נובו נורדיסק
צילום: טוויטר

המדינה שהימרה על חברה אחת: מה קורה לדנמרק כשנובו נורדיסק מאבדת שני שליש מערכה

יצרנית האוזמפיק הייתה שווה יותר מ-600 מיליארד דולר והפכה את דנמרק לכלכלה הצומחת באירופה, ואז הגיעו אילי לילי, כישלון בניסוי והסכם מחירים עם וושינגטון שכיווצו אותה לכ-210 מיליארד. איך ממלכה של 6 מיליון תושבים עם חוב של 27% תוצר סופגת את זה, למה מרסק ו-DSV דווקא פורחות, ומה עושים עם טראמפ שרוצה את גרינלנד

צוות גלובל |

שווי של יותר מ-600 מיליארד דולר בשיא של 2024, סביב 210 מיליארד היום. הנפילה של נובו נורדיסק (NVO), יצרנית האוזמפיק והווגובי, מחקה בתוך שנתיים סכום שגדול פי שניים מהתוצר של דנמרק כולה, והפכה את המדינה הסקנדינבית למקרה מבחן עולמי: מה קורה לכלכלה משגשגת של 6 מיליון תושבים כשהחברה שסימלה את הצלחתה נחתכת בשני שליש. מכירות נובו הגיעו בשיא ל-8.3% מהתוצר הדנמרקי, לעומת 1% בתחילