מעבר לרעב: איך אוזמפיק ומונג'רו מכבים גם את התשוקה לאלכוהול, לעישון ולהימורים

ניסוי אקראי כפול-סמיות שנערך על 48 מבוגרים עם סימני הפרעת שימוש באלכוהול סיפק את אחת התוצאות המסקרנות בתחום. במשך תשעה שבועות קיבל חלק מהמשתתפים מנה נמוכה של סמגלוטייד, והתוצאה הייתה ירידה בתשוקה לאלכוהול, בכמות השתייה ובתדירות ימי השתייה המרובה. המעשנים שהשתתפו בניסוי צמצמו במקביל את מספר הסיגריות היומי בהשוואה לקבוצת הביקורת, רמז לכך שהמנגנון חוצה גבולות בין חומרים ממכרים שונים.

מדובר במשפחת תרופות שכוללת את סמגלוטייד, הנמכר כאוזמפיק וכוויגובי של נובו נורדיסק, ואת טירזפטייד, שמשווק כמונג'רו וכזפבאונד של אלי לילי. במקור הן פותחו לסוכרת סוג 2 ולהשמנת יתר, והן מחקות הורמון מעיים בשם GLP-1 ששולח למוח אות של שובע. כ-41.6 מיליון איש כבר משתמשים בהן, בשוק שצומח לעבר 130 מיליארד דולר עד 2030, ולאחרונה אושרה בארצות הברית גם גלולת ווגובי להפחתת משקל.

המפתח נמצא בכך שאותו אות מגיע גם לאזורים במוח שרחוקים מהבטן: גרעין האקומבנס והאזור הטגמנטלי הגחוני. שם יושבים קולטני GLP-1, וכשהם מופעלים הם ממתנים את שחרור הדופמין, המולקולה שמתרגמת ציפייה לגמול לתחושה של עוד. הגירוי, בין שהוא מזון עתיר קלוריות, אלכוהול או ניקוטין, מאבד חלק מכוח המשיכה שלו. חוקרי מוח מבחינים בין רצייה, הדחף שמושך אל הגמול, לבין הנאה, התחושה בזמן הצריכה עצמה, והרושם המצטבר הוא שהתרופות פוגעות בעיקר ברצייה. כך אדם מוצא את עצמו חושב פחות על השתייה הבאה או על הקנייה הבאה, גם כשעצם החוויה נותרת דומה.

הבסיס לרעיון הונח שנים קודם במעבדות. פרופ' אליזבת ירלהג מאוניברסיטת גטבורג בשוודיה הראתה בשורת מחקרים בבעלי חיים שמתן אגוניסט של GLP-1 מפחית צריכת אלכוהול במכרסמים ומדכא את שחרור הדופמין שהאלכוהול מעורר. עבודתה הראתה גם שהחומר אקסנדין-4 מקהה את ההשפעה המעוררת של קוקאין ואמפטמינים.

הזירה התרחבה מאז לניסויים גדולים יותר. מחקר שפורסם השנה בכתב העת Lancet בחן 108 מטופלים עם הפרעת שימוש באלכוהול לצד השמנה, שקיבלו במשך 26 שבועות סמגלוטייד שבועי או פלצבו נוסף על טיפול קוגניטיבי התנהגותי, ומצא שתוספת התרופה הפחיתה את השתייה המרובה מעבר לטיפול ההתנהגותי לבדו. כיום מתנהלים יותר מ-30 מחקרים שבודקים את התרופות מול אלכוהול, ניקוטין, אופיואידים, קוקאין ומתאמפטמין, כולל ניסוי בשלב שלישי בקרב יוצאי צבא אמריקאים.

עדות רחבה במיוחד הגיעה ממחקר שבחן נתונים של יותר מ-600 אלף חולי סוכרת ממערכת הבריאות של יוצאי צבא ארצות הברית. הממצא, שפורסם ב-BMJ, הראה בקרב משתמשי GLP-1 ירידה של כ-50% במקרי מוות הקשורים לשימוש בחומרים ו-39% פחות מנות יתר, ובקרב אנשים בלי היסטוריה של התמכרות נרשם סיכון נמוך ב-18% לפתח תלות.

מהחומרים אל ההתנהגויות

הזווית שמושכת תשומת לב מיוחדת נוגעת להתנהגויות. הימורים, קניות אימפולסיביות ואכילה כפייתית חולקים את אותו מעגל תגמול דופמינרגי שהתרופות ממתנות. סקירה שפורסמה בכתב העת Missouri Medicine הציעה לכנות את סמגלוטייד וטירזפטייד סוכני אנטי-צריכה, בטענה שהם עשויים לרסן קניות כפייתיות והימורים שנובעים מפעילות יתר של מסלול התגמול. כאן המחקר עדיין מוקדם ונשען בעיקר על עדויות אישיות ועל היגיון ביולוגי, בהמתנה לניסויים מבוקרים.

הפער בין המחקר לשוק מתמצה בשורה רגולטורית אחת: כל שימוש בתרופות האלה לטיפול בהתמכרות נעשה כיום מחוץ להתוויה המאושרת. משמעות הדבר היא שהיצרניות מנועות משיווק ההתוויה, שקופות החולים והמבטחים נדרשים להחליט לבדם על מימון, והרופא נושא באחריות המלאה. הרחבת התווית תשנה את התמונה הכלכלית בבת אחת, וזו הסיבה שהניסויים המבוקרים הגדולים מקבלים משקל כה רב.

ריכזנו עבורכם 12 כתבות על אוזמפיק

ההשלכות העסקיות נפרשות לשני הכיוונים. יצרניות המשקאות, הטבק והמזון המהיר נשענות במידה מסוימת על צריכה דחפית, ומנגד נובו נורדיסק ואלי לילי כבר נהנות מביקוש חריג שמגדיל להן את התלות במוצר יחיד. להרחבה: תרופות ההרזיה כבשו את הפארמה: עכשיו הן גם הסיכון הגדול שלה

• המחקר שבדק 15 אלף מטופלים מצא קשר בין סמגלוטייד לירידה של 21% באשפוז פסיכיאטרי
• אפקט אוזמפיק מגיע גם לניתוחי החזה - והמניה שעולה בעקבותיו

בין שתי הענקיות מתנהל בינתיים מרוץ נפרד על הפורמט הנוח יותר למטופל, שצפוי להכריע גם את קצב האימוץ של כל התוויה עתידית. להרחבה: מירוץ הגלולות: נובו נורדיסק פותחת פער מול אלי לילי בזירת ההרזיה

מה שייבחן בשנים הקרובות הוא אם הממצאים הקטנים יחזרו על עצמם בקבוצות גדולות ולאורך זמן, ואם ההשפעה על התנהגויות כמו הימורים תעמוד במבחן מבוקר. בין לבין, מיליוני אנשים כבר מדווחים על שינוי בדחפים שמעולם לא היו הסיבה שבגללה התחילו את הטיפול.