הדרך לוול סטריט מתחילה בתל אביב? ההמלצה החדשה של ג'פריס

במשך שנים המסלול של חברות הטכנולוגיה הישראליות היה כמעט מובן מאליו: גיוסי הון מקרנות, צמיחה מהירה, הכנה להנפקה - ואז מעבר ישיר לנאסד"ק או לבורסת ניו יורק. הבורסה בתל אביב נתפסה כקטנה מדי, מקומית מדי וכזו שאינה יכולה לספק לחברת צמיחה את החשיפה, הנזילות והתמחור שהיא תקבל בוול סטריט.

בבנק ההשקעות ג'פריס טוענים כי המציאות הזאת השתנתה. בסקירה חדשה בת 39 עמודים, שכותרתה "חשיבה מחדש על ההנפקה הישראלית: מדריך אסטרטגי מודרני לחברות הטכנולוגיה המובילות בישראל", מציע הבנק להפוך את סדר הפעולות: להנפיק תחילה בתל אביב במתכונת המיועדת גם למשקיעים זרים, לבנות היסטוריה כחברה ציבורית, להרחיב את בסיס המשקיעים ורק לאחר מכן לבצע רישום כפול בארה"ב. הסקירה נכתבה בידי נתי גינור, ראש פעילות בנקאות ההשקעות של ג'פריס בישראל.

וול סטריט פתוחה - אבל בעיקר לחברות שכבר הפכו לענקיות

הנתון המרכזי בסקירה הוא העלייה החדה בגודלן של חברות הטכנולוגיה שמצליחות להגיע להנפקה בארה"ב. מתחילת 2025 ועד מאי 2026 בוצעו בארה"ב 28 הנפקות טכנולוגיה שנכללו בבדיקה. שווי השוק החציוני של החברות במועד ההנפקה עמד על כ-5.5 מיליארד דולר, והיקף הגיוס החציוני הגיע לכ־840 מיליון דולר.

גם הביצועים הכספיים הנדרשים בפועל עלו. ההכנסה החציונית של החברות שנכללו בקבוצה עמדה על כ-811 מיליון דולר בעת ההנפקה, וה-EBITDA החציוני הגיע לכ-101 מיליון דולר. מדובר בחברות גדולות ובשלות בהרבה מאלה שהגיעו לשוק בעבר.

בשנים 2017–2019 שווי השוק החציוני של חברת טכנולוגיה שהונפקה בארה"ב עמד על כ-1.6 מיליארד דולר בלבד. היקף הגיוס החציוני היה כ-224 מיליון דולר, ההכנסות החציוניות הסתכמו בכ-331 מיליון דולר וה-EBITDA החציוני היה שלילי, כ-4 מיליון דולר. בשנות הגאות 2020–2021 עלה שווי השוק החציוני לכ-3.6 מיליארד דולר, אך עדיין היה נמוך משמעותית מהרף שנרשם בשנתיים האחרונות.

הבדיקה כללה הנפקות בהיקף של יותר מ-100 מיליון דולר ולא כללה חברות סיניות שהנפיקו באמצעות תעודות פיקדון אמריקאיות. בטבלה ההשוואתית הוציאו בג'פריס גם את הנפקת SpaceX, כדי שלא תעוות את הנתון החציוני. הנתונים מתבססים על Dealogic, בלומברג ו־S&P Capital IQ ונכונים ברובם למאי 2026.

החברה הישראלית החציונית איבדה כ-60%

החלק החריף יותר בסקירה עוסק בביצועי חברות הטכנולוגיה הישראליות שהגיעו ישירות לוול סטריט. לפי ג'פריס, 19 חברות טכנולוגיה ישראליות שהונפקו בארה"ב מאז 2020 נותרו ציבוריות במועד הבדיקה. רק שלוש מהן נסחרו ב-4 ביוני 2026 מעל מחיר ההנפקה, ושתיים משלוש החברות המצליחות הונפקו כבר ב-2020.

החברה החציונית בקבוצה איבדה כ-60% ממחיר ההנפקה. חברות רבות נסחרו בירידה של יותר מ-50%, וכמה מהן איבדו יותר מ-85% מערכן. בג'פריס מדגישים כי לא מדובר רק בתנודתיות זמנית לאחר ההנפקה, אלא במקרים רבים באיפוס ממושך של השווי שבו הוצגה החברה למשקיעים.

לפי ניתוח נוסף בסקירה, חברות טכנולוגיה שהונפקו בארה"ב בשנים 2022–2025 בשווי נמוך מ־5 מיליארד דולר רשמו ביצועים חציוניים שליליים של קרוב ל־20% כעבור שלושה ושישה חודשים, ושל כ-30% עד מועד הבדיקה. ההנפקות של חברות גדולות יותר היו חיוביות במתינות לאחר שלושה חודשים וסבלו מירידות קטנות יותר בהמשך.

