חיבור החשמל התת ימי בין ישראל לקפריסין ולאירופה יוצא לדרך
שר האנרגיה אלי כהן, נפגש אתמול עם שר האנרגיה, המסחר והתעשייה של קפריסין, ג'ורג' פפנסטאסיו. במהלך הפגישה, סיכמו כי הקמת הכבל החשמלי התת ימי שיחבר בין ישראל לקפריסין וממנה יגיע לאירופה, יקודם בעדיפות גבוהה. השרים קיימו סיור בתחנת הכח רידינג בתל אביב יחד עם מנכ״ל משרד האנרגיה יוסי דיין, יו"ר רשות החשמל, אמיר שביט ועם אנשי מקצוע נוספים מהמשרד ומרשות החשמל, על מנת לבחון אפשרות של הקמת החיבור התת ימי באתר. בנוסף, סיכמו לחזק את הברית האזורית בין המדינות ולהמשיך ולקדם פרויקטים משותפים בתחומי האנרגיה.
במסגרת הפגישה, דנו המשתתפים בנושא שיתוף הפעולה בתחום האנרגיה הטומן בחובו פוטנציאל רב לשתי המדינות. בין היתר, דנו על האצת פרויקט הכבל החשמלי התת ימי (The Great Sea Interconnector) שיחבר את רשת החשמל של ישראל לקפריסין וממנה ליוון, ואל רשת החשמל האירופית. זאת, בהמשך לשיחה הטלפונית בין השרים לאחרונה ולשיחה של מנכ"ל המשרד, יוסי דיין ויו"ר רשות החשמל, אמיר שביט, עם מנכ"ל חברת ניהול המערכת היוונית ,IPTO מאנוס מנוסאקיס, החברה שאמונה על הקמת הפרויקט.
נוסף לפרויקט הכבל, דנו השרים גם ביוזמות שונות לפיתוח תשתיות ההולכה של גז טבעי באזור מזרח הים התיכון, לרבות יוזמת Cyprus Gateway להעברת גז טבעי דרך קפריסין לאירופה, בין היתר ממאגרי גז טבעי ישראליים, וכן בצורך להתקדם למציאת פתרון בסוגיית מאגר הגז הטבעי חוצה הגבולות אפרודיטה-ישי.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן: "קפריסין היא בעלת ברית אזורית, ולשיתוף הפעולה בתחום האנרגיה פוטנציאל רב לשתי המדינות. חיבור כבל החשמל מישראל לאירופה דרך קפריסין מחזק את מעמדה של ישראל באיזור, תורם לעצמאות האנרגטית, ועונה על הצורך האירופי לגוון את מקורות האנרגיה בעיצומו של משבר אנרגיה. כבל החשמל התת ימי יאפשר גם למדינת ישראל לקבל גיבוי מרשתות החשמל באירופה בעתות חירום. אני מודה לקפריסין על התמיכה הרבה בישראל במלחמה".
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שר האנרגיה, המסחר והתעשייה של קפריסין, ג'ורג' פפנסטאסיו: "קפריסין וישראל חולקות חזון משותף לאזור הים התיכון המזרחי, בו תחום האנרגיה יכול לקדם שלום, יציבות ושגשוג באזור. אני מודה לשר כהן וצוותו על האירוח ועל ההזדמנות להיפגש ולקדם את שיתוף הפעולה בין המדינות בתחום החשמל והגז הטבעי. בין היתר, דיוננו הפורה התמקד בדרכים להבטיח תיאום מוחלט לקידום והשלמה מזורזת של פרויקט הכבל החשמלי התת-ימי, המחבר את רשתות החשמל של ישראל, קפריסין ויוון. בכוונתנו להגיע בקרוב גם להסכם בסוגיית מאגר הגז הטבעי "אפרודיטה-ישי", וכן להמשיך בשיתוף פעולה לפיתוח משאבי הגז הטבעי באזור, תוך תיעול החיבוריות באנרגיה. קפריסין יכולה לשמש שער עבור מעבר של גז טבעי לשווקי אירופה, כחלק ממסדרון האנרגיה המהימן של מזרח הים התיכון שאנו בונים ביחד, במטרה לגוון את מקורות האנרגיה ונתיבי הייצוא והייבוא שלה".
- 5.לאיה הספק חשמלי מיועד הכבל התת ימי ? (ל"ת)08/04/2024 18:56הגב לתגובה זו
- 4.יש לוח זמנים? 01/04/2024 18:04הגב לתגובה זויש לוח זמנים או שזה סתם ספין מבית יאיר מחדליהו גיבור המקלדת ממיאמי ?
- 3.NSU4 30/03/2024 09:10הגב לתגובה זוחיבור חשמל כסימן למשהו רחב יותר? רואים שרוב רובם של הישראלים בעלי הדרכונים האירופים לא ממש זזים מישראל אבל חלקם משקיעים בכלכלות באירופה. מריח כמו קבלת ישראל לאיחוד האירופי בלי צורך בדרכון פולני,רומני...
- ברור שלא. גם אין סיכוי שנתקבל בטווח הנראה לעין (ל"ת)מ1. 01/04/2024 17:31הגב לתגובה זו
- 2.100 28/03/2024 17:08הגב לתגובה זולמה חשוב הכבל? במקום, להשקיע ביצירת מאגרי חשמל וייצור, מתחת האדמה, כך שבעת מלחמה, נוכל לשמור על קיום החשמל במדינה. את מי מעניין הקפריסאים.
- משה 04/04/2024 18:04הגב לתגובה זוהייתה תחנת כח תת קרקעית רידינג ג(326) שנסגרה לא בחכמה
- הצחקת אותי בזבזני (ל"ת)הארי פוטר 30/03/2024 02:25הגב לתגובה זו
- זו סתם תשובה מעליבה (ל"ת)מ1. 01/04/2024 17:32
- 1.עושה חשבון 28/03/2024 09:21הגב לתגובה זולא נראה בתקופה הקרובה פרויקטים עם תורכיה . לכן זה רק לצילומים ויחסי ציבור .
נפט אסדה ירידות סערה (נוצר ע"י תמיר חכמוף באמצעות GEMINI)חשש מעודף היצע: אופ״ק+ מקפיאה את התפוקה ברבעון הראשון של 2026
הארגון עוצר את תהליך הגדלת ההפקה, משאיר יותר מ־3 מיליון חביות מחוץ לשוק ומתחיל בבחינה רגישה של יכולות ההפקה על רקע ירידה במחירים ומתח גיאופוליטי מתמשך
קבוצת אופ״ק+ בחרה לפתוח את שנת 2026 בזהירות ולהותיר את רמות תפוקת הנפט ללא שינוי במהלך הרבעון הראשון של השנה. ההחלטה התקבלה בישיבות שהתקיימו היום (ראשון), והיא מסמנת האטה ברצון של המדינות החברות להחזיר לעצמן נתח שוק בתקופה שבה החשש מעודפי היצע הולך ומתגבר. הדיון התקיים על רקע מגמה דיפלומטית חדשה מצד ארצות הברית, שנועדה לקדם הסכם שלום בין רוסיה לאוקראינה. הצלחת מהלך כזה עשויה לשנות את תמונת ההיצע העולמית, בין אם דרך הקלה אפשרית בסנקציות על רוסיה ובין אם דרך פגיעה נוספת ביצוא הרוסי אם המגעים ייכשלו. בכל תרחיש, השפעתו על מאזן ההיצע והביקוש מהותית עבור שוק הנפט.
מחיר הברנט חתם את השבוע האחרון סביב 63 דולר לחבית, ירידה של כ־15% מתחילת השנה. לפי האנליסטים, ההודעה של אופ״ק+ משקפת גישה מרוסנת נוכח תמונת ביקוש חלשה וחשש שהשווקים ייכנסו למצב של היצע עודף עמוק כבר בתחילת השנה הבאה. למרות שמאז אפריל 2025 שמונה מדינות באופ״ק+ התחילו להחזיר לשוק חלק מהתפוקה שקוצצה, הארגון החליט כעת לעצור את תהליך ההגדלה ולהמשיך עם רמות ההפקה הנוכחיות. המשמעות היא שכ־3.2 מיליון חביות נפט ביום עדיין מוחזקות מחוץ לשוק במסגרת הקיצוצים – נתון המייצג בערך 3% מהביקוש העולמי.
