אלי כהן ושר האנרגיה של קפריסין
צילום: שלומי אמסלם

חיבור החשמל התת ימי בין ישראל לקפריסין ולאירופה יוצא לדרך

דור עצמון | (9)

שר האנרגיה אלי כהן, נפגש אתמול עם שר האנרגיה, המסחר והתעשייה של קפריסין, ג'ורג' פפנסטאסיו. במהלך הפגישה, סיכמו כי הקמת הכבל החשמלי התת ימי שיחבר בין ישראל לקפריסין וממנה יגיע לאירופה, יקודם בעדיפות גבוהה. השרים קיימו ‎סיור בתחנת הכח רידינג בתל אביב יחד עם מנכ״ל משרד האנרגיה יוסי דיין, יו"ר רשות החשמל, אמיר שביט ועם אנשי מקצוע נוספים מהמשרד ומרשות החשמל, על מנת לבחון אפשרות של הקמת החיבור התת ימי באתר. בנוסף, סיכמו לחזק את הברית האזורית בין המדינות ולהמשיך ולקדם פרויקטים משותפים בתחומי האנרגיה.

במסגרת הפגישה, דנו המשתתפים בנושא שיתוף הפעולה בתחום האנרגיה הטומן בחובו פוטנציאל רב לשתי המדינות. בין היתר, דנו על האצת פרויקט הכבל החשמלי התת ימי (The Great Sea Interconnector) שיחבר את רשת החשמל של ישראל לקפריסין וממנה ליוון, ואל רשת החשמל האירופית. זאת, בהמשך לשיחה הטלפונית בין השרים לאחרונה ולשיחה של מנכ"ל המשרד, יוסי דיין ויו"ר רשות החשמל, אמיר שביט, עם מנכ"ל חברת ניהול המערכת היוונית ,IPTO מאנוס מנוסאקיס, החברה שאמונה על הקמת הפרויקט.

נוסף לפרויקט הכבל, דנו השרים גם ביוזמות שונות לפיתוח תשתיות ההולכה של גז טבעי באזור מזרח הים התיכון, לרבות יוזמת Cyprus Gateway להעברת גז טבעי דרך קפריסין לאירופה, בין היתר ממאגרי גז טבעי ישראליים, וכן בצורך להתקדם למציאת פתרון בסוגיית מאגר הגז הטבעי חוצה הגבולות אפרודיטה-ישי.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן: "קפריסין היא בעלת ברית אזורית, ולשיתוף הפעולה בתחום האנרגיה פוטנציאל רב לשתי המדינות. חיבור כבל החשמל מישראל לאירופה דרך קפריסין מחזק את מעמדה של ישראל באיזור, תורם לעצמאות האנרגטית, ועונה על הצורך האירופי לגוון את מקורות האנרגיה בעיצומו של משבר אנרגיה. כבל החשמל התת ימי יאפשר גם למדינת ישראל לקבל גיבוי מרשתות החשמל באירופה בעתות חירום. אני מודה לקפריסין על התמיכה הרבה בישראל במלחמה".

שר האנרגיה, המסחר והתעשייה של קפריסין, ג'ורג' פפנסטאסיו: "קפריסין וישראל חולקות חזון משותף לאזור הים התיכון המזרחי, בו תחום האנרגיה יכול לקדם שלום, יציבות ושגשוג באזור. אני מודה לשר כהן וצוותו על האירוח ועל ההזדמנות להיפגש ולקדם את שיתוף הפעולה בין המדינות בתחום החשמל והגז הטבעי. בין היתר, דיוננו הפורה התמקד בדרכים להבטיח תיאום מוחלט לקידום והשלמה מזורזת של פרויקט הכבל החשמלי התת-ימי, המחבר את רשתות החשמל של ישראל, קפריסין ויוון. בכוונתנו להגיע בקרוב גם להסכם בסוגיית מאגר הגז הטבעי "אפרודיטה-ישי", וכן להמשיך בשיתוף פעולה לפיתוח משאבי הגז הטבעי באזור, תוך תיעול החיבוריות באנרגיה. קפריסין יכולה לשמש שער עבור מעבר של גז טבעי לשווקי אירופה, כחלק ממסדרון האנרגיה המהימן של מזרח הים התיכון שאנו בונים ביחד, במטרה לגוון את מקורות האנרגיה ונתיבי הייצוא והייבוא שלה".

