אינטל מתאוששת - אבל לא בישראל: המענק בוטל וההרחבה ירדה מהפרק

המענק הממשלתי בסך כ-1.3 מיליארד שקל, שאינטל הייתה אמורה לקבל בגין התקדמות בהרחבת המפעל בקריית גת במהלך 2025, ירד מהשולחן. הכסף הוקצה בתקציב המדינה, אך לא הועבר לחברה לאחר שזו הקפיאה את השקעותיה בישראל ועצרה את בניית המפעל החדש.

במשרד האוצר החליטו שלא להמשיך לשמור את הסכום עבור פרויקט שאינו מתקדם. עם זאת, לפי הפרסומים, מענק נוסף בסך כ-1.06 מיליארד שקל, שתוכנן לסוף 2026, נותר בשלב זה בתקציב למקרה שאינטל תחליט לחדש את העבודות. מדובר בעיקר ברשת ביטחון תיאורטית: כל עוד החברה אינה מחזירה את הקבלנים ואת הציוד לאתר, אין ודאות שגם הסכום הזה יועבר.

הביטול ממחיש עד כמה המשבר העולמי שעברה יצרנית השבבים חלחל גם לפעילות הישראלית, שנחשבה במשך עשרות שנים לאחד העוגנים החשובים של החברה ולמוקד ייצור ופיתוח אסטרטגי. אלא שכעת נוצר מצב כמעט הפוך: דווקא כאשר אינטל העולמית מתחילה להראות סימני התאוששות משמעותיים, ישראל נותרת מחוץ לגל ההשקעות החדש שלה.

הכתובת הייתה על הקיר: הסיכוי להרחבה בישראל היה אפסי

כאשר אינטל הודיעה לספקי התשתיות ולקבלנים שעבדו באתר על השהיית העבודות, כבר ביוני 2024, היה ברור שהמענק הממשלתי ייכנס לסימן שאלה. פרויקטים להקמת מפעלי שבבים אינם נעצרים לשנתיים ואז חוזרים לפעול באופן אוטומטי. מדובר בתשתיות מורכבות, יקרות ורגישות לשינויים טכנולוגיים, ולכן כל עיכוב ממושך מגדיל את הסיכון שהציוד, התכנון ואפילו הייעוד המקורי של המפעל יאבדו את הרלוונטיות שלהם.

אינטל עצמה מסרה בעקבות ביטול המענק כי תוכנית ההרחבה בישראל עדיין נמצאת בבחינה. אלא שהניסוח הזה דומה לניסוחים שבהם השתמשה החברה כאשר דחתה, צמצמה או ביטלה פרויקטים במדינות אחרות. כל עוד לא מוצגים לוח זמנים, תקציב והזמנות ציוד, קשה לראות בו התחייבות מעשית.

ההשלכות המלאות על מענקים שכבר שולמו ועל התחייבויות עתידיות טרם התבררו. המדינה העבירה לאינטל ב-2024 מענק של כ-1.53 מיליארד שקל, במסגרת החוק לעידוד השקעות הון. כעת עולה השאלה האם חלק מהתנאים שנלוו למענקים הקודמים ייבחנו מחדש, ומה יקרה אם החברה תחליט שהמפעל החדש לא יוקם כלל.

סדר הגודל מתבהר כשחוזרים לרגע שבו הוכרז המהלך. אינטל תכננה להשקיע כ-25 מיליארד דולר בהרחבת פעילות הייצור בקריית גת ובהקמת Fab 38, שהיה אמור לכלול שני חדרים נקיים חדשים. התוכנית התבססה על התחייבות קודמת להקמת המפעל והגדילה את היקף ההשקעה הכולל בכ-15 מיליארד דולר נוספים.

בתמורה, המדינה התחייבה למענקים בהיקף כולל של כ-3.2 מיליארד דולר, יותר מ-11 מיליארד שקל לפי שערי המטבע באותה תקופה. המענק היה אמור להגיע לכ-12.8% מגובה ההשקעה, לצד מס חברות מועדף בשיעור של 7.5% על פעילות החברה באזור. אינטל התחייבה שהמפעל ייפתח ב-2028 ויפעל לפחות עד 2035.  להרחבה: ההשקעה של 25 מיליארד דולר שאינטל תכננה בקריית גת.

• אינטל קופצת ב-9% - בדרך להעלות שוב את מחירי המעבדים ב-10%
• נעילה ירוקה בוול-סטריט; סטרטג׳י זינקה ב-17%, טסלה וספייסX ב-6%

זו הייתה אמורה להיות ההשקעה הפרטית הגדולה ביותר בתולדות ישראל. בפועל, פחות משנה לאחר האישור כבר החלו הקבלנים לקבל הודעות על הקפאת הזמנות וביטול עבודות. בכך נחשף הפער בין הכרזה ממשלתית חגיגית לבין החלטת השקעה אמיתית של תאגיד גלובלי שנמצא בעיצומו של משבר.

