שוקי הניבוי: כך הפך ההימור על העתיד לאפיק ההשקעה החם של וול סטריט
קלשי ופולימרקט גלגלו יחד מאות מיליארדי דולרים, בורסת ניו יורק ורובינהוד נכנסות פנימה והרגולטור מתקפל - בזמן שחששות ממניפולציה וממסחר פנים מטילים צל על אפיק הנכסים הצעיר
לואנה לופס לארה הגיעה אל וול סטריט בתחילת שנות העשרים לחייה, והתמחות בקרנות גידור כמו פייב רינגס וסיטדל סקיוריטיז חשפה בפניה תמונה תמוהה. מנהלי כספים מתוחכמים בנו תיקים סבוכים של אופציות ונגזרים כדי להמר בעצם על שאלה פשוטה אחת: מי ינצח בבחירות, ולאן תזוז הריבית הבאה של הבנק המרכזי האמריקאי. מכאן צמח החזון של בורסה שבה כל אדם, מסוחר ביתי ועד ענק כמו גולדמן זאקס, יסחור ישירות על התחזית שלו לעתיד, בלי העקיפות שבין הכוונה לביצוע.
הבורסה שהקימה עם שותפה טארק מנסור, קלשי, יצאה לדרך ב-2018 סביב מכשיר בשם חוזה אירוע - הימור בינארי שמחירו נע בין סנט אחד ל-99 סנט, ומשקף בכל רגע את ההסתברות שהשוק מייחס להתרחשות. בתוך שנים ספורות הפכו שוקי הניבוי מסקרנות שולית לזירה של מיליארדים.
במהלך 2025 גלגלה קלשי כ-238 מיליארד דולר, ומתחרתה פולימרקט כ-220 מיליארד, ושתיהן יחד אחזו בכ-97.5 אחוז מכלל הפעילות בענף. היקף המסחר החודשי המשולב זינק מפחות מחמישה מיליארד דולר בסתיו 2025 לכעשרים וארבעה מיליארד באביב שאחריו. אצל קלשי לבדה חצה נפח חודשי שיא את רף 9.8 מיליארד הדולר, תשיעי ברציפות, כשענף הספורט מזין כ-80 אחוז מהמחזור שלה.
התיאבון גלש גם אל שווי החברות. קלשי גייסה בסוף 2025 מיליארד דולר לפי שווי של אחד עשר מיליארד, בהובלת קרן פאראדיים ובהשתתפות סקויה, אנדריסן הורוביץ ו-ARK אינווסט. תוך שבועות ספורים כבר דובר על שווי כפול, סביב עשרים ושניים מיליארד, קפיצה שממחישה עד כמה המשקיעים רעבים אל האפיק הצעיר.
הזירה השנייה קיבלה חיזוק מפתיע כשאינטרקונטיננטל אקסצ'יינג', הקבוצה שבבעלותה בורסת ניו יורק, הודיעה על השקעה שעשויה להגיע לשני מיליארד דולר בפולימרקט, לפי שווי של כשמונה מיליארד לפני הכסף. מעבר להון, הקבוצה תשמש מפיצה עולמית של נתוני הסנטימנט של פולימרקט ותהפוך את מדדי ההימור למוצר מידע שנמכר לגופים פיננסיים. במקביל פתחה רובינהוד מרכז ניבוי משלה, וקו חוזי האירוע שלה הכניס ברבעון בודד כ-147 מיליון דולר, יותר מהכנסות הקריפטו של האפליקציה.
חצי מהקרב, כדברי לארה, התנהל מול הרגולטור. רשות הפיקוח על חוזים עתידיים בסחורות, ה-CFTC, ביקשה לחסום את קלשי מהצעת חוזים על תוצאות בחירות, אך שופטת פדרלית פסקה לטובת הבורסה בקביעה שלרשות חסרה הסמכה מהקונגרס לערוך מבחן אינטרס ציבורי כזה. במרוצת 2025 משכה הרשות את הערעור שלה, ופולימרקט קיבלה אישור לשוב ולפעול בארצות הברית אחרי שרכשה בורסת נגזרים מפוקחת בשם QCEX. הדרך נפתחה לחוזים על זהות מועמדי המפלגות ל-2028 ועל תוצאות מרוצים אזוריים, ואיתה עלתה שאלת הרגולציה של האפיק כולו.
ההצלחה גוררת צללים. מבקרים מצביעים על פגיעוּת למניפולציה ולמסחר על מידע פנים, בעיקר בחוזים שתוצאתם נשלטת בידי גורם יחיד או קבוצה קטנה, כמו הימור על מילה שתיאמר בשיחת משקיעים. הסיכון כה מוחשי עד שגולדמן זאקס וחברות נוספות כבר מנסחות מחדש את כללי ההתנהגות לעובדיהן, מחשש שאנשי פנים יסחרו על ידע חסוי. נציבה פורשת ב-CFTC הזהירה שחוזים ממונפים המשווקים לציבור הרחב חושפים סוחרים קטנים לסיכון בגבולות פיקוח מטושטשים. גם הנזילות מרחפת מעל: שוק דק בחוזה מסוים עלול להיסחף בעקבות הזמנה גדולה בודדת ולעוות את ההסתברות שהוא אמור לשקף.
מכאן מסתמנת שאלת יסוד: אם מחיר החוזה מגלם חוכמת המונים בזמן אמת, האם הוא כלי חיזוי עדיף על סקרים ומודלים, או שולחן הימורים שעטה גלימת שוק הון. התשובה תתחדד ככל שגופים מוסדיים, ברוקרים ובורסות ותיקות ימשיכו לזרום פנימה ולהפוך את הניבוי עצמו לסחורה נסחרת.