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    לאיה הספק חשמלי מיועד הכבל התת ימי ? (ל"ת)
    08/04/2024 18:56
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    יש לוח זמנים? 01/04/2024 18:04
    הגב לתגובה זו
    יש לוח זמנים או שזה סתם ספין מבית יאיר מחדליהו גיבור המקלדת ממיאמי ?
  • 3.
    NSU4 30/03/2024 09:10
    הגב לתגובה זו
    חיבור חשמל כסימן למשהו רחב יותר? רואים שרוב רובם של הישראלים בעלי הדרכונים האירופים לא ממש זזים מישראל אבל חלקם משקיעים בכלכלות באירופה. מריח כמו קבלת ישראל לאיחוד האירופי בלי צורך בדרכון פולני,רומני...
  • ברור שלא. גם אין סיכוי שנתקבל בטווח הנראה לעין (ל"ת)
    מ1. 01/04/2024 17:31
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    100 28/03/2024 17:08
    הגב לתגובה זו
    למה חשוב הכבל? במקום, להשקיע ביצירת מאגרי חשמל וייצור, מתחת האדמה, כך שבעת מלחמה, נוכל לשמור על קיום החשמל במדינה. את מי מעניין הקפריסאים.
  • משה 04/04/2024 18:04
    הגב לתגובה זו
    הייתה תחנת כח תת קרקעית רידינג ג(326) שנסגרה לא בחכמה
  • הצחקת אותי בזבזני (ל"ת)
    הארי פוטר 30/03/2024 02:25
    הגב לתגובה זו
  • זו סתם תשובה מעליבה (ל"ת)
    מ1. 01/04/2024 17:32
  • 1.
    עושה חשבון 28/03/2024 09:21
    הגב לתגובה זו
    לא נראה בתקופה הקרובה פרויקטים עם תורכיה . לכן זה רק לצילומים ויחסי ציבור .
דוראד
צילום: צילום מסך אתר החברה

דוראד יוצאת לדרך עם תחנת הכוח השנייה: הדירקטוריון אישר את הקמת "דוראד 2"

לאחר שינוי התקנון וגיבוש גוש הרוב, אושר תכנון וביצוע הרחבה של כ-640 מגה-ואט בהשקעה של כ-3 מיליארד שקל; החברה התחילה להיערך ברמה הפרקטית: מצד אחד לארגן את המימון מול הבנקים והגורמים המממנים, ומצד שני להבטיח מקום אצל יצרני הטורבינות בעולם

צלי אהרון |


אמש אושרה באופן רשמי יציאתה לדרך של תחנת "דוראד 2" - פרויקט ההרחבה הגדול של תחנת הכוח הפרטית באשקלון. מדובר בהוספה של טורבינה חדשה שתגדיל את כושר הייצור של התחנה בכ- 640 מגה-ואט, כך שסך ההספק יעמוד על כ-1.5 ג׳יגה-ואט. מדובר על מהלך שיהפוך את דוראד לאחת מהתחנות הגדולות והמרכזיות במשק הישראלי. היקף ההשקעה מוערך בכ- 2.5-3 מיליארד שקל.

המהלך התאפשר לאחר שבתחילת ספטמבר הנוכחי שונו סעיפי התקנון של החברה באסיפת בעלי המניות, מהלך שהוביל לכך שגוש הרוב החדש - המורכב מאלומי לוזון, המדינה (באמצעות קצא״א) וחברת הפניקס : מחזיק בלמעלה מ-80% מהזכויות. שינוי זה ניטרל את יכולתה של אדלטק, שמחזיקה כ-19% בלבד, להטיל וטו על החלטות מהותיות. למעשה, לראשונה בתולדות דוראד נוצר רוב יציב וברור שמסוגל להוציא לפועל מהלכים אסטרטגיים, ובראשם הרחבת התחנה.

במקביל לאישור העקרוני, החברה החלה לבצע את הצעדים המעשיים הנדרשים: גיבוש תקציב ראשוני לקראת סגירה פיננסית מול בנקים וגופים מוסדיים, ושריון "חלון ייצור" אצל ספקי ציוד טורבינות בינלאומיים. מדובר בשני שלבים קריטיים, האחד כדי להבטיח את מקורות המימון להקמה, והשני כדי להבטיח שלא ייווצר עיכוב של שנים בשל עומס ההזמנות בשוק העולמי. הפרויקט צפוי לתרום באופן מהותי ליציבות משק החשמל בישראל. 

