לראשונה: משפחתו של אפוטרופוס תירש את החסוי
בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר צוואה של אישה ערירית לטובת ילדיה של האפוטרופא שטיפלה בה שנים רבות, ודחה את התנגדות בת-דודתה שהתעלמה ממנה עשרות שנים
משפחה
ניתן לאשר צוואה של חסוי בה הנהנים הם בני משפחתו של האפוטרופוס שלו -קובע לראשונה בית המשפט המחוזי בתל אביב. עם זאת, השופטים חלוקים לגבי מידת ההרחבה של קביעתם.
מדובר בצוואתה של אישה אשר סבלה מפיגור קל, ולאחר פטירת בעלה (לזוג לא היו ילדים) הותירה את רכושה לילדיה של שכנתה, אשר טיפלה בה שנים רבות ובהמשך מונתה לאפוטרופא שלה. בת-דודתה של המנוחה, שלא הייתה עימה בקשר במשך עשרות שנים, ערערה על הצוואה וביקשה לרשת אותה.
בית המשפט למשפחה בתל אביב קבע, כי המנוחה הייתה כשירה לערוך את הצוואה והכשיר אותה, למרות שכאמור הנהנים ממנה היו ילדיה של האפוטרופא. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורה של בת-הדודה, כאשר השופטים חלוקים בעיקר לגבי השלכות פסיקתו של בית המשפט העליון משנת 2007 (הלכת הולצברג).
לא ליישם את הלכת הולצברג שקבע העליון
באותה הלכה נפסק, כי חסוי אינו יכול להפוך את האפוטרופוס שלו לנהנה בקופת הגמל שבבעלותו. השופט נפתלי שילה, שכתב את חוות הדעת הראשונה והעיקרית, אומר, כי יש להבחין בין פעולה משפטית (שינוי המוטב בקופת גמל) או חוזית (העברת כספים לקופת גמל) לבין פעולה ירושתית (כתיבת צוואה). זאת, משום שהראשונות הן בלתי הפיכות וקיים חשש לניגוד עניינים מצד האפוטרופוס, בעוד צוואה ניתנת לשינוי ובבסיסה החופש לצוות.
- ישראלי בן 43, אזרחית סרי-לנקה בת 62 - וביהמ"ש פסק: הקשר אמיתי
- הבן ועורך הדין זממו להשתלט על נכסי האב - עד שביהמ"ש התערב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדעת שילה, ניתן לקבוע חזקה הניתנת לסתירה, לפיה יכול החסוי להוקיר תודה לאפוטרופוס בכך שיוריש לו את רכושו. במקרה כזה, יהיה על הנהנים נטל כבד להוכיח שהצוואה איננה תוצאה של השפעה בלתי הוגנת או מעורבות מצד האפוטרופוס, וכי המצווה היה כשיר לערוך את הצוואה.
שילה מוסיף: "קיים קושי בקביעה גורפת שלפיה הוראת צוואה שבה מעניק המצווה מעזבונו לאפוטרופוס שלו, תהיה בטלה רק מחמת החשש לניגוד עניינים, שהרי בכל יום ילדים מתמנים לאפוטרופוסים על הוריהם". ייתכן שהאינטרס של הבן יהיה לצמצם את הוצאות ההורה כדי שיירש יותר, אך אם החסוי כשיר לערוך צוואה -ברור שהוא מודע לניגוד העניינים של בנו ויש לכבד את רצונו, מדגיש שילה.
שילה ממשיך: "האם רק בגלל שהאפוטרופוס אינו בן משפחה כמו במקרה דנן, לא יקוים רצון המצווה עקב חשש לניגוד עניינים? דין אחד צריך להיות בין אם הנהנה הוא בן של המצווה ששימש כאפוטרופוס על אביו ובין אם מדובר באפוטרופוס שאינו בן משפחה של המצווה אלא ידיד קרוב, כמו במקרה דנן".
- שליח וולט נפצע בנסיעה בין משלוחים - האם זו תאונת עבודה?
- נזיפה נדירה של ביהמ"ש בעורכי דין שהטילו דופי אישי בעמיתם
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מנהלת בי"ס תפצה מורה לשעבר ב-55 אלף שקל
גם כאשר היורש הוא בן משפחה
השופט גרשון גונטובניק הסכים עם מסקנתו של שילה, אם כי לדעתו יש להעמיד את הפסיקה על בסיס צר יותר בשל המורכבות הרבה של הסוגייה. הוא אומר, כי אינו משוכנע שיש הבדל בין קופת גמל (הלכת הולצברג) לבין צוואה. מכל מקום, המקרה הנוכחי אינו מחייב הכרעה כללית ורוחבית בשאלה האם פעולה ההורשה מוציאה את כל החסויים והאפוטרופוסים מתחולת הלכת הולצברג.
גונטובניק אומר: "מקובלת עלי עמדתו של חברי כי יש לפרש את הלכת הולצברג כך שלא תחול במקרה שבו האפוטרופוס הוא בן משפחתו של החסוי ומתקיימים ביניהם יחסי קרבה ארוכי טווח... כלומר, יש לבצע תיחום פרשני של הלכת הולצברג, וזאת בהתאם למהות הקשר שבין האפוטרופוס ובין החסוי, שעל רקעו עורך החסוי צוואה לטובתו. תיחום זה הוא מתון יותר בהשוואה לקביעה כי אין להלכה כל תחולה בכל המקרים שבהם עורך החסוי צוואה לטובת האפוטרופוס שלו.
"... ואם כך, הרי שיש להחיל את התיחום האמור גם על מקרים שבהם מדובר בחוסים עריריים, הנעדרים קרובי משפחה שמטפלים בהם. במקרים שכאלה הרי רצוי שהם יקשרו קשרים הדוקים עם שכנים או עם חברים, באופן שמערכת היחסים עימם תהיה שקולה למערכת יחסים משפחתית. גם ביחס אליהם צריך לחול הצמצום הפרשני הנדרש של הלכת הולצברג, שכן החלת ההלכה עליהם תוביל לפגיעה קשה באינטרסים חיוניים שלהם, ובמרקם היחסים עם הקרובים להם".
השופטת עינת רביד הסכימה עם גונטובניק. המערערת חויבה בתשלום הוצאות בסך 40,000 שקל. את המערערת ייצג עו"ד משה בן-דוד, ואת היורשים - עוה"ד בועז קראוס וליאת נח.
