שנגחאי סין אסיה
צילום: Istock

סין רוצה להפוך את ה-AI ל"סחורה" - בוחנת חוזים עתידיים על טוקנים

הקרב הבא בתחום ה-AI בין סין לארה"ב בכלל מתנהל בבורסה: בורסת שנגחאי בוחנת חוזים עתידיים על טוקנים של בינה מלאכותית, בזמן שבארה"ב נערכים למסחר בחוזים על כוח מחשוב שיאפשרו לחברות לגדר את עלויות ה-AI
מנדי הניג |
נושאים בכתבה AI

הקרב בין סין לארה"ב על הבינה המלאכותית כבר מזמן לא מתנהל רק סביב מודלים, שבבים, מרכזי נתונים או הגבלות יצוא. עכשיו הוא מתחיל להגיע גם לשוק ההון. לפי דיווח ברויטרס, סין בוחנת הקמה של שוק חוזים עתידיים על טוקנים של בינה מלאכותית, במהלך שעשוי להפוך את אחד המרכיבים הבסיסיים ביותר של עולם ה-AI לנכס פיננסי סחיר, כזה שניתן לתמחר, למדוד ולגדר.

לפי גורמים המעורים בנושא, בורסת החוזים העתידיים של שנגחאי נמצאת בשלבים ראשוניים של תכנון חוזים עתידיים על טוקנים של בינה מלאכותית. טוקן הוא יחידת המידע הקטנה ביותר שמעובדת על ידי מודלי AI, ובפועל מדובר גם באחת היחידות המרכזיות שלפיהן מתומחרים שירותי בינה מלאכותית. ככל שחברה מריצה יותר שאילתות, מפעילה יותר מודלים או מספקת שירותים מבוססי AI בהיקפים גדולים יותר, כך היא צורכת יותר טוקנים, והעלות הזו הופכת לחלק משמעותי יותר מהוצאות התפעול שלה.


כלומר, סין לא מנסה להפוך את הבינה המלאכותית כולה ל"סחורה", אלא את השימוש בה. כמו שחברות מגדרות חשיפה למחירי נפט, גז, חשמל או מתכות, הרעיון כאן הוא לאפשר להן בעתיד לגדר גם את עלות השימוש בכוח מחשוב ובמודלי AI. זה עדיין שלב מוקדם, אבל עצם העיסוק בכך מסמן עד כמה הבינה המלאכותית הופכת מתעשייה טכנולוגית בלבד לתשתית כלכלית רחבה, עם עלויות, סיכונים ומוצרים פיננסיים משלה.


כוח המחשוב הופך לסיכון פיננסי


המהלך הסיני מגיע בזמן שבארה"ב מתקדמות יוזמות דומות, אבל בכיוון מעט שונה. CME Group ו-Intercontinental Exchange נערכות להשקת חוזים עתידיים על כוח מחשוב מבוסס GPU, כלומר על עלות השכרת כוח המחשוב שנדרש להרצת מודלי בינה מלאכותית. בעוד שבארה"ב הדגש הוא על כוח המחשוב עצמו, בסין בוחנים מוצר שיתבסס על טוקנים, שהם יחידת הצריכה והתמחור של שירותי AI.


ההבדל הזה חשוב. חוזה על כוח מחשוב מתייחס בעיקר למשאב הפיזי או התשתיתי, כלומר למעבדים, שרתים, מרכזי נתונים וזמינות החישוב. חוזה על טוקנים מתקרב יותר לשימוש בפועל במודל, כלומר לכמות העבודה שהמערכת מבצעת עבור המשתמשים. בשני המקרים, המטרה היא דומה: לתת לחברות כלי לניהול סיכונים בעולם שבו עלויות ה-AI הופכות פחות צפויות ויותר מהותיות.


עבור חברות שמפתחות מודלים, מפעילות אפליקציות מבוססות AI, מספקות שירותי ענן או צורכות כמויות גדולות של חישוב, תנודתיות במחירי כוח המחשוב יכולה להפוך לבעיה עסקית. אם הביקוש ל-AI ממשיך לעלות, ואם ההיצע של שבבים ומרכזי נתונים לא מצליח להדביק אותו, העלות של הרצת מודלים עלולה לעלות. חוזים עתידיים יכולים לאפשר לחברות לקבע מחיר מראש, לתכנן תקציבים ולהפחית חשיפה לשינויים חדים בעלויות.


עם זאת, לפי הגורמים שצוטטו בדיווח, התוכנית של בורסת שנגחאי עדיין נמצאת בשלב ראשוני בלבד. מוקדם לדעת מתי חוזים כאלה יושקו, אם בכלל, ולא ברור מתי הבורסה תפנה לקבל אישור רגולטורי מהרשויות בסין. גם בורסת החוזים העתידיים של שנגחאי וגם הרשות לניירות ערך בסין לא מסרו תגובה לדברים.


