הסתיר מאשתו פנטהאוז בשווי עד 4.5 מיליון שקל - וישלם מחצית
השופט דחה תביעה לביטול הסכם ממון למרות חשבון של 400 אלף דולר שנחשף, אך חייב את הבעל לחלוק בפנטהאוז שהסתיר בירושלים
אישה שגילתה אחרי הפירוד חשבון בנק אמריקאי עם כמעט 400 אלף דולר, מחסן שנרכש ללא חוזה ושתי דירות שזכרן נעדר מהסכם הממון, דרשה מבית המשפט לענייני משפחה לבטל את ההסכם ולחלק מחדש את כלל הרכוש. כב׳ השופט משה בראון דחה את התביעה לביטול, אך קבע כי דירת פנטהאוז בירושלים, שהבעל הודה כי הסתיר ממנה, תיכלל באיזון המשאבים והאישה תקבל מחצית משווייה - נכס שהצדדים עצמם העריכו ב-3.5 עד 4.5 מיליון שקל. הבעל חויב גם בהוצאות משפט של 40 אלף שקל.
בני הזוג נישאו בסוף 2003 ולהם שני ילדים. באפריל 2015 חתמו על הסכם ראשון לחלוקת רכוש, שמעולם לא אושר בערכאה שיפוטית: ממכירת דירות משותפות נותרו 2.3 מיליון שקל לחלוקה, והבעל התחייב להעביר לאישה 1.2 מיליון שקל. במרץ 2018 אישר בית המשפט (כב׳ השופט ערן שילה) הסכם ממון שקבע הפרדה רכושית מלאה, כמעט ללא פירוט נכסים - הוזכרו בו רק שתי החברות של בני הזוג, חברת הביגוד שלו וחברת הקוסמטיקה שלה. ביולי 2019, שנה וארבעה חודשים אחרי האישור, הגישה האישה, באמצעות עו״ד אברהם אטיאס, תביעה לביטול ההסכם בטענה למצגי שווא, הסתרת רכוש ותרמית. בהליכי הגילוי הוערכה חברת הבעל ב-1,226,000 שקל וחברת האישה בכ-536,000 שקל.
מה נדרש כדי לבטל הסכם ממון שאושר?
הסכם ממון שונה מחוזה רגיל: הוא טעון אישור שיפוטי, שנועד לוודא שבני הזוג חתמו מרצון חופשי, בלי לחץ, ושהבינו את תוצאות חתימתם. המנגנון הזה הופך את הביטול למשימה קשה במיוחד. השופט בראון הזכיר את ההלכה הפסוקה: ״הלכה מושרשת וידועה היא שהמקרים בהם ניתן לבטל הסכם ממון שאושר וקיבל תוקף של פסק דין הם נדירים ביותר, ולא בנקל יתקבלו טענות בדבר בטלות ההסכם. נטל ההוכחה, המוטל על התובעת, גבוה במיוחד״. מי שמבקש ביטול נדרש להוכיח פגם בכריתה - טעות, הטעיה, עושק או כפייה - ברמה גבוהה מהרגיל.
מנגד עומדים שני כללים שפועלים לטובת בן הזוג שממנו הוסתר רכוש. הראשון: ״אין אזכור - אין ויתור״, שלפיו נכס מהותי שכלל לא הוזכר בהסכם, חזקה שאיש לא ויתר עליו, וסעיפי ויתור כלליים אינם מכסים נכסים שהוסתרו. השני: כשבן זוג מודה שהסתיר נכס אך טוען שקיבל אותו במתנה ולכן הוא מוחרג מהאיזון, חל כלל ״הודאה והדחה״ ונטל השכנוע עובר אליו במלואו. בתי המשפט נדרשים שוב ושוב לגבולות האלה: במקרה אחד נקבע כי אישה תחלוק עם בעלה את ההון שצבר למרות מסמך שנחזה להסכם ממון, ובית המשפט העליון קבע כי ידועים בציבור רשאים לקבוע שהסכם ממון יחול גם אם יינשאו.
על חברת הביגוד של הבעל העידה האישה בחקירתה: ״היה ויתור מצידי בידיעה שהעסק הזה נמצא בחובות, והעסק הזה נמצא בהפסדים, החנות עצמה היא גם נמצאת בחובות״. חוות דעת אקטוארית העריכה את החברה ב-1,226,000 שקל נכון למועד אישור ההסכם. הבעל, באמצעות עו״ד דוד הכהן, שלף את פרוטוקול הדיון מ-2018, שבו הצהירה האישה: ״אני מבינה שיש מצב שהחברה שלו שווה יותר וייתכן שההסכם מבטא ויתור גדול יותר מצדי ואין לי בעייה עם כך״. השופט קבע כי האישה יכולה הייתה לבדוק את נתוני החברה לפני החתימה ובחרה שלא לעשות כן, ולכן היא ״מושתקת מלטעון כנגד ההסכמה״.