אינטל עצמה דווקא מציגה קאמבק מרשים

בזמן שתוכנית ההרחבה בישראל מתרחקת, מצבה של אינטל העולמית השתפר באופן דרמטי. בשנה האחרונה, ובעיקר מתחילת 2026, החברה עברה מאחת המניות המושמצות בענף השבבים לאחד מסיפורי ההתאוששות הבולטים בוול סטריט.

מניית אינטל עלתה ביותר מ-170% מתחילת 2026, גם לאחר תיקון של יותר מ־25% מהשיא שרשמה ביוני. העלייה משקפת שינוי חד בציפיות המשקיעים, לאחר שנים שבהן החברה איבדה נתחי שוק, פיגרה בטכנולוגיות הייצור והחמיצה במידה רבה את השלב הראשון של מהפכת הבינה המלאכותית.

התוצאות לרבעון השני של 2026 המחישו את עוצמת השינוי. הכנסות החברה הסתכמו בכ-16.1 מיליארד דולר, זינוק של 25% לעומת הרבעון המקביל - קצב הצמיחה הגבוה ביותר של אינטל זה יותר מ־15 שנה. ההכנסות היו גבוהות בהרבה מתחזיות האנליסטים, שעמדו על כ-14.4 מיליארד דולר.

הרווח המתואם הגיע ל-42 סנט למניה, לעומת תחזית של כ-21 סנט בלבד. שיעור הרווח הגולמי המתואם עלה ל-41.8%, לעומת 29.7% ברבעון המקביל, והרווח הנקי המתואם הסתכם בכ-2.2 מיליארד דולר, לעומת הפסד מתואם של כ-441 מיליון דולר שנה קודם לכן. החברה גם ייצרה כ-7 מיליארד דולר מפעילות שוטפת במהלך הרבעון.

• מ-35 מנדטים לכלום - מה אפשר ללמוד מקריסת גנץ על הפוליטיקה הישראלית
• דיסקונט רוצה להשאיר אצלו את כאל - ומה יקרה אם עסקת 4 מיליארד השקלים תיפול?

הצמיחה הגיעה בעיקר מפעילות מרכזי הנתונים והבינה המלאכותית. ההכנסות בחטיבה זינקו ב־59% לכ-6.3 מיליארד דולר, לאחר שהביקוש למעבדי Xeon ולמעבדים מרכזיים עבור תשתיות AI עלה מעבר ליכולת הייצור של החברה.

אינטל אינה מתחרה ישירות בשבבי ההאצה של אנבידיה באותה רמת הצלחה, אך התברר כי התרחבות הבינה המלאכותית מגדילה גם את הביקוש למעבדים המרכזיים שלה. מערכות AI, ובמיוחד סוכנים אוטונומיים שמבצעים משימות כמו כתיבת קוד וניתוח מידע, דורשות לא רק מעבדי האצה אלא גם מספר גדול של מעבדים רגילים לניהול עומסי העבודה.

גם פעילות המחשבים האישיים הציגה התאוששות. הכנסות החטיבה הגיעו לכ-8.9 מיליארד דולר, עלייה של 13% לעומת השנה הקודמת, בין היתר בעקבות מעבר למוצרים יקרים וחזקים יותר. במקביל, הכנסות פעילות הייצור, Intel Foundry, עלו ב־31% והגיעו לכ־5.8 מיליארד דולר, אף שחלק גדול מהן עדיין נובע מייצור עבור החטיבות הפנימיות של אינטל.

החברה סיפקה גם תחזית חזקה לרבעון השלישי: הכנסות של 15.8–16.8 מיליארד דולר, לעומת תחזית אנליסטים של כ-15.1 מיליארד דולר. בעקבות הביקוש העלתה אינטל את תחזית ההשקעות ההוניות שלה ל-2026 מ־18 מיליארד דולר ל-20 מיליארד דולר, והבהירה כי ההשקעות צפויות לגדול באופן משמעותי גם ב-2027.

הכתובת שאליה זורמות ההשקעות האלה ברורה. באריזונה נכנס Fab 52 לייצור המוני בטכנולוגיית 18A, הפעם הראשונה שמפעל על אדמת ארצות הברית חוצה את סף שני הננומטר, ושיעור השבבים התקינים שם התייצב סביב 65% עד 70%. במקביל, ממשל ארצות הברית המיר חלק מהמענקים שהובטחו לאינטל להחזקה של כ-9.9% במניות החברה, במסגרת תמיכה כוללת של כ-11.1 מיליארד דולר. כשמדינה הופכת לבעלת מניות, סדר העדיפויות בבחירת אתר הייצור הבא נוטה לכיוון ברור.

ההתאוששות לא מבטלת את הסיכונים

למרות התוצאות המרשימות, מוקדם לקבוע שאינטל השלימה את המהפך. בדוחות החשבונאיים החברה רשמה ברבעון הפסד נקי של כ-11 מיליארד דולר, בעיקר בשל התאמות חשבונאיות חריגות הקשורות לשערוך מניות שהופקדו בנאמנות. בנטרול סעיפים אלה, הפעילות השוטפת הייתה רווחית, אך הפער בין התוצאה החשבונאית לתוצאה המתואמת ממחיש עד כמה המאזן והמבנה הפיננסי של החברה עדיין מורכבים.

גם פעילות הייצור עבור לקוחות חיצוניים עדיין לא הוכיחה שתוכל להפוך לעסק רווחי המתחרה ב-TSMC. אינטל מדווחת על עניין גובר בטכנולוגיית הייצור העתידית 14A ומתכננת להתחיל ייצור המוני ב-2028, אבל היא עדיין נדרשת להציג לקוחות חיצוניים גדולים והתחייבויות מסחריות ארוכות טווח.

המנכ"ל ליפ-בו טאן, שנכנס לתפקיד במרץ 2025, ביצע שינויים עמוקים בהנהלה, צמצם שכבות ניהול, מכר פעילויות שאינן בליבת החברה והציב דגש על משמעת פיננסית ומהירות ביצוע. בוול סטריט מתחילים להאמין שהמהלכים מצליחים, אבל אותה משמעת בדיוק היא שמקטינה את הסיכוי שאינטל תחזור לפרויקט יקר בישראל רק משום שהתחייבה אליו בעבר. להרחבה: הניסיון של אינטל להתייצב תחת הנהלה חדשה.

קריית גת נשארת מאחור

הבעיה של הפעילות הישראלית אינה רק הקפאת המבנה החדש, אלא גם הפער הטכנולוגי של המפעל הקיים. Fab 28 בקריית גת מייצר שבבים בטכנולוגיה שכונתה בעבר 10 ננומטר ומשווקת כיום בשם Intel 7. מדובר בתהליך ייצור חשוב ורווחי עבור מוצרים קיימים, אך הוא כבר אינו נמצא בחזית הטכנולוגית של אינטל, שמפנה את מאמציה לתהליכי Intel 18A ובהמשך ל-14A.

אינטל עדיין מחזיקה בישראל פעילות פיתוח משמעותית בחיפה, בפתח תקווה ובירושלים, לצד הייצור בקריית גת. עם זאת, מספר העובדים כבר אינו קרוב ל־12 אלף כפי שהיה בשיא. באמצע 2025 העסיקה החברה כ-9,350 עובדים בישראל, לעומת 10,800 ב־2023 וכ-12 אלף ב-2021, ולאחר גל הפיטורים האחרון ההערכה הייתה שהמספר ירד מתחת ל-9,000.

גודל החשיפה של המשק מתברר דרך נתוני היצוא. מאז שאינטל החלה לפעול בישראל בשנות ה-70 ועד 2023 הסתכם היצוא שלה מכאן בכ-86 מיליארד דולר, והוא נע לאורך השנים בין 3.5% ל-5.5% מכלל היצוא הישראלי. משמעות הדבר שכל שינוי במעמד המפעל בקריית גת נמדד בנתח מהיצוא הלאומי, ולא במאזן של חברה בודדת.

הקיצוצים הגיעו גם למפעל בקריית גת, שבעבר נחשב מוגן יחסית מפיטורים בשל חשיבותו התפעולית. מאות עובדים עזבו במסגרת פרישות ופיטורים, לצד מעבר להפעלה אוטומטית ומרוחקת יותר של חלק ממערכות הייצור.

ריכזנו עבורכם 571 כתבות על אינטל

עבור המדינה, הקפאת הפרויקט מייצרת דילמה תקציבית וכלכלית. מצד אחד, ביטול המענק חוסך לקופה הציבורית כ-1.3 מיליארד שקל בטווח המיידי ומונע העברת כספים לחברה שאינה מבצעת את ההשקעה שהתחייבה לה. מצד שני, הוא מסמן סימן שאלה מעל פרויקט הדגל של אינטל, היקף התעסוקה בדרום, ההכנסות העתידיות ממסים ומעמדה של ישראל כמרכז ייצור גלובלי בתחום המוליכים למחצה.

הטעות הייתה להניח שהקשר ההיסטורי של אינטל עם ישראל מבטיח את הרחבת פעילותה גם בעת משבר. בעולם השבבים, סנטימנטים והיסטוריה אינם קובעים היכן יוקם המפעל הבא. ההחלטה מתקבלת לפי עלויות, טכנולוגיה, סובסידיות, קרבה ללקוחות וסדרי עדיפויות גיאו-פוליטיים.