בחינת יכולות ההפקה
בתוך כך, הארגון אישר מנגנון חדש שיבחן את יכולות ההפקה המרביות של המדינות החברות, במטרה לקבוע את מכסות התפוקה שיופעלו החל מ־2027. ההערכה היא שהבדיקה תימשך בין ינואר לספטמבר 2026 ותכלול הערכה חיצונית לרוב המדינות, למעט אלו המצויות תחת סנקציות, שייבחנו באמצעות מתווה אחר.
- הבנקים הגדולים צופים: שנות 2026-2027 יהיו חלשות לשוק הנפט
- ענקית הנפט הסעודית ארמקו שוקלת מכירת נכסים ב-10 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צפי לעודף היצע
לצד ההשארה של התפוקה ללא שינוי, אופ״ק+ אותתה כי היא ערה להערכות שלפיהן שוק הנפט עשוי לעבור לעודף היצע עמוק החל מהרבעון הראשון. גופי מחקר כמו ה־IEA צופים עודף שיא בשנת 2026, בעוד בנקים גדולים כמו גולדמן זאקס ו־ג׳יי פי מורגן מעריכים לחץ מתמשך כלפי מטה על מחירי הנפט.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן ופרופ' רוזן. קרדיט: דוברות שר האנרגיה והתשתיותפרופ’ בריאן רוזן מונה למדען הראשי של משרד האנרגיה והתשתיות
משרד האנרגיה והתשתיות מודיע על מינויו של פרופ’ בריאן רוזן לתפקיד המדען הראשי של המשרד; בראש ועדת האיתור עמד מנכ"ל המשרד, יוסי דיין
תשתיות אנרגיה משרד האנרגיה והתשתיות מודיע על מינויו של פרופ’ בריאן רוזן לתפקיד המדען הראשי של המשרד. זאת לאחר שמינויו אושר על ידי הממשלה. בראש ועדת האיתור לבחירת המדען הראשי עמד מנכ"ל המשרד, יוסי דיין.
פרופ’ רוזן הוא חוקר מוביל בתחומי האנרגיה, החומרים
המתקדמים והחדשנות המדעית. הוא משמש כפרופסור מן המניין במחלקה למדע והנדסה של חומרים באוניברסיטת תל אביב, וכיהן כסגן דקאן לבינלאומיות בפקולטה להנדסה. במהלך הקריירה שלו, חיבר רוזן בין אקדמיה, תעשייה ומדיניות ציבורית, ופיתח פתרונות פורצי דרך בתחומי הדלקים הסינתטיים,
תאי דלק, מימן ירוק וטורקיז, וייצור אמוניה דלת-פליטות.
לפרופ’ רוזן ניסיון עשיר בקידום שיתופי פעולה בינלאומיים וביזמות טכנולוגית: הוא הקים שלוש חברות סטארט-אפ בתחום האנרגיה, שתיים מהן נרכשו, והוא מחזיק בלמעלה מ-20 פטנטים רשומים. על מחקריו החדשניים
זכה בפרסים יוקרתיים, בהם פרס קק”ל לפתרונות אקלים (2023), והוא נכלל ברשימת 2% המדענים המצוטטים ביותר בעולם לפי אוניברסיטת סטנפורד לשנים 2023 ו-2024. הוא נבחר בשנת 2025 כעמית בכיר באקדמיה הלאומית לממציאים של ארה"ב, כהוקרה על תרומתו לחדשנות ולמסחור טכנולוגיות
פורצות דרך.
המינוי נעשה בתום הליך מקצועי שקיים המשרד, מתוך מטרה לחזק את תשתית המחקר והפיתוח הלאומית בתחומי האנרגיה והחדשנות, ולהוביל את ישראל קדימה אל עבר משק אנרגיה בר-קיימא, בטוח ונקי יותר.
- השקעות תשתית בעידן של אי־ודאות: איך מממנים פרויקטים של מילארדים בעת מלחמה?
- דיווחה על הזמנות, אבל זה רק "פוטנציאל להזמנות" - המקרה של טורבוג'ן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן: "פרופ’ רוזן
מביא איתו שילוב של מצוינות מדעית, ניסיון רב וקשרים בינלאומיים. אין לי ספק שיחד איתו נחזק את מעמדה של ישראל כמובילה עולמית בטכנולוגיה וחדשנות בתחומי האנרגיה, המים והתשתיות".
