חיבור החשמל התת ימי בין ישראל לקפריסין ולאירופה יוצא לדרך
שר האנרגיה אלי כהן, נפגש אתמול עם שר האנרגיה, המסחר והתעשייה של קפריסין, ג'ורג' פפנסטאסיו. במהלך הפגישה, סיכמו כי הקמת הכבל החשמלי התת ימי שיחבר בין ישראל לקפריסין וממנה יגיע לאירופה, יקודם בעדיפות גבוהה. השרים קיימו סיור בתחנת הכח רידינג בתל אביב יחד עם מנכ״ל משרד האנרגיה יוסי דיין, יו"ר רשות החשמל, אמיר שביט ועם אנשי מקצוע נוספים מהמשרד ומרשות החשמל, על מנת לבחון אפשרות של הקמת החיבור התת ימי באתר. בנוסף, סיכמו לחזק את הברית האזורית בין המדינות ולהמשיך ולקדם פרויקטים משותפים בתחומי האנרגיה.
במסגרת הפגישה, דנו המשתתפים בנושא שיתוף הפעולה בתחום האנרגיה הטומן בחובו פוטנציאל רב לשתי המדינות. בין היתר, דנו על האצת פרויקט הכבל החשמלי התת ימי (The Great Sea Interconnector) שיחבר את רשת החשמל של ישראל לקפריסין וממנה ליוון, ואל רשת החשמל האירופית. זאת, בהמשך לשיחה הטלפונית בין השרים לאחרונה ולשיחה של מנכ"ל המשרד, יוסי דיין ויו"ר רשות החשמל, אמיר שביט, עם מנכ"ל חברת ניהול המערכת היוונית ,IPTO מאנוס מנוסאקיס, החברה שאמונה על הקמת הפרויקט.
נוסף לפרויקט הכבל, דנו השרים גם ביוזמות שונות לפיתוח תשתיות ההולכה של גז טבעי באזור מזרח הים התיכון, לרבות יוזמת Cyprus Gateway להעברת גז טבעי דרך קפריסין לאירופה, בין היתר ממאגרי גז טבעי ישראליים, וכן בצורך להתקדם למציאת פתרון בסוגיית מאגר הגז הטבעי חוצה הגבולות אפרודיטה-ישי.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן: "קפריסין היא בעלת ברית אזורית, ולשיתוף הפעולה בתחום האנרגיה פוטנציאל רב לשתי המדינות. חיבור כבל החשמל מישראל לאירופה דרך קפריסין מחזק את מעמדה של ישראל באיזור, תורם לעצמאות האנרגטית, ועונה על הצורך האירופי לגוון את מקורות האנרגיה בעיצומו של משבר אנרגיה. כבל החשמל התת ימי יאפשר גם למדינת ישראל לקבל גיבוי מרשתות החשמל באירופה בעתות חירום. אני מודה לקפריסין על התמיכה הרבה בישראל במלחמה".
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שר האנרגיה, המסחר והתעשייה של קפריסין, ג'ורג' פפנסטאסיו: "קפריסין וישראל חולקות חזון משותף לאזור הים התיכון המזרחי, בו תחום האנרגיה יכול לקדם שלום, יציבות ושגשוג באזור. אני מודה לשר כהן וצוותו על האירוח ועל ההזדמנות להיפגש ולקדם את שיתוף הפעולה בין המדינות בתחום החשמל והגז הטבעי. בין היתר, דיוננו הפורה התמקד בדרכים להבטיח תיאום מוחלט לקידום והשלמה מזורזת של פרויקט הכבל החשמלי התת-ימי, המחבר את רשתות החשמל של ישראל, קפריסין ויוון. בכוונתנו להגיע בקרוב גם להסכם בסוגיית מאגר הגז הטבעי "אפרודיטה-ישי", וכן להמשיך בשיתוף פעולה לפיתוח משאבי הגז הטבעי באזור, תוך תיעול החיבוריות באנרגיה. קפריסין יכולה לשמש שער עבור מעבר של גז טבעי לשווקי אירופה, כחלק ממסדרון האנרגיה המהימן של מזרח הים התיכון שאנו בונים ביחד, במטרה לגוון את מקורות האנרגיה ונתיבי הייצוא והייבוא שלה".
- 5.לאיה הספק חשמלי מיועד הכבל התת ימי ? (ל"ת)08/04/2024 18:56הגב לתגובה זו
- 4.יש לוח זמנים? 01/04/2024 18:04הגב לתגובה זויש לוח זמנים או שזה סתם ספין מבית יאיר מחדליהו גיבור המקלדת ממיאמי ?
- 3.NSU4 30/03/2024 09:10הגב לתגובה זוחיבור חשמל כסימן למשהו רחב יותר? רואים שרוב רובם של הישראלים בעלי הדרכונים האירופים לא ממש זזים מישראל אבל חלקם משקיעים בכלכלות באירופה. מריח כמו קבלת ישראל לאיחוד האירופי בלי צורך בדרכון פולני,רומני...
- ברור שלא. גם אין סיכוי שנתקבל בטווח הנראה לעין (ל"ת)מ1. 01/04/2024 17:31הגב לתגובה זו
- 2.100 28/03/2024 17:08הגב לתגובה זולמה חשוב הכבל? במקום, להשקיע ביצירת מאגרי חשמל וייצור, מתחת האדמה, כך שבעת מלחמה, נוכל לשמור על קיום החשמל במדינה. את מי מעניין הקפריסאים.
- משה 04/04/2024 18:04הגב לתגובה זוהייתה תחנת כח תת קרקעית רידינג ג(326) שנסגרה לא בחכמה
- הצחקת אותי בזבזני (ל"ת)הארי פוטר 30/03/2024 02:25הגב לתגובה זו
- זו סתם תשובה מעליבה (ל"ת)מ1. 01/04/2024 17:32
- 1.עושה חשבון 28/03/2024 09:21הגב לתגובה זולא נראה בתקופה הקרובה פרויקטים עם תורכיה . לכן זה רק לצילומים ויחסי ציבור .
הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותעל סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?
על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום
הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות.
וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.
ענף בצמיחה דו ספרתית
היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות.
הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה.
זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.
- אלמור: "מתמודדים על פרויקטים נוספים בתחום חוות השרתים"
- אלמור חשמל: חוזים חדשים בהיקף כולל של 184 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף.
הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותעל סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?
על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום
הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות.
וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.
ענף בצמיחה דו ספרתית
היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות.
הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה.
זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.
- אלמור: "מתמודדים על פרויקטים נוספים בתחום חוות השרתים"
- אלמור חשמל: חוזים חדשים בהיקף כולל של 184 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף.