• בנק ההשקעות שסבור שיהיה ריבאונד בוול סטריט - ומה ההסבר שלו

ההסבר של ג'פריס הוא שחברה קטנה יחסית מתקשה לשמור על תשומת הלב של המשקיעים הגדולים לאחר יום ההנפקה. כאשר המסחר נחלש והמניה יורדת, מספר המשקיעים הפוטנציאליים מצטמצם, הכיסוי האנליטי דועך והיכולת לבצע גיוסי המשך נפגעת. הירידה יכולה להפוך לתהליך המזין את עצמו: פחות עניין יוצר פחות נזילות, ופחות נזילות מרחיקה משקיעים נוספים.

המעבר לימי שני עד שישי הביא יותר זרים למסחר

הטיעון  הנוסף של ג'פריס הוא השינוי שעברה הבורסה בתל אביב. החל מ-5 בינואר 2026 מתקיים המסחר בימים שני עד שישי, במקום ראשון עד חמישי. המהלך יצר חפיפה טובה יותר עם אירופה וארה"ב וביטל את יום ראשון, שבו רוב השווקים בעולם סגורים.

לפי נתוני הבורסה שמציג ג'פריס, מחזור המסחר הממוצע בימי שישי מתחילת 2026 הגיע לכ-1.7 מיליארד דולר - גבוה בכ-191% מהמחזור הממוצע בימי ראשון במהלך 2025. חלקם של המשקיעים הזרים במסחר בימי שישי עמד על כ-34%, לעומת כ-12% בלבד בימי ראשון בשנה הקודמת.

מחזור המסחר היומי הממוצע מתחילת 2026 הסתכם לפי הסקירה בכ-2 מיליארד דולר, עלייה של כ־65% לעומת הממוצע ב-2025. במאי הגיע המחזור הממוצע לכ-2.4 מיליארד דולר ביום, וחלקם של המשקיעים הזרים עמד על כ-33%.

הנתונים הרשמיים של הבורסה מצביעים גם הם על זינוק בפעילות לאחר המעבר. בפברואר הגיע מחזור המסחר היומי הממוצע בשוק המניות לכ-4.8 מיליארד שקל, ובחודשיים הראשונים של השנה נרשמה עלייה של כ־90% במחזורי המניות וקרנות הסל לעומת התקופה המקבילה ב-2025. בבורסה ייחסו את העלייה, בין היתר, לשינוי ימי המסחר ולהתעניינות גוברת מצד משקיעים זרים, לצד עדכוני מדדים שהגדילו את הפעילות.

• אורקל מטפסת 2.5%, מיקרון 2%; מה קורה בחוזים העתידיים?
• ויתר על 40% מהונו: המיליארדר הסיני שמחלק לעובדים מניות ב-5.6 מיליארד דולר

ג'פריס מציג גם עלייה חדה בשווי ההחזקות של משקיעים מוסדיים זרים במניות הרשומות רק בתל אביב. לפי נתוני בנק ישראל המובאים בסקירה, ההחזקות הגיעו לכ-114.7 מיליארד דולר בפברואר 2026, לעומת כ-52.3 מיליארד דולר בספטמבר 2023 - עלייה של כ-119%. הנתון אינו כולל מניות הנסחרות ברישום כפול.

המודל המוצע - הנפקה גלובלית בתל אביב

המודל שמציע ג'פריס אינו הנפקה ישראלית רגילה המופצת בעיקר לגופים המקומיים. הבנק מכנה אותו "הנפקה גלובלית של הבורסה" ("TASE Global Offering"): הנפקה בתל אביב שמתבצעת לפי נורמות המקובלות בהנפקות בארה"ב ובאירופה.

לפי המודל, מסמכי ההנפקה והדיווחים מוכנים גם באנגלית, החברה יוצאת לרוד שואו מול משקיעים זרים, התמחור מבוסס על חברות השוואה גלובליות וההזמנות נאספות בתהליך מוסדי ולא באמצעות הפצה מקומית בלבד. ההליך כולל בדיקות נאותות משפטיות ופיננסיות רחבות, ולאחר ההנפקה אמורה החברה לקבל כיסוי של אנליסטים שפונים גם לקהל בינלאומי.

לפי נתוני ג'פריס, בהנפקות הגלובליות שהוביל בתל אביב כ-75% מהמניות הוקצו בממוצע למשקיעים זרים. מאז 2019 הוביל הבנק, לצד לידר שוקי הון, שלוש הנפקות ראשוניות ו-11 הנפקות המשך גלובליות לחברות הנסחרות בתל אביב. בעסקאות אלה גויסו יותר מ-4 מיליארד דולר, מהם כ-2.7 מיליארד דולר שהוקצו ליותר מ-140 מוסדות זרים. א

השלב הראשון במודל הוא הנפקה גלובלית בתל אביב. בשנה שלאחר מכן אמורה החברה לעמוד בתחזיות שהציגה, לבנות שגרת דיווח, להרחיב את הקשר עם משקיעים ואנליסטים ולנסות להיכנס למדדי הבורסה. רק בשלב השלישי, לאחר שנוצרה היסטוריית מסחר ובסיס משקיעים, אמורה החברה לבצע רישום כפול בנאסד"ק או בניו יורק.

