בעלי גגות ממהרים: התשואה ממערכת סולארית ביתית מגיעה ל-15% בשנה, אבל התעריף משתנה

הכסף שיושב בפיקדון בבנק מניב תשואה צנועה, ובעלי בתים רבים גילו בשנים האחרונות אפיק חלופי שממתין ממש מעל הראש - הגג. מערכת סולארית ביתית הפכה לאחד ממכשירי החיסכון המבוקשים בישראל, עם תשואה שנתית שנעה לפי הערכות בשוק בין 10% ל-15%, ולעיתים גבוהה מזה, לאורך 25 שנה.

כל הכדאיות הזאת יושבת על מספר אחד: התעריף. בעל גג סולארי ביתי מקבל היום בין 48 ל-54 אגורות על כל קילוואט שעה שהמערכת מייצרת, פי כמה ממה שמקבל מפעיל שדה סולארי על הקרקע, שנאלץ להסתפק ב-7 עד 20 אגורות. הפער הענק הזה הוא הלב של העסקה, והוא בדיוק מה שמונח עכשיו על שולחנה של רשות החשמל.

הרשות שוקלת לגזום את התעריף לבעלי גגות, ואם תעשה זאת המהלך ייכנס לתוקף החל מ-2027. השיקול כספי בעיקרו: המדינה רוצה לחבר עוד כ-150 אלף מערכות גג לרשת, והתמיכה בתעריף הנוכחי גוררת עלות עודפת המוערכת בקרוב ל-1 מיליארד שקל, שמתגלגלת אל כלל צרכני החשמל ומייקרת את חשבון החשמל הכללי ב-2.5% ואפילו יותר. 

הרקע הלאומי מסביר את הדחיפה משני הצדדים. ישראל הציבה יעד של 30% ייצור חשמל ממקורות מתחדשים עד 2030, ובסוף 2024 עמד השיעור בפועל סביב 10%. ההספק המותקן הצטבר לכ-6,700 מגה-ואט, בקצב שנתי ממוצע של כ-1,000 מגה-ואט, בעוד היעד מחייב כ-16 אלף מגה-ואט. במקביל, מאז סוף 2025 חלה חובת התקנה של מערכות סולאריות בבנייה חדשה.

מי שמזדרז ומתקין מערכת עד סוף 2026 נועל את התעריף הגבוה ל-25 שנה, גם אם הרשות תקצץ אותו בהמשך למצטרפים חדשים. מכאן הדחיפות ששיווק חברות ההתקנה משדר בימים אלה, להחתים בעלי בתים כל עוד החלון פתוח.

עלות ההתקנה של מערכת ביתית טיפוסית נעה בין 50 אלף ל-70 אלף שקל, תלוי בגודל הגג, בשיפוע שלו ובתשתית הקיימת. גג בשטח של כ-100 מטר רבוע נושא מערכת בהספק של כ-15 קילוואט, וזו מזרימה הכנסה שנתית של כ-11 אלף שקל. בחישוב הזה ההשקעה חוזרת לרוב תוך שש עד תשע שנים, ומאותו רגע הגג ממשיך להזרים הכנסה נקייה עד תום התקופה. מי שממקסם את שטח הגג ובוחר במסלול המתאים יכול להגיע לתשואה שנתית שמתקרבת ל-20% ולהחזר מזורז של כשש שנים.

ההתחשבנות מול הרשת נעשית בכמה מסלולים. הוותיק שבהם, מונה-נטו, התבסס על קיזוז אנרגיה מול אנרגיה, והוא נסגר בפני מצטרפים חדשים, ומי שכבר בתוכו נהנה ממנו לכל אורך 25 השנה. הנכנסים היום פוגשים מבנה תעריפי מדורג: מתקן ביתי עד 15 קילוואט מתוגמל בכ-48 אגורות לקילוואט שעה, ומדרגות ההספק הגבוהות יורדות בהדרגה לכיוון 34 ואף 28 אגורות.

הקהל הטבעי הוא בעל בית פרטי או צמוד קרקע עם גג פנוי ופנייה טובה לשמש, בעיקר כשיש הון עצמי שדועך לו בפיקדון בתשואה נמוכה. חלק מהמתקינים בוחרים במימון חיצוני, וההכנסה השוטפת מהגג מכסה את החזרי ההלוואה, כך שההשקעה מתחילה לעבוד עוד לפני שיצא סכום רציני מהכיס.

ההתפתחויות האחרונות באנרגיה סולארית

• לא תעבדו את הקרקע - תשלמו: עד 20% הפחתה בתעריף למתקנים אגרו-וולטאיים
• לנסוע על השמש? הגג הסולארי מגיע לייצור - אבל אל תוותרו על המטען

הרגולציה היא הסיכון הבולט: הקיצוץ הצפוי מ-2027 עלול לצמצם את הכדאיות למצטרפים חדשים, גם אם היקפו המדויק עדיין נדון. נוסף עליו, בעלי בתים פרטיים משלמים כבר היום היטל השבחה על המערכת, מרכיב שמכרסם מעט בתשואה. ומעבר לכל אלה, מדובר בהתחייבות ארוכת שנים שתלויה בתחזוקה שוטפת, בביצועי הפאנלים לאורך הדרך ובאמינות חברת ההתקנה.

גל ההתקנות הביתי הוא חלק ממגמה רחבה של משקי בית שמחפשים תשואה מחוץ לשוק ההון המסורתי, ובד בבד הוא מזין את יעדי האנרגיה המתחדשת של כלכלת ישראל. לבעל גג פרטי יש כאן גם שיקול נכסי, שכן מערכת פעילה מוסיפה לאטרקטיביות של הבית בשוק הנדל"ן למגורים, מעבר להכנסה החודשית שהיא מכניסה.