ישראל בחנה להציב את אחמדינג'אד בראש השלטון לאחר נפילת המשטר
ישראל וארה"ב בחנו תוכנית שבה נשיא איראן לשעבר, שנודע בהכחשת השואה ובאיומיו נגד ישראל, ישמש דמות מעבר לאחר חיסול הנהגת הרפובליקה האסלאמית. ניו יורק טיימס חושף פרטים על המהלך וטוען כי התקיפה במתחם ביתו ביום הראשון למלחמה נועדה לחלץ אותו ממעצר בית - אך
המבצע הסתבך והוא הפסיק לשתף פעולה
מלחמה באיראן ישראל וארה"ב בחנו ערב המלחמה באיראן תוכנית להעמיד את הנשיא לשעבר מחמוד אחמדינג'אד בראש הנהגת מעבר, אם התקיפות יביאו לקריסת השלטון בטהרן. כך דווח ב"ניו יורק טיימס" על בסיס שיחות עם גורמים אמריקניים שתודרכו בפרטי התוכנית ועם אנשים המקורבים לאחמדינג'אד.
לפי הדיווח, ישראל ראתה באחמדינג'אד מועמד אפשרי להוביל מעבר שלטוני מתוך המערכת האיראנית, ולא מנהיג גולה שיונחת מבחוץ. התוכנית התבססה על ההערכה כי לאחר חיסול המנהיג העליון עלי חמינאי ובכירים נוספים, המשטר יתקשה לתפקד ויידרש אדם המוכר לציבור, למנגנוני הביטחון ולמוסדות המדינה.
אלא שהמהלך הסתבך כבר ביום הראשון למלחמה. תקיפה ישראלית שבוצעה ב-28 בפברואר במתחם ביתו של אחמדינג'אד ברובע נרמאק בטהרן נועדה, לפי הגורמים ששוחחו עם העיתון, לפגוע בכוח שאבטח אותו ולחלץ אותו ממגבלות שהטיל עליו המשטר. אחמדינג'אד שרד, אך נפצע, וכמה מאנשי האבטחה שהוצבו סביבו נהרגו. לאחר מכן הוא הסתייג מהתוכנית והפסיק לשתף פעולה.
הבחירה המפתיעה באחד מאויביה הבולטים של ישראל
עצם הבחירה באחמדינג'אד מפתיעה במיוחד. בתקופת כהונתו כנשיא איראן, בין 2005 ל-2013, הוא נודע כאחד הקולות החריפים ביותר נגד ישראל וארה"ב. הוא תמך בהאצת תוכנית הגרעין האיראנית, הכחיש את השואה והשמיע התבטאויות שקראו לסיום קיומה של ישראל.
הוא גם היה מזוהה עם הדיכוי החריף של המחאה שפרצה לאחר הבחירות לנשיאות ב־2009. במשך שנים נתפס במערב כאחד מסמליה של הרפובליקה האסלאמית ושל הקו האנטי־מערבי שלה.
עם זאת, בעשור האחרון התרחק אחמדינג'אד בהדרגה ממוקדי הכוח בטהרן. יחסיו עם חמינאי הידרדרו כבר ב־2011, על רקע מחלוקות בנוגע למינויים, למדיניות הכלכלית ולניסיון שלו לבנות בסיס כוח עצמאי. מועמדותו לנשיאות נפסלה שוב ושוב, מקורביו נעצרו ותנועותיו הוגבלו.
לפי הניתוח שפורסם ב"אטלנטיק", הערך האפשרי של אחמדינג'אד מבחינת מתכנני המהלך לא נבע מהזדהות עם עמדותיו, אלא מהיותו דמות שבאה מתוך המערכת, מכירה את מנגנוניה ועדיין מחזיקה בקשרים עם חלקים בציבור ובמערכת הממשלתית.
התוכנית נשענה על "מישהו מבפנים"
לפי הדיווחים, הנשיא דונלד טראמפ הביע בתחילת המלחמה רצון לראות את איראן עוברת שינוי שלטוני בהובלת "מישהו מבפנים". התפיסה דמתה במידה מסוימת למודל שבו שלטון קיים אינו מפורק לחלוטין, אלא דמות מתוך המערכת מקבלת את השליטה ומנהלת מעבר בתיאום עם וושינגטון.
ההערכה הייתה שמנהיג גולה, כמו יורש העצר לשעבר רזא פהלווי, יתקשה להשתלט במהירות על מנגנוני הצבא, משמרות המהפכה, הממשל והמחוזות. לעומת זאת, אחמדינג'אד הכיר מקרוב את המדינה ואת מוקדי הכוח שלה.
פגישות חשאיות ונסיעות שעוררו שאלות
אחמדינג'אד קיים בשנים שקדמו למלחמה נסיעות חריגות למדינות המקיימות קשרים הדוקים עם ישראל, ובהן הונגריה וגואטמלה. לפי הדיווח בניו יורק טיימס, אחמדינג׳אד הוזמן בתחילת 2024 לדיונים סודיים בבודפשט בירת הונגריה עם אנשי מודיעין ישראלים. הוא הוזמן לשם בכסות של כנס אקדמי - ולפי הדיווח, נפגש פעמיים עם אנשי המוסד - ב-2024 וב-2025. לפי הדיווח, ב-2024 אפילו ראש המוסד באותה עת, דדי ברנע נסע בעצמו להונגריה כדי לפגוש את אחמדינג׳אד באופן אישי.
התקיפה בביתו: ניסיון חיסול או מבצע חילוץ?
בימים הראשונים של המלחמה נפוצו דיווחים סותרים בנוגע לגורלו של אחמדינג'אד. בתחילה נטען כי הוא היה יעד לניסיון חיסול וכי ייתכן שנהרג. בהמשך דווח שהוא שרד ונפצע קלות, בעוד כמה מאנשי האבטחה שלו נהרגו.
תצלומי לוויין שצוטטו בכלי תקשורת זרים הצביעו על פגיעה במוצב אבטחה או במבנה סמוך למתחם ביתו, ולא בהכרח בבית המרכזי. בעקבות זאת התעוררה האפשרות שהתקיפה לא נועדה להרוג אותו, אלא לסלק את הכוח ששמר עליו ולפתוח דרך לחילוצו.
"ניו יורק טיימס" דיווח כי התקיפה הייתה למעשה חלק ממבצע "פריצה מהכלא" - ניסיון לשחרר את אחמדינג'אד ממעצר בית או מהגבלות תנועה שהטילו עליו הרשויות. מקורב לנשיא לשעבר אמר לעיתון כי גם אחמדינג'אד הבין שהתקיפה נועדה לחלץ אותו.
הוא הוברח מביתו בטהרן במכונית הפיג'ו השחורה לבית מסתור סודי בתוך איראן. אולם לפי הגרסה שפורסמה, לאחר התקיפה הצליח אחמדינג'אד לצאת מהמתחם. אלא שהחוויה, הפציעה והיקף ההרס גרמו לו לפקפק בתוכנית. הוא חשש ככל הנראה שהמהלך אינו מעבר שלטוני מוגבל, אלא ניסיון לפרק את המדינה ולהותיר אותה בכאוס.
- SK הייניקס צונחת 8.5%, מיקרון 4.4%; איך שבוע המסחר עומד להיפתח?
- צניחה חופשית בגל החום: האנרגיה מכבידה על האירו בדרך לשבירת רף ה-1.13 דולר
