כפר יאסיף תשלם 131 אלף שקל לרופא שהחליק במשחק כדורגל
אורתופד מנתח שבר את הזרת בהחלקה על רצפה רטובה באולם הספורט המקומי; השופט קבע שהמועצה התרשלה בתחזוקה והשית על הרופא אשם תורם של 30%
רופא אורתופד שהצטרף למשחק כדורגל חברים באולם הספורט של כפר יאסיף סיים את הערב עם שבר בזרת יד ימין - היד שאיתה הוא מנתח. ארבע שנים אחר כך קבע בית המשפט שהמועצה המקומית אחראית לנפילה, וחייב אותה לשלם לו 131 אלף שקל, בתוספת שכר טרחת עורך דין בשיעור 20% והוצאות. השופט עופר שובל כתב בפסק הדין שנתן אמון מלא בגרסת התובע: "מצאתי את עדותו מהימנה, קוהרנטית ועקבית, והיא השתלבה בעדות העד מטעמו ובמסמכים מזמן אמת".
התובע, רופא המתמחה בניתוחי ברך וברפואת ספורט, עבד בתקופת התאונה בבית החולים רמב"ם, בקופת חולים כללית וכעצמאי, ושיחק באותו ערב עם כעשרה חברים. כשניסה לבצע תנועת הטעיה ולעבור שחקן יריב, החליק על משטח המגרש, נפל על ידו הימנית ונפגע בזרת. למחרת אובחן אצלו שבר. המומחה שמינה בית המשפט, ד"ר מיכה רינות, קבע לו 5% נכות צמיתה, שלושה חודשים שבהם היה מנוע לחלוטין מלנתח ושלושה חודשים נוספים בנכות זמנית של 30%.
בתביעה טען הרופא שהמועצה הזניחה את תחזוקת האולם ואת ניקיונו, ושרצפת המגרש הייתה רטובה ומכוסה אבק ולכלוך. הוא הפנה לשני מכרזים שפרסמה המועצה, ב-2017 וב-2025, לאיטום גג האולם - ראיה לדבריו לבעיית נזילות מתמשכת. בדיון מקדמי תיאר: "זה לא רק מים, היה אבק, לכלוך ומים. החלקתי מכל זה, יש גם תמונות, לא סתם החלקתי שם". בחקירה הנגדית הוסיף: "בהטעיה הזו, בתנועה שהיא מאוד בסיסית בכדורגל, אני החלקתי בגלל שהרצפה הייתה לא בסדר... אחרי שקמתי ראיתי שהרצפה הייתה רטובה, והיה שם אבק".
המועצה ביקשה לדחות את התביעה וטענה שהחלקה היא סיכון טבעי של משחק כדורגל. היא הצביעה על כך שבגיליון חדר המיון נכתב רק שהתובע "החליק באולם כדורגל ונחבל מכדור", בלי מילה על מים או רטיבות, וטענה שהגרסה על הרצפה הרטובה היא "גרסה כבושה, אשר נולדה בדיעבד לצורך ביסוס עילת התביעה". עוד טענה שהמים, אם היו, נשפכו אולי מבקבוק של אחד השחקנים, ושבכל מקרה השחקנים ראו את מצב המגרש לפני המשחק ונטלו על עצמם את הסיכון מרצונם.
הסרטון בן 18 השניות שהכריע
העד המרכזי מטעם התביעה, חבר ששיחק באותו ערב, צילם במהלך החימום - דקות לפני הפציעה - סרטון קצר ושלח אותו לקבוצת הווטסאפ "ארגון האולם", שבה היו חברים גם בעלי תפקידים במחלקת הספורט של המועצה. בסרטון הוא מוחה על מצב האולם: "זה מראה של אולם שמנקים פעמיים?", ובהודעה ששלח באותו יום כתב: "הכול חול ואבק". השופט שובל קבע שבסרטון, החל מהשנייה ה-13, אפשר להבחין באופן ברור במים על הרצפה. את טענת המועצה שמדובר בהשתקפות בלבד הוא דחה במשפט חריף: "מוטב היה לה שלא הייתה נטענת כלל".
לטענה על גרסת חדר המיון החסרה השיב השופט שאין לצפות מנפגע שמגיע לטיפול לתעד ראיות לקראת משפט עתידי: "אין מקום לדרוש ממי שפונה לקבלת טיפול רפואי לאחר תאונה, למסור כבר באותו מעמד פירוט מלא ומדויק של מנגנון הפגיעה". גם טענת הבקבוקים קרסה, אחרי שהעדויות בתיק היו שהשחקנים מגיעים למשחק בלי בקבוקי מים.
אף עד אחד מטעם המועצה
נקודה שפעלה לרעת המועצה לכל אורך פסק הדין היא ספסל העדים הריק שלה. היא ויתרה על עדות מהנדס המועצה, ותצהירו הוצא מהתיק, וגם בעלי התפקידים במחלקת הספורט שקיבלו את הסרטון נשארו מחוץ לאולם בית המשפט. "הנתבעת לא הביאה מטעמה ולו עד אחד שיתמוך בטענותיה", כתב השופט, והזכיר את ההלכה שלפיה צד שנמנע מהבאת ראיה שבהישג ידו מקים חזקה שהראיה הייתה פועלת נגדו. הודעה פנימית של גורם במחלקת הספורט, שצורפה לתיק, השלימה את התמונה: "אין אחראי לאולם".
מסקנת השופט בשאלת האחריות הייתה חדה: "הנתבעת לא נקטה את האמצעים הנדרשים כדי להעמיד לרשות המשתמשים מקום ראוי, בטוח ונטול סיכונים בלתי סבירים, ואף לא פעלה לסילוק המפגע עובר לתאונה". לצד זאת, מכיוון שהתובע וחבריו ראו את מצבו הירוד של האולם, תיעדו אותו בסרטון ובחרו לשחק בכל זאת, השית עליו השופט אשם תורם של 30%.
140 אלף שקל על הסיכון לידיו של מנתח
בחישוב הנזק עמדה במרכז העובדה שהפגיעה היא ביד הדומיננטית של רופא מנתח. הכנסתו של התובע בשנת התאונה עמדה על כ-27 אלף שקל ברוטו בחודש, והשופט העמיד את בסיס השכר העתידי שלו על 40 אלף שקל בחודש, בשים לב לפוטנציאל ההשתכרות של אורתופד מנתח. מאחר שהתובע המשיך לעבוד ואף השביח את שכרו, נפסק פיצוי גלובלי של 140 אלף שקל בגין הפגיעה האפשרית בכושר ההשתכרות בעתיד - כ-30% מהסכום שהיה מתקבל בחישוב מלא עד גיל 70. עוד נפסקו 18,750 שקל בגין הפסדי פנסיה, 15 אלף שקל בגין כאב וסבל, 10,000 שקל בגין הפסדי שכר בעבר וסכומים קטנים יותר בגין עזרת הזולת והוצאות.
סך הנזק הגיע ל-187,250 שקל, וממנו נוכה האשם התורם, כך שהמועצה תשלם 131 אלף שקל במעוגל בתוך 30 יום, שאם לא כן יתווספו הפרשי הצמדה וריבית. הסכום נמוך בהשוואה לתביעות החלקה אחרות שנדונו לאחרונה: אישה שהחליקה בקניון הקריון זכתה לפיצוי של יותר מ-3.3 מיליון שקל, ובתיק אחר נדונה פציעתה של עובדת שהחליקה בדרך לחדר ניתוח ושברה את עצם הזנב.
את המכרז השני לאיטום גג האולם פרסמה המועצה ב-2025 - שלוש שנים אחרי התאונה.
