חיבור החשמל התת ימי בין ישראל לקפריסין ולאירופה יוצא לדרך
שר האנרגיה אלי כהן, נפגש אתמול עם שר האנרגיה, המסחר והתעשייה של קפריסין, ג'ורג' פפנסטאסיו. במהלך הפגישה, סיכמו כי הקמת הכבל החשמלי התת ימי שיחבר בין ישראל לקפריסין וממנה יגיע לאירופה, יקודם בעדיפות גבוהה. השרים קיימו סיור בתחנת הכח רידינג בתל אביב יחד עם מנכ״ל משרד האנרגיה יוסי דיין, יו"ר רשות החשמל, אמיר שביט ועם אנשי מקצוע נוספים מהמשרד ומרשות החשמל, על מנת לבחון אפשרות של הקמת החיבור התת ימי באתר. בנוסף, סיכמו לחזק את הברית האזורית בין המדינות ולהמשיך ולקדם פרויקטים משותפים בתחומי האנרגיה.
במסגרת הפגישה, דנו המשתתפים בנושא שיתוף הפעולה בתחום האנרגיה הטומן בחובו פוטנציאל רב לשתי המדינות. בין היתר, דנו על האצת פרויקט הכבל החשמלי התת ימי (The Great Sea Interconnector) שיחבר את רשת החשמל של ישראל לקפריסין וממנה ליוון, ואל רשת החשמל האירופית. זאת, בהמשך לשיחה הטלפונית בין השרים לאחרונה ולשיחה של מנכ"ל המשרד, יוסי דיין ויו"ר רשות החשמל, אמיר שביט, עם מנכ"ל חברת ניהול המערכת היוונית ,IPTO מאנוס מנוסאקיס, החברה שאמונה על הקמת הפרויקט.
נוסף לפרויקט הכבל, דנו השרים גם ביוזמות שונות לפיתוח תשתיות ההולכה של גז טבעי באזור מזרח הים התיכון, לרבות יוזמת Cyprus Gateway להעברת גז טבעי דרך קפריסין לאירופה, בין היתר ממאגרי גז טבעי ישראליים, וכן בצורך להתקדם למציאת פתרון בסוגיית מאגר הגז הטבעי חוצה הגבולות אפרודיטה-ישי.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן: "קפריסין היא בעלת ברית אזורית, ולשיתוף הפעולה בתחום האנרגיה פוטנציאל רב לשתי המדינות. חיבור כבל החשמל מישראל לאירופה דרך קפריסין מחזק את מעמדה של ישראל באיזור, תורם לעצמאות האנרגטית, ועונה על הצורך האירופי לגוון את מקורות האנרגיה בעיצומו של משבר אנרגיה. כבל החשמל התת ימי יאפשר גם למדינת ישראל לקבל גיבוי מרשתות החשמל באירופה בעתות חירום. אני מודה לקפריסין על התמיכה הרבה בישראל במלחמה".
- ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם
- שר האנרגיה: "בזן תשוב לפעול תוך פחות מ־30 יום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שר האנרגיה, המסחר והתעשייה של קפריסין, ג'ורג' פפנסטאסיו: "קפריסין וישראל חולקות חזון משותף לאזור הים התיכון המזרחי, בו תחום האנרגיה יכול לקדם שלום, יציבות ושגשוג באזור. אני מודה לשר כהן וצוותו על האירוח ועל ההזדמנות להיפגש ולקדם את שיתוף הפעולה בין המדינות בתחום החשמל והגז הטבעי. בין היתר, דיוננו הפורה התמקד בדרכים להבטיח תיאום מוחלט לקידום והשלמה מזורזת של פרויקט הכבל החשמלי התת-ימי, המחבר את רשתות החשמל של ישראל, קפריסין ויוון. בכוונתנו להגיע בקרוב גם להסכם בסוגיית מאגר הגז הטבעי "אפרודיטה-ישי", וכן להמשיך בשיתוף פעולה לפיתוח משאבי הגז הטבעי באזור, תוך תיעול החיבוריות באנרגיה. קפריסין יכולה לשמש שער עבור מעבר של גז טבעי לשווקי אירופה, כחלק ממסדרון האנרגיה המהימן של מזרח הים התיכון שאנו בונים ביחד, במטרה לגוון את מקורות האנרגיה ונתיבי הייצוא והייבוא שלה".
- 5.לאיה הספק חשמלי מיועד הכבל התת ימי ? (ל"ת)08/04/2024 18:56הגב לתגובה זו
- 4.יש לוח זמנים? 01/04/2024 18:04הגב לתגובה זויש לוח זמנים או שזה סתם ספין מבית יאיר מחדליהו גיבור המקלדת ממיאמי ?
