טענה שבעלה לשעבר מסתיר ממנה הון - מה קבעה השופטת ולמה?
טענה שבן זוגה מסתיר פטנט ששוויו "משנה חיים" ודרשה גילוי מסמכים; אחרי גילוי המסמכים טענה שהנכסים הוברחו - על מלחמה של שנים בבית המשפט והתוצאה
תביעה לאיזון משאבים שהוגשה לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו נמשכה קרוב לחמש שנים סביב שאלה אחת: כמה שווה פטנט שרשם האיש יחד עם שותפו. האישה הייתה משוכנעת שמדובר בנכס שמסתירים ממנה, דרשה גילוי מסמכים אחר גילוי מסמכים, ובתום ההליך יצאה בידיים ריקות מהפטנט וחויבה לשלם לאיש 50,000 שקל הוצאות משפט.
ההליך נפתח ב-29 בדצמבר 2020 עם הגשת כתב התביעה. האישה טענה כי מדובר בשותפות איתנה בעלת פטנט רשום, וכי האיש והשותפות מושקעים בעסקים, בחברות, במניות ובזכויות נוספות שמניבים רווחים המוסתרים ממנה. לטענתה, שווי הפטנט "צפוי להתגבש במועד עתידי כלשהו לכדי סכומים משנה חיים". היא עתרה להצהיר על בעלותה במחצית זכויות האיש בשותפות, והודיעה כי היא "מוכנה ליטול את כל הסיכונים והסיכויים הכרוכים בהחזקת הזכויות בשותפות הרשומה, לטוב ולרע".
פטנט "משנה חיים" או ערך זניח?
כבר בכתב ההגנה הפכו הנתבעים את היוצרות. הם הודיעו כי הם מקבלים את התביעה, ואף אינם מתנגדים לכך שהאישה תקבל מחצית מזכויות האיש - יתרה מזו, היא מוזמנת לקבל לידיה את השותפות כולה, על זכויותיה וחובותיה, ללא כל תמורה, בכפוף לכך שתישא בחובות הרובצים עליה. לדבריהם, השותפות מצויה בחובות מיום הקמתה, והגם שהצליחה לרשום פטנט בישראל בשנת 2015, כל הניסיונות לרשמו במדינות אחרות נכשלו. הפטנט, כך טענו, "נותן מענה לטכנולוגיה מיושנת שכבר איננה קיימת, כך שערך הפטנט הינו זניח, אם בכלל".
הנתבעים צירפו את הדוחות הכספיים של השותפות לשנים 2015-2019 והסכימו מראש לכל צו גילוי שהאישה תבקש, בתנאי שתממן אותו. האיש הבהיר כי אין מניעה שיינתן פסק דין הקובע שהאישה זכאית ל-25% מכל רווח או הפסד שיישא הפטנט "מיום הקרע ועד הנצח", ובכך ייסגר התיק.
כמה צווי גילוי הוצאו?
חרף ההסכמה הגורפת, האישה המשיכה לטעון להעלמת מידע ועתרה שוב ושוב בבקשות לגילוי מסמכים, בטענה שהאיש והשותף פועלים "בתחכום ובמניפולציות" לריקון השותפות. טענות מסוג זה, בדבר הברחת נכסים והסתרת שליטה בחברה מבן זוג, מוכרות בהליכי גירושין, אך כאן דרשו ביסוס. בית המשפט נעתר לבקשות: הוצאו צווים למשרד עורכי הדין שערך את הפטנט, לבא כוח הנתבעים, לשותף, לרואה החשבון של השותפות ולשלל גופים פיננסיים ופנסיוניים. האיש אף חתם על ייפוי כוח שהתיר לאישה לפנות בשמו ישירות לרשות המסים ולקבל כל מידע על השותפות.