399,989 דולר, עשרה ימים לפני אישור ההסכם
דף חשבון של בנק צ׳ייס בארה״ב מיום 6.3.2018 הציג יתרה של 399,989 דולר - עשרה ימים לפני שההסכם אושר. האישה טענה שידעה רק על עצם פתיחת החשבון ב-2016, לצורך הליכי ויזה: ״לפתוח חשבון, אפשר לפתוח חשבון ולא לעשות בו כלום״. הבעל הציג תמונה הפוכה: החשבון נפתח בסיוע אחות האישה המתגוררת בארה״ב, כתובתה שימשה למשלוח דפי החשבון, והיא צילמה ושלחה אותם לאחותה. לתצהירו צורפה התכתבות וואטסאפ מאוקטובר 2017, שבה שלחה לו האישה מסמך מהבנק המעיד על יתרה של כ-300 אלף דולר. השופט קיבל את הגרסה הזו וקבע כי גם אם האישה שכחה מהחשבון, ״אין בכך די כדי להביא לביטולו של הסכם הממון, ואת טענותיה בעניין זה על התובעת להפנות לעצמה ולא לאחרים״.
גורל דומה נפל בחלקן של שתי טענות נוספות. מחסן שנרכש ב-2016 תמורת כ-400 אלף שקל, בעסקה שהתנהלה לדברי הבעל ״באופן מילולי״ ללא חוזה וללא רישום, הוכר כנכס של החברה שנרכש בהלוואה מהחשבון העסקי, ולכן נבלע בוויתור על החברה כולה. בעניין קוטג׳ בבית שמש הציג הבעל ראיה לכך ששילם עבורו 320 אלף שקל רק בנובמבר 2018, חודשים אחרי אישור ההסכם, והאישה נמנעה מלזמן לעדות את בן הדוד שלטענתה היה הבעלים האמיתי של הנכס. שתי הטענות נדחו.
מי מעניק במתנה את דירתו היחידה, כשיש לו 12 ילדים?
בדירת הפנטהאוז בירושלים התהפכה התמונה. הבעל הודה שהסתיר את הדירה, אך טען שקיבל אותה מהוריו במתנה ב-2016, ולכן היא מוחרגת מהאיזון לפי חוק יחסי ממון. את ההסתרה הסביר ברצון לשמור את המתנה בסוד מפני אחיו. נטל השכנוע עבר אליו, והראיות פעלו נגדו: האישה הציגה תמליל שבו אבי הבעל מודה שמכר לבנו את הדירה, והקלטה של הבעל עצמו - ״ספציפית שילמתי על זה יותר יקר גם בעסקה שעשיתי״ - לצד תשלום של 100 אלף דולר על זכויות הגג והעברות של 120 אלף שקל להוריו. הבעל הסביר את ההקלטה כ״שיחת מכירה, נטו״ שנועדה לשמור על הסוד.
השופט בראון מנה שורת תמיהות. ההורים נמנעו מלהעיד, והוא קבע: ״הימנעות הנתבע מזימון הוריו לעדות הינה חשודה ביותר״, שכן עדות שנמנעה חזקה שהייתה פועלת נגד מי שנמנע מהבאתה. גם ההיגיון הכלכלי עורר ספק: הורים ל-12 ילדים העבירו לכאורה את דירתם היחידה לבן אחד ועברו להתגורר בשכירות. ״סוד שכזה סופו להתגלות, ואז התוצאות יכולות להיות הרסניות לכל בני המשפחה״, כתב השופט, שציין כי איש לא הביא ראיה לסערה משפחתית כלשהי כשהעניין נחשף. מסקנתו חדה: ״עסקת מתנה הנטענת לא שיקפה את המציאות ואין להסתמך עליה״.
- זוגות בעלי נכסים טועים לפני הנישואין - ומשלמים ביוקר בעת פרידה
- חתם על הסכם שנותן לזוגתו חצי דירה - וביקש לבטל
ההסכם נותר אפוא על כנו, אבל הדירה בירושלים תאוזן: הבעל ישלם לאישה מחצית משווי הדירה למועד אישור ההסכם, 15.3.2018, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית עד התשלום בפועל. נוסף על כך ישלם 40 אלף שקל שכר טרחת עורך דין והוצאות בתוך 30 יום.
שאלה אחת נותרה פתוחה: כמה שווה היום פנטהאוז ירושלמי עם גג צמוד לבנייה, שכבר ב-2022 העריכו אותו הצדדים עצמם בעד 4.5 מיליון שקל.