מבחינת ג'פריס, היתרון הוא הפחתת הסיכון. במקום להגיע לוול סטריט כחברה שעדיין צריכה להוכיח הכול ביום אחד, היא מגיעה עם מחיר שוק, דוחות ציבוריים, משקיעים קיימים וכיסוי אנליטי. מצד שני, המסלול אינו מבטל את הסיכונים של חברה ציבורית: החברה עדיין חשופה לתנודתיות, לדרישות דיווח, ללחץ לעמוד בתחזיות ולהוצאות משמעותיות על משפט, חשבונאות וקשרי משקיעים.

נייאקס התחילה בתל אביב - ועברה לרישום כפול

נייאקס משמשת בסקירה כדוגמה המרכזית למסלול שמציע ג'פריס. חברת הפינטק הנפיקה בתל אביב במאי 2021 במחיר של 10.5 שקלים למניה, ובספטמבר 2022 החלה להיסחר גם בנאסד"ק באמצעות רישום ישיר. החברה לא נטשה את תל אביב, ומניותיה ממשיכות להיסחר בשתי הבורסות תחת הסימול NYAX.

בג'פריס טוענים כי התקופה בתל אביב אפשרה לנייאקס לבנות היסטוריית מסחר, בסיס של משקיעים מוסדיים ומעמד כחברה ציבורית לפני שהוסיפה את השוק האמריקאי. עם זאת, מדובר בדוגמה אחת, ואין די במקרה בודד כדי לקבוע כי כל חברה שתבחר במסלול דומה תזכה לביצועים טובים יותר.

פאלו אלטו נטוורקס היא דוגמה מסוג אחר. היא לא התחילה בתל אביב, אלא הייתה כבר אחת מחברות הסייבר הגדולות בעולם כשבחרה ברישום כפול לאחר השלמת רכישת סייברארק. החברה החלה להיסחר בתל אביב בפברואר 2026, והפכה מיד לחברה הגדולה בבורסה מבחינת שווי שוק.

לפי ג'פריס, מחזור המסחר היומי הממוצע בפאלו אלטו זינק ביותר מ-170% בשבעת ימי המסחר שבין ההודעה על הרישום לבין תחילת המסחר בתל אביב. המחזור המשולב בנאסד"ק ובתל אביב נותר עד סוף הרבעון הראשון גבוה בכ-15% מהממוצע ב-90 הימים שלפני ההודעה, ומניית החברה עלתה ביותר מ-100% ממועד הרישום ועד סוף יוני.

גל ההנפקות בתל אביב התרחב - אבל הטכנולוגיה עדיין אינה במרכז

הטיעון של ג'פריס מגיע בתקופה שבה שוק ההנפקות בתל אביב כבר מציג התאוששות משמעותית. ברבעון הראשון של 2026 הצטרפו לבורסה שמונה חברות חדשות שגייסו יחד כ-1.9 מיליארד שקל, לעומת חמש חברות וכ-678 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. עד 7 ביולי כבר השלימו 26 חברות הנפקת מניות ראשונה בתל אביב - המספר הגבוה ביותר מאז גל ההנפקות של 2021. מאז הצטרפו גם מעבדות רפא ורפק אנרג'י, כך שמספר החברות החדשות מתחילת השנה עלה לפחות ל-28.

כמה מהעסקאות היו גדולות ביחס לשוק המקומי. תדהר גייסה כ-1.7 מיליארד שקל לפי שווי של כ-8 מיליארד שקל לאחר הכסף - ההנפקה הגדולה בבורסה זה יותר מעשור. חברת הסימולציה הביטחונית בגירה ביצעה עסקה בהיקף של כ-855 מיליון שקל, מתוכם כ-200 מיליון שקל שהוזרמו לחברה וכ-655 מיליון שקל בהצעת מכר של בעלי המניות. קבוצת BST גייסה כ-400 מיליון שקל לפי שווי של כ־3 מיליארד שקל, מעבדות רפא השלימה הנפקה של כ-600 מיליון שקל ורפק אנרג'י גייסה כ-420 מיליון שקל לפי שווי של כ-1.74 מיליארד שקל לאחר הכסף.

עם זאת, הרכב ההנפקות מספק גם הסתייגות לטיעון של ג'פריס. עיקר הגל הנוכחי מורכב מחברות נדל"ן, תשתיות, תעשייה, מזון וביטחון - ולא מחברות תוכנה וצמיחה מהסוג שנהג לפנות ישירות לנאסד"ק. בין חברות הטכנולוגיה והביטחון הטכנולוגי שהצטרפו השנה אפשר למנות את סמארט שוטר, די.אס.איי.טי ובגירה.