- 3.NSU4 30/03/2024 09:10הגב לתגובה זוחיבור חשמל כסימן למשהו רחב יותר? רואים שרוב רובם של הישראלים בעלי הדרכונים האירופים לא ממש זזים מישראל אבל חלקם משקיעים בכלכלות באירופה. מריח כמו קבלת ישראל לאיחוד האירופי בלי צורך בדרכון פולני,רומני...
- ברור שלא. גם אין סיכוי שנתקבל בטווח הנראה לעין (ל"ת)מ1. 01/04/2024 17:31הגב לתגובה זו
- 2.100 28/03/2024 17:08הגב לתגובה זולמה חשוב הכבל? במקום, להשקיע ביצירת מאגרי חשמל וייצור, מתחת האדמה, כך שבעת מלחמה, נוכל לשמור על קיום החשמל במדינה. את מי מעניין הקפריסאים.
- משה 04/04/2024 18:04הגב לתגובה זוהייתה תחנת כח תת קרקעית רידינג ג(326) שנסגרה לא בחכמה
- הצחקת אותי בזבזני (ל"ת)הארי פוטר 30/03/2024 02:25הגב לתגובה זו
- זו סתם תשובה מעליבה (ל"ת)מ1. 01/04/2024 17:32
- 1.עושה חשבון 28/03/2024 09:21הגב לתגובה זולא נראה בתקופה הקרובה פרויקטים עם תורכיה . לכן זה רק לצילומים ויחסי ציבור .
הראל שליסלהביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות
הביקוש לחשמל בישראל מזנק מעבר לתחזיות; לצד צעדים משמעותיים שננקטו, המשך התכנון המרכזי והפיקוח על מכסות הייצור מעכבים את התחרות ומגבילים
את יכולת המשק להגיב לשינויים בביקוש; הסרת המכסות ופתיחת השוק לעסקאות ישירות בין תחנות כוח למספקים פרטיים תאפשר מענה מהיר, תעודד תחרות ותפחית את יוקר המחיה
משק החשמל בישראל מצוי בצומת דרכים. שינויים טכנולוגיים, סביבתיים וחברתיים מייצרים מציאות חדשה: מעבר לחשמול, חדירת רכבים חשמליים, פריחת מרכזי נתונים וכניסת בינה מלאכותית (AI) הצפויה להקפיץ את הביקוש לחשמל בקצב חריג. כדי להבטיח משק חשמל אמין ותחרותי לציבור, הרגולציה חייבת להיות כזו שמאפשרת לשוק להגיב במהירות לשינויים הבלתי צפויים.
קיים קושי אינהרנטי לחזות את הביקוש לחשמל. בשנת 2017, פרסם בנק ישראל תחזית שלפיה בשנת 2024, בתרחיש הגבוה, יעמוד הביקוש לחשמל על כ־72 מיליארד קוט״ש. בהשוואה לצריכה בפועל ב-2017 בהיקף של כ-62 מיליארד קוט"ש, מדובר בתחזית גידול של כ-16% בסה"כ, שמשקפת קצב גידול שנתי ממוצע חזוי של כ־2% לשנה. מנתונים שפרסמה לאחרונה רשות החשמל עולה כי הביקוש לחשמל בפועל, בשנת 2024, עמד על 80.4 מיליארד קוט"ש, המשקפים עליה של כ-30% לעומת 2017, בקצב גידול שנתי ממוצע של כ-3.7% בשנה, כמעט כפול מקצב הגידול בתחזית בנק ישראל. יצוין כי בשנת 2024 לבדה צמח הביקוש לחשמל בהיקף של 4.4% ביחס ל-2023, וזאת עוד בטרם נכנסו לתמונה ה- AI ומרכזי נתונים עתירי אנרגיה.
גם כאשר התמונה מתבהרת, הרגולטור שעדיין מתפקד כמתכנן מרכזי, מגיב באופן טבעי בקצב מתון יותר. במשך שנים רבות לא אושרו בישראל תחנות כוח חדשות. במאי 2023 אישרה הממשלה הנוכחית הקמה של שתי תחנות כוח נוספות. באוגוסט 2024 קבעה רשות החשמל מכסה להקמת שתי תחנות בלבד. במרץ 2025 לאור הגידול בתחזית הביקוש, החליטה רשות החשמל לעדכן את החלטתה: הגדילה את המכסה לארבע תחנות והכפילה את שיעורי הזמינות שהובטחו בהחלטה הקודמת. בנוסף לכך, לאור הגידול בתחזית הביקוש, הורתה ממשלת ישראל באוקטובר 2024, על פתיחת שערי הות"ל לתכנון תחנות כוח חדשות וזאת במטרה להקים עוד לפחות 13 תחנות כוח חדשות הנדרשות בעשור הבא, מתוכן לפחות חמש באזור מרכז הארץ עד לשנת 2035. מדובר בהחלטה משמעותית ביותר שהניעה מחדש את פעילות ייזום תחנות הכוח במדינת ישראל.
הקמת תחנת כוח בישראל, בדומה לפרויקטי תשתיות מורכבים, לוקחת שנים רבות: מהתכנון, דרך היתרי הבנייה, ועד להקמה וחיבור לרשת. לרוב חולף יותר מעשור מהרגע שבו החל תכנון התחנה ועד שהתחנה מתחילה לייצר חשמל בפועל. עובדה זו מחייבת הגדלת גמישות בצד ההיצע, באופן שיאפשר תגובה מהירה ומענה לשינויים בביקוש לחשמל. במצב הקיים, בו השוק מנוהל במכסות ייצור, כל עיכוב בקבלת החלטות עלול להתגלגל לפגיעה באמינות משק החשמל ולעלייה במחירי החשמל לציבור. דוגמה לכך, ניתן לראות בדברי ההסבר של רשות החשמל להחלטתה במרץ 2025 להגדיל את שיעור הזמינות לתחנה הראשונה שתסגור פיננסית בגוש דן. לטענת הרשות, לאור העובדה שבמועד ההחלטה הייתה קיימת רק תחנה אחת עם תכנית מאושרת בצפון גוש דן, משק החשמל נדרש לשלם עוד כ-350 מיליון שקלים בערכים מהוונים כדי להבטיח את הקמתה. אמנם מדובר במענה אחראי של הרגולטור שנעשה כדי להבטיח את אמינות האספקה, אך קבלת ההחלטה באיחור תעלה לציבור סכום לא מבוטל.
- המועמד לנגיד בנק ישראל נעצר בחשד לקבלת שוחד, והממציא הדגול הולך לעולמו
- בכמה יעלה חשבון החשמל שלנו בגלל ChatGPT?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד האירועים המעצבים של שוק החשמל בשנים האחרונות הוא הליברליזציה של משק החשמל הישראלי. עד לא מזמן, כמעט כל החשמל בישראל יוצר ונמכר דרך חברת החשמל. בעשור האחרון ובדגש על השנתיים האחרונות, התמונה השתנתה באופן דרמטי. הודות לשינויים משמעותיים שהובילה הממשלה ורשות החשמל, כיום כ-60% מהחשמל מיוצר על ידי גורמים פרטיים, כאשר במקביל נפתח שוק אספקת החשמל לתחרות וכלל משקי הבית יכולים לרכוש חשמל מוזל מספקים פרטיים. לצד ההזדמנות להציע חשמל מוזל ללקוחות, לשוק האספקה עשויה להיות תרומה מהותית גם בפיתוח ושכלול מקטע הייצור בשוק החשמל.
הראל שליסלהביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות
הביקוש לחשמל בישראל מזנק מעבר לתחזיות; לצד צעדים משמעותיים שננקטו, המשך התכנון המרכזי והפיקוח על מכסות הייצור מעכבים את התחרות ומגבילים
את יכולת המשק להגיב לשינויים בביקוש; הסרת המכסות ופתיחת השוק לעסקאות ישירות בין תחנות כוח למספקים פרטיים תאפשר מענה מהיר, תעודד תחרות ותפחית את יוקר המחיה
משק החשמל בישראל מצוי בצומת דרכים. שינויים טכנולוגיים, סביבתיים וחברתיים מייצרים מציאות חדשה: מעבר לחשמול, חדירת רכבים חשמליים, פריחת מרכזי נתונים וכניסת בינה מלאכותית (AI) הצפויה להקפיץ את הביקוש לחשמל בקצב חריג. כדי להבטיח משק חשמל אמין ותחרותי לציבור, הרגולציה חייבת להיות כזו שמאפשרת לשוק להגיב במהירות לשינויים הבלתי צפויים.
קיים קושי אינהרנטי לחזות את הביקוש לחשמל. בשנת 2017, פרסם בנק ישראל תחזית שלפיה בשנת 2024, בתרחיש הגבוה, יעמוד הביקוש לחשמל על כ־72 מיליארד קוט״ש. בהשוואה לצריכה בפועל ב-2017 בהיקף של כ-62 מיליארד קוט"ש, מדובר בתחזית גידול של כ-16% בסה"כ, שמשקפת קצב גידול שנתי ממוצע חזוי של כ־2% לשנה. מנתונים שפרסמה לאחרונה רשות החשמל עולה כי הביקוש לחשמל בפועל, בשנת 2024, עמד על 80.4 מיליארד קוט"ש, המשקפים עליה של כ-30% לעומת 2017, בקצב גידול שנתי ממוצע של כ-3.7% בשנה, כמעט כפול מקצב הגידול בתחזית בנק ישראל. יצוין כי בשנת 2024 לבדה צמח הביקוש לחשמל בהיקף של 4.4% ביחס ל-2023, וזאת עוד בטרם נכנסו לתמונה ה- AI ומרכזי נתונים עתירי אנרגיה.
גם כאשר התמונה מתבהרת, הרגולטור שעדיין מתפקד כמתכנן מרכזי, מגיב באופן טבעי בקצב מתון יותר. במשך שנים רבות לא אושרו בישראל תחנות כוח חדשות. במאי 2023 אישרה הממשלה הנוכחית הקמה של שתי תחנות כוח נוספות. באוגוסט 2024 קבעה רשות החשמל מכסה להקמת שתי תחנות בלבד. במרץ 2025 לאור הגידול בתחזית הביקוש, החליטה רשות החשמל לעדכן את החלטתה: הגדילה את המכסה לארבע תחנות והכפילה את שיעורי הזמינות שהובטחו בהחלטה הקודמת. בנוסף לכך, לאור הגידול בתחזית הביקוש, הורתה ממשלת ישראל באוקטובר 2024, על פתיחת שערי הות"ל לתכנון תחנות כוח חדשות וזאת במטרה להקים עוד לפחות 13 תחנות כוח חדשות הנדרשות בעשור הבא, מתוכן לפחות חמש באזור מרכז הארץ עד לשנת 2035. מדובר בהחלטה משמעותית ביותר שהניעה מחדש את פעילות ייזום תחנות הכוח במדינת ישראל.
הקמת תחנת כוח בישראל, בדומה לפרויקטי תשתיות מורכבים, לוקחת שנים רבות: מהתכנון, דרך היתרי הבנייה, ועד להקמה וחיבור לרשת. לרוב חולף יותר מעשור מהרגע שבו החל תכנון התחנה ועד שהתחנה מתחילה לייצר חשמל בפועל. עובדה זו מחייבת הגדלת גמישות בצד ההיצע, באופן שיאפשר תגובה מהירה ומענה לשינויים בביקוש לחשמל. במצב הקיים, בו השוק מנוהל במכסות ייצור, כל עיכוב בקבלת החלטות עלול להתגלגל לפגיעה באמינות משק החשמל ולעלייה במחירי החשמל לציבור. דוגמה לכך, ניתן לראות בדברי ההסבר של רשות החשמל להחלטתה במרץ 2025 להגדיל את שיעור הזמינות לתחנה הראשונה שתסגור פיננסית בגוש דן. לטענת הרשות, לאור העובדה שבמועד ההחלטה הייתה קיימת רק תחנה אחת עם תכנית מאושרת בצפון גוש דן, משק החשמל נדרש לשלם עוד כ-350 מיליון שקלים בערכים מהוונים כדי להבטיח את הקמתה. אמנם מדובר במענה אחראי של הרגולטור שנעשה כדי להבטיח את אמינות האספקה, אך קבלת ההחלטה באיחור תעלה לציבור סכום לא מבוטל.
- המועמד לנגיד בנק ישראל נעצר בחשד לקבלת שוחד, והממציא הדגול הולך לעולמו
- בכמה יעלה חשבון החשמל שלנו בגלל ChatGPT?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד האירועים המעצבים של שוק החשמל בשנים האחרונות הוא הליברליזציה של משק החשמל הישראלי. עד לא מזמן, כמעט כל החשמל בישראל יוצר ונמכר דרך חברת החשמל. בעשור האחרון ובדגש על השנתיים האחרונות, התמונה השתנתה באופן דרמטי. הודות לשינויים משמעותיים שהובילה הממשלה ורשות החשמל, כיום כ-60% מהחשמל מיוצר על ידי גורמים פרטיים, כאשר במקביל נפתח שוק אספקת החשמל לתחרות וכלל משקי הבית יכולים לרכוש חשמל מוזל מספקים פרטיים. לצד ההזדמנות להציע חשמל מוזל ללקוחות, לשוק האספקה עשויה להיות תרומה מהותית גם בפיתוח ושכלול מקטע הייצור בשוק החשמל.
