העליון: ידועים בציבור יכולים לקבוע שהסכם ממון יחול גם אם יינשאו

בני זוג שהם ידועים בציבור וחותמים על הסכם ממון, יכולים לקבוע מראש שהוא יחול גם אם וכאשר יינשאו - קובעת לראשונה שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז. היא הפכה, בגלגול שלישי, את קביעת בית המשפט למשפחה בפתח תקווה ובית המשפט המחוזי מרכז, לפיה הדבר אינו אפשרי.

מקור הבעיה הוא בקיומן של שתי מערכות מקבילות - להסכמי ממון בין בני זוג (כולל ידועים בציבור) ולהסכמי ממון בין נשואים. חוק יחסי ממון בין בני זוג עוסק רק בנשואים וקובע, כי הסכם ממון ביניהם טעון אישור של בית המשפט למשפחה או בית הדין הדתי הרלוונטי. לעומת זאת, חוק בתי המשפט למשפחה חל גם על ידועים בציבור והוא יחול לאשר הסכמים ביניהם. השאלה היא מה קורה כאשר בני הזוג עורכים הסכם לפי חוק בתי המשפט למשפחה, ורוצים שיקבל מראש תוקף גם לפי חוק יחסי ממון.

לא מדובר בשאלה תיאורטית, מדגישה ברק-ארז. "ההכרעה בשאלה זו היא בעלת חשיבות נוכח השלכותיה על זוגות רבים אחרים שביקשו לאשר הסכם שערכו כידועים בציבור וכללו בו הוראות הנוגעות לתקופת הנישואין, ככל שתהיה". היו מקרים בהם בית המשפט למשפחה אישר הסכמים כאלה (בניגוד למקרה שהגיע לבית המשפט העליון) והשאלה בוודאי אינה תיאורטית מבחינתם של זוגות רבים אלה.

אין מניעה בלשון החוק ובתכליתו

ברק-ארז קובעת: "אין כל מניעה בלשון החקיקה לכך שבית המשפט לענייני משפחה - שהוא הערכאה המוסמכת גם לאישור הסכם רכושי עבור בני זוג ידועים בציבור וגם לאישור הסכם ממון לזוגות נשואים (לצד סמכותו המקבילה של בית הדין הדתי) - יעשה כן ביחס להסכם אחד כולל שבו יש התייחסות מפורשת לשני המצבים. כך, בית המשפט לענייני משפחה רשאי להפעיל את סמכויותיו אלה בד בבד ולפעול ב'שני כובעים', הן לפי חוק בית המשפט לעניני משפחה והן לפי חוק יחסי ממון.

• המפגש הבעייתי בין הורים גרושים וילדים לבין אזעקות וטילים
• ביהמ"ש למשפחה מזהיר מפני שימוש לרעה בבקשות לצווי הגנה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

" יובהר, כי אין בכך כדי למתוח את היריעה של חוק יחסי ממון אף על בני זוג שאינם נשואים כלל ועיקר. בשלב שבו בני הזוג הם ידועים בציבור יחולו עליהם ההסכמות שאושרו לפי חוק בית המשפט לעניני משפחה. רק אם וכאשר הם יבחרו לממש את האפשרות להינשא תשתכלל ההוראה בהסכם המתייחסת במפורש לתקופת הנישואין". 

גם תכליתו של חוק יחסי ממון מובילה לאותה מסקנה, ממשיכה ברק-ארז. חוק זה מיועד להבטיח הסכמה חופשית ולמנוע קיפוח; להעניק יציבות וודאות משפטית; להסיר מתחים ולצמצם מחלוקות. תכליות אלו נדונו בפסיקה לגבי בני זוג שאינם נשואים, אך כוחן יפה גם לגבי נשואים. הן "תומכות בכך שבני זוג יוכלו לגבש ביניהם הסכמה חד-פעמית (ולא בשלבים), ובלבד שבית המשפט נוכח לדעת כי היא ניתנה בגמירות דעת וכללה התנאה מפורשת על הסדר הבסיס הקבוע בחוק".

גם לנוכח התהפוכות בשנים האחרונות

ברק-ארז מוסיפה: "תהפוכות החיים בשנים האחרונות - שבהן תוכניות לנישואין במועדים מסוימים עלו וירדו על רקע, בין השאר, מגיפה (קורונה) ומלחמה - מחדדות את העובדה שדי לנו בכך שבני הזוג מבקשים להסדיר את הפן הרכושי של יחסיהם ככל שיינשאו. בימים אלו של המלחמה עם איראן הדברים נאמרים ביתר שאת".

• בת 92 ניסתה לבטל מינוי בן ממשיך - מה פסק השופט?
• האחים זינו ישלמו מיליוני שקלים נוספים במס על מכירת אדי מערכות לקבוצת שנפ
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• האב חתם בשמה על צ'קים - והיא תשלם 1.5 מיליון שקל

השופט יחיאל כשר הסכים עם ברק-ארז, בעוד השופט דוד מינץ סבר שיש לדחות את הערעור ולמנוע הסכמים שכאלה. הוא הביע בעיקר חשש מפני טשטוש תחומים לגבי תחולתו של חוק יחסי ממון, שכן בעוד שבפרידה בין בני זוג נשואים נעשה איזון משאבים (מחצית שווי הנכסים לכל אחד, בקיזוז החובות והזכויות של שניהם), בין ידועים בציבור חלה חזקת השיתוף (הן בזכויות והן בחובות). השוני המהותי בין שני המשטרים מצדיק הבחנה באישורם, סבר מינץ.

את בני הזוג ייצגו עוה"ד אימי בכור-בוני, לירון אייזנטל, ואלונה סינאי, ואת היועצת המשפטית לממשלה - עו"ד רות גורדין.