העניין הסיני בתחום אינו מגיע בחלל ריק. סין רואה בבינה מלאכותית תחום אסטרטגי ומנוע צמיחה, ופועלת בשנים האחרונות לפיתוח שוק מקומי לכוח מחשוב. השוק הזה נשען על מפעילי מרכזי נתונים, חברות שמפתחות מודלי AI, וגופים עסקיים שצורכים כוח מחשוב בהיקפים גדולים. במקביל, המחסור בכוח מחשוב כבר הוביל בחודשים האחרונים חלק ממודלי הבינה המלאכותית הסיניים להגביל גישה של משתמשים לשירותים שלהם.


לפי נתונים רשמיים בסין, השימוש היומי בטוקנים זינק פי 1,000 מאז תחילת 2024, והגיע ליותר מ-140 טריליון טוקנים ביום עד סוף מרץ. הנתון הזה ממחיש את קצב ההתפשטות של השימוש בבינה מלאכותית, אבל גם את הסיבה לכך שטוקנים מתחילים להיתפס לא רק כמונח טכני, אלא כמדד כלכלי. ככל שיש יותר שימוש, יש יותר צריכת טוקנים, וככל שיש יותר צריכה, נוצר צורך למדוד, לתמחר ולנהל את העלות הזו.


הדלק החדש של הכלכלה הדיגיטלית


שיאו פנג, יו"ר ומנכ"ל HashKey Group, תיאר את הטוקנים כ"דלק הדיגיטלי" או "חומר הגלם" שמפעיל מודלי בינה מלאכותית. ההגדרה הזו מסבירה מדוע חוזים עתידיים על טוקנים עשויים להפוך למוצר פיננסי משמעותי. אם הטוקנים הם חומר הגלם של מודלי AI, אז שוק עתידי על טוקנים עשוי להפוך לכלי מרכזי בתמחור של פעילות בינה מלאכותית.


גם בוול סטריט מתחילים להתייחס לכך בצורה דומה. מנכ"ל BlackRock, לארי פינק, אמר בכנס מוקדם יותר החודש כי הזינוק בביקוש לטוקנים עשוי ליצור נכס חדש לגמרי סביב חוזים עתידיים על כוח מחשוב. כלומר, מה שהיה עד לא מזמן הוצאה תפעולית של חברות טכנולוגיה, עשוי להפוך בהדרגה לשוק פיננסי בפני עצמו.


בסין כבר נשמעות קריאות לקדם את התחום. ג'אנג יונקואן, חוקר טכנולוגיות מחשוב באקדמיה הסינית למדעים, הציע בחודש מרץ לקדם השקה של חוזים עתידיים על כוח מחשוב במסגרת הדיונים בפרלמנט הסיני. עוד קודם לכן, בדצמבר, פרסמה חברת מדדי הסחורות הרשמית של סין סדרת מדדים שעוקבים אחר היצע כוח המחשוב במדינה. מדדים כאלה עשויים בעתיד לשמש בסיס לחוזים עתידיים, כפי שמדדי סחורות אחרים משמשים בסיס למסחר בנפט, מתכות או חשמל.


ועדיין, הדרך לשם אינה פשוטה. לפי סקירה של Baocheng Futures, סין עשויה להשיק חוזים עתידיים על כוח מחשוב בתוך שלוש עד חמש שנים, אבל מבנה השוק הנוכחי עדיין מפוצל. כדי שחוזה עתידי יעבוד, צריך שוק בסיס מספיק ברור, מדד ייחוס אמין, נזילות, סטנדרטיזציה ותשתית רגולטורית. בתחום ה-AI, שבו המודלים, עלויות החישוב והביקושים משתנים במהירות, כל אלה עדיין נמצאים בתהליך התגבשות.


ייליי שאו, דיקנית בית הספר ל-AI ופיננסים באוניברסיטת East China Normal בשנגחאי, אמרה כי סין צריכה להשיק חוזים עתידיים על טוקנים מוקדם ככל האפשר. לדבריה, מדובר בכלי שיכול להיות חשוב לא רק בתחרות הטכנולוגית סביב AI ושבבים, אלא גם בתחרות הפיננסית בין סין לארה"ב. היא הוסיפה כי ארה"ב וסין הן שתי המדינות היחידות שמסוגלות לייצר בינה מלאכותית בהיקפים גדולים, וכי האמירה שלפיה מי ששולט בבינה המלאכותית שולט בעולם אינה רחוקה מהמציאות.

קיראו עוד ב"גלובל"

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה