ישראלי המואשם במרמה ב-20 מיליון אירו יוסגר לגרמניה

יובל שם-טוב יוסגר לגרמניה כדי לעמוד לדין על מרמה בהיקף של לפחות 20 מיליון אירו. כך קובע שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, אוהד גורדון, אשר קיבל את בקשת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ודחה את התנגדותו של שם-טוב. הוא מואשם בריבוי עבירות של מרמה בחבורה על בסיס מסחרי (עד עשר שנות מאסר) וייסוד ארגון פשיעה (עד חמש שנות מאסר).

על פי כתב האישום, שם-טוב ובר כהן ניהלו חבורה עבריינית בשנים 2021-2016, אשר ביצעה עבירות מרמה כלפי לפחות 397 קורבנות בגרמניה ובמדינות נוספות. החבורה הפעילה מערך פלטפורמות מסחר דיגיטליות שנחזו להיות אתרים לגיטימיים של מסחר במוצרים פיננסיים. הקורבנות סברו שהם מפקידים כספים לצורכי השקעה, כאשר בפועל הם נגנבו תוך מצגי שווא של רווחים והפסדים.

הקבוצה הפעילה סוכני מכירות בתל אביב ובסופיה, אשר השתמשו בשמות בדויים וטיפלו בפניות שהגיעו בעקבות פרסומים באינטרנט. תוכנה ייעודית שימשה כדי להציג בפני הקורבנות רווחים מדומים, ולעיתים שולמו למשקיעים סכומים נמוכים. בפועל לא בוצע מסחר כלשהו, ומי שביקשו לקבל את כספם נתקלו בהתחמקויות וניתוק קשר, נאמר עוד. הכספים הולבנו דרך חשבונות בנק של חברות קש ומטבעות דיגיטליים, והחוקרים איתרו 3.4 מיליון אירו מתוך כספי המרמה.

שם-טוב טען, כי הראיות נגדו אינן מספיקות וכי למעשה הסגרתו מתבקשת לצורכי חקירה. הוא גם טען להתיישנות ולשיהוי, לפגיעה בזכותו להליך הוגן, לאכיפה בררנית מול כהן (שנמלט מאנגליה לישראל ולא הוסגר) ולכך שהעבירות המיוחסות לו בגרמניה אינן מהוות עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע לפי החוק הישראלי (דרישת הפליליות הכפולה).

אין פגיעה בתקנת הציבור

גורדון קובע, כי חומר הראיות עולה על הרף המינימלי ("אחיזה לאישום") הנדרש לצורך הסגרה. מדובר הן בעדויות של נפגעי עבירה והן במסמכים, ש"יש בהם לבסס לכאורה את מעורבות המשיב במערך המרמה הנדון, כדמות יוזמת ובכירה, כמו גם את אופיו של המערך הפלילי כפעילות רחבה ומאורגנת, שפעלה לאורך תקופה והפילה בפח שורה של נפגעים". ברור שהרשויות בגרמניה מתכוונות להעמיד לדין את שם-טוב ולא רק לחקור אותו, גם אם יהיה צורך בהשלמות חקירה מסוימות.

שם-טוב טען שאין להסגירו גם מן הטעם של תקנת הציבור, בנימוק של עדויות סותרות נגדו. מדובר בנטל כבד, שכן יש להוכיח שההסגרה תהיה בלתי צודקת בעליל או שתהיה בגדר התעמרות קשה. טענותיו אלו של שם-טוב יוכרעו בידי בית המשפט בגרמניה, אומר גורדון, גם לצד חזקת התקינות העומדת לרשויות החקירה במדינה מתוקנת כמותה. הפרקליטות טיפלה בבקשת ההסגרה במשך שנתיים וחצי, וייתכן שניתן היה לקצר תקופה זו, אך אין מדובר בחריגה יוצאת דופן מהזמן הסביר.

עוד דחה גורדון את טענות ההתיישנות והפליליות הכפולה. לדבריו, לא הוכחה גם טענת האכיפה הבררנית, שכן יש להראות שמדובר בשיקולים זרים מצד שלטונות גרמניה (שכנראה לא נטשו את אפשרות השגתו של כהן).