוא הקובע משום שמסמך המחלוקת מפנה אליו. לחברה יש שיקול דעת רחב בחלוקת דיבידנד וכך גם נקבע במפורש בתקנון של תמר פטרוליום, מוסיף אלטוביה.
לצד זאת קובע אלטוביה, כי הטבלה אינה מהלך שיווקי לגיטימי, אלא יש אפשרות סבירה שבסופו של ההליך ייקבע שמדובר היה בפרט מטעה בתשקיף. הוא מזכיר, כי הפסיקה הרחיבה את חובת הגילוי גם למסמכים אחרים המופצים לציבור בקשר להנפקה, ובמיוחד כאשר הם מופצים בידי גורמים בעלי אחריות כמו חתמים. גם מידע צופה פני עתיד וגם הערכה סובייקטיבית עלולים להוות פרט מטעה. "חובת הגילוי המוטלת על חברות ציבוריות מחייבת דיווח ברור ומדויק, ושימוש במונחים מעורפלים לגבי חלוקת דיבידנד, כאשר הדירקטוריון יודע שלא יחולק דיבידנד, אינו עומד בחובת הגילוי".
ימים אחדים לפני ההנפקה
מסמך המחלוקת לא נכלל בתשקיף ולא הוגש לרשות, וטענתם המרכזית של המשיבים הייתה, כי לאור זאת - לא ניתן לטעון שהוא פרט מטעה בתשקיף. על כך אומר אלטוביה, כי מאחר שתמר ולידר בחרו לפרסם אותו ימים אחדים לפני ההנפקה, היה עליהן להקפיד שהוא ישקף נאמנה את מצב הדברים. על פי הפסיקה, "פרסום מידע מהותי שלא דרך ערוצי הדיווח הרשמיים של החברה אינו פוטר אותה מחובת הגילוי ומהאיסור על פרסום פרט מטעה", והדברים כלולים גם לגבי מסמכים המוצגים למשקיעים במסגרת "רוד שואו".
אלטוביה קובע: "העובדה שמסמך המחלוקת ששווק לא גולה לרשות לא יכולה לשמש את המשיבים, ואינה מבטלת את קיומו של המסמך או את נפקותו המחייבת. המסמך כולל מידע מהותי למשקיע בחברה, בפרט טבלת צפי החברה עצמה לחלוקת דיבידנדים, ולכן חובת הגילוי הנאות חלה עליו, גם אם המשיבים בחרו להגדירו כ'מסמך שיווקי' שאיננו רלוונטי.
- תמר פטרוליום: יכולת ההפקה ממאגר תמר עלתה לכ-1.35 BCF ביום
- תמר פטרוליום: מחירי הגז ירדו, ההכנסות נחלשו - אבל הרווח ברבעון דווקא עלה
"...אם נמתח את גישת המשיבים עד קצה גבולה הלוגי, יסתבר כי כל חברה אשר פניה להנפקה למוסדיים תוכל לפרסם כל סכום של הערכה כמותית, ככל שתהיה מהותית, במסגרת מסמכים שיווקיים בלתי רשמיים, ובאותה נשימה לטעון כי אין הם כפופים לדיני ניירות ערך משום שלא דווחו במערכות הדיווח. תוצאה כזו תרוקן מתוכן את חובת הגילוי הנאות, תאפשר עקיפה שיטתית של מערכת הדיווח הרשמית, ותפגע באמון הציבור בשוק ההון ובוודאות המסחר בו.
"...אף למשיבים עצמם אינטרס מובהק, בטווח הארוך, שהמשקיעים המוסדיים והמסווגים יאמינו למצגים שהם מפרסמים במסמכים השיווקיים ויפעלו על פיהם. אם נמתח את טענת המשיבים לפיה על המוסדיים לדעת כי מדובר במסמך שיווקי בלבד עד הקצה, נמצא כי על כל משקיע מתוחכם להניח שכל מסמך שמפרסמת המנפיקה הוא מצג שווא ולמצער מצג שאין להסתמך עליו. תוצאה כזו תרתיע את ציבור המשקיעים המוסדיים והמסווגים מלהאמין למידע היוצא מן החברה ותצנן את נכונותם להשתתף בהנפקות. ממילא, חזקה כי המשיבים פרסמו את מסמך המחלוקת מתוך הנחה שישיג את מטרתו וכי המשקיעים יאמינו לאמור בו, שאם לא כן, מה הטעם בהפצתו ימים ספורים בלבד בטרם ההנפקה?"
טענה לפער של 48.4 מיליון דולר
אלטוביה מוסיף, כי תחזית הדיבידנדים הייתה מידע מהותי, שכן תמר פטרולים עצמה הצהירה שהיא חברת תשואה. מאחר שהמסמך הופץ ארבעה ימים בלבד לפני ההנפקה, לא יכלו המשקיעים לבדוק האם הוא תואם את הנאמר בתשקיף. המשיבים לא הציגו מענה משכנע לחוות הדעת של פרופ' כורש גליל מטעם חלפון, ולפיה במועד ההנפקה היה פער של 48.4 מיליון דולר בין התחזית לבין יכולת חלוקת הדיבידנדים האמיתית של תמר פטרוליום, הוא אומר. לצורך השלב הלכאורי המוקדם של תביעה ייצוגית, הוכח שזהו הנזק שנגרם למשקיעים.
אלטוביה אישר את הגשת התביעה בעילה של פרט מטעה בתשקיף, ודחה את כל יתר העילות להן טענו חלפון (כולל הפרת חוק החברות, הפרת חובת הזהירות של נושאי המשרה, הפרת פקודת הנזיקין ועשיית עושר ולא במשפט). הוא חייב את המשיבים בהוצאות בסך 155,000 שקל, והפנה אותם לבחון את האפשרות של הגעה להסכם שייתר את המשך הדיון או העברת המחלוקת לגישור.
את אורקום מייצגים עוה"ד רוברט אפשטיין ותומר ברם; את תמר פטרוליום, ויסמן ורייקין מייצגים עוה"ד גיל אוריון, מיכל סלע וגל פורה; את דלק קידוחים ואבו מייצגים עוה"ד ירון קוסטליץ ואביעד שאולזון; ואת לידר - עוה"ד ברק טל ורועי ששון.