ההוספה של מאות מגה-ואט לרשת בארץ תאפשר פיזור עומסים יעיל יותר בימי חום כבד ובאירועי חירום, ותקטין את הסיכון למחסור בהספק. בנוסף, בהיבט הכלכלי, הגדלת התחרות והיכולת של תחנות פרטיות לספק יותר חשמל עשויה להוביל בטווח הבינוני לבלימת עליות תעריף ואולי אף לירידה במחירים. כמו כן, המהלך מחזק את מעמדה של קבוצת לוזון בתחום האנרגיה ומבסס אותה כאחת מהשחקניות המרכזיות במשק. צירוף הפניקס והמדינה לגוש הרוב מעניק לחברה יציבות נוספת מול לחצים חיצוניים, ומאותת לשוק על ביטחון גבוה בהיתכנות הכלכלית של ההרחבה. 

מנגד, אדלטק נותרה כעת במיעוט ללא יכולת ממשית להשפיע, ותיאלץ לשקול את דרכה מחדש: בין אם משפטית או עסקית. עם זאת, הדרך ל"דוראד 2" עדיין לא פשוטה. החברה מציינת כי ההקמה מותנית בקבלת היתרי בנייה, בהשגת מימון בהיקפים גדולים, ובהתמודדות עם רגולציה מסוימת. כל עיכוב באחד מאלה עלול לדחות את לוחות הזמנים. בשוק מעריכים כי גם אם הכל יתנהל חלק, הפרויקט יגיע לשלב הפעלה מסחרית רק בעוד מספר שנים.

חן בר יוסף
צילום: שלומי אמסלם לעמ

עשור למתווה הגז: ישראל ביססה עצמה כמעצמת אנרגיה אזורית

מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פוסטר, מנכ"ל איגוד חברות הגז, מסכמים עשור למתווה הגז, מביטים על המשק קדימה, ומסבירים מדוע ייצוא גז זה אינטרס ישראלי

אתי אפללו |
נושאים בכתבה גז טבעי

עשור חלף מאז שאושר מתווה הגז, שהפך את ישראל לשחקנית משמעותית בזירה האנרגטית האזורית והבינלאומית. בפאנל שנערך במסגרת כנס האנרגיה של ביזפורטל, התארחו מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פוסטר, ומנכ"ל איגוד חברות הגז, לדבר על העשור שעבר, ועל זה שיבוא.

בר יוסף הזכיר את נקודת המוצא: "ב־2015 היינו מדינה עם אסדה אחת, צינור אחד ומאגר אחד. חשבנו שזה מספיק, אבל זה היה מסוכן מאוד. ללא המתווה לא היה לווייתן, לא כריש, ולא תחרות. היום אנחנו במקום אחר לחלוטין עם ביטחון אנרגטי גבוה, מחירים מהנמוכים ב־OECD, ויכולת לספק חשמל גם בעיצומה של מלחמה בלי הפסקות חשמל". לדבריו, הציבור נהנה מהפירות לא רק במחירי החשמל אלא גם בהכנסות המדינה ובשיפור היחסים עם שכנותיה.

פוסטר הרחיב: "בשלוש השנים האחרונות אני מסתובב בעולם, אין מדינה שהתקדמה בקצב כזה בפיתוח משק הגז כמו ישראל. למרות המחאות והעיכובים, זהו סיפור הצלחה בינלאומי". לדבריו, בעשור האחרון נכנסו לקופת המדינה כ־31 מיליארד שקלים, וכיום זורמים כחצי מיליארד שקל בחודש מהכנסות הגז. "מעבר לכך, הפחתנו פליטות מזהמים בצורה דרמטית: 90% פחות תחמוצות גופרית, 80% פחות תחמוצות חנקן ו־44% פחות פחמן דו חמצני".




יצוא מול צרכים מקומיים: "זה לא משחק סכום אפס"

בציבור עלתה לא אחת ביקורת על כך שישראל מייצאת גז במקום לשמור אותו לדורות. בר יוסף דחה את הטענה: "היכולת להפיק גז תלויה גם בביקוש. היצוא, בעיקר למצרים, מאפשר הרחבת כושר ההפקה, כך שגם בשעת חירום יש למדינה אלטרנטיבות. כשמאגר אחד נפגע, מאגרים אחרים שנבנו בזכות היצוא נכנסו לפעולה".