בדיון מ-13 במרץ 2023 מסר בא כוח האיש לצד השני דיסק נייד ובו כל המסמכים הנוגעים לפטנט - דוחות חשבונאיים, הצעות מחיר וכל מסמך אחר שניתן להעלות על הדעת. האישה עמדה על שלה. בדיון נוסף ב-21 במרץ 2024 שבה וטענה שטרם קיבלה את מלוא המסמכים. השופטת איריס ארבל-אסל כתבה כי "למותר לציין כי האישה לא הצביעה ולו על מסמך בודד אחד שקיבלה באמצעות הצווים הרבים שניתנו לה, אשר תומך בטענותיה בדבר העלמת מידע". בהחלטה מ-10 באפריל 2024 נקבע שהליך הגילוי הושלם, ומונה אקטואר לשומת זכויות הצדדים.
מדוע נדחה ההיוון הכפוי?
חוות דעת האקטואר, שהוגשה ב-13 במרץ 2025, אישרה את גרסת האיש: לפעילות השותפות אין שווי, ומומלץ להעביר לאישה מחצית מזכויות האיש בפטנט בעין - בדיוק כפי שהציע האיש מראשית ההליך. באשר ליתר הזכויות הרכושיות והפנסיוניות קבע המומחה שני מסלולים: אם יבוצע היוון, על האיש להעביר לאישה 133,874 שקל לאיזון מלוא הנכסים; אם לא יבוצע היוון, יעביר 32,692 שקל בלבד לאיזון הנכסים הנזילים, ואילו הנכסים שאינם נזילים יאוזנו במועד גמילתם לראשונה.
כאן התרחשה תפנית נוספת. האישה לא הגישה שאלות הבהרה, ובסיכומיה ביקשה לקבל את חוות הדעת במלואה - בלי זכר לטענות הקשות על שווי השותפות והפטנט שליוו אותה לכל אורך הדרך. תחת זאת מיקדה את טענותיה בדרישה שהאיזון יבוצע לפי הסכום המהוון, גם בהיעדר הסכמת האיש. השופטת דחתה את הבקשה: "לא מצאתי להורות על ביצוע האיזון באמצעות תשלום מהוון, שכן לא הוכח קיומו של חריג המצדיק כפיית איזון מידי בהיעדר הסכמה".
אף שהאישה טענה לפערים כלכליים המצדיקים חלוקה לטובתה, ארבל-אסל פירטה את הנתונים: בפסק דין קודם למזונות מ-13 באפריל 2023 נמצא ששכר האיש גבוה משכר האישה ב-1,000 עד 1,500 שקל נטו בלבד; האיש רכש את חלק האישה בבית המגורים לפי שווי של 2,280,000 שקל ונטל את מלוא התמורה כהלוואה בנקאית, כך שהאישה קיבלה לידה סכום ניכר במזומן; והאיש מבוגר מהאישה בארבע שנים בלבד, כך שלא צפוי פער ניכר במועדי הפרישה. גם טענת האישה לחשש שקרנות ההשתלמות של האיש נוידו או נמשכו נדחתה. לדברי השופטת, "אין די בהעלאת טענה היפותטית ובלתי מבוססת לקיומו של חשש הברחה בכדי להוכיח קיומו של חריג המצדיק היוון כפוי, בפרט כאשר כל טענות האישה בדבר הסתרת מידע מצד האיש התבררו כטענות שווא".
50 אלף שקל - על מה?
בפסק הדין נקבע שהאישה תירשם כבעלים של מחצית מזכויות האיש בפטנט, וככל שיימכר בעתיד תהיה זכאית ל-25% מתמורתו או מהרווחים שיופקו ממנו. האיזון הרכושי יבוצע לפי המסלול ללא היוון, וסכום של 4,696 שקל ששילם האיש לפירעון הלוואה מהחשבון המשותף יופחת מתשלום האיזון בגין הזכויות הנזילות.
האיש טען לאורך הדרך שהגשת התביעה בעניין הפטנט הייתה "קטנונית ומיותרת", ושהאישה "סרבלה והאריכה את ההליך במשך שנים ללא צורך או תועלת", אף שידעה שהפטנט חסר ערך, באופן שגרם לו נזק. השופטת קיבלה את הטענה וחייבה את האישה בהוצאות בסך 50,000 שקל, "נוכח התנהלות האישה כפי שתוארה לעיל אשר הביאה להתארכות מיותרת של ההליך על בסיס טענות סרק". הסכום ישולם בתוך 30 יום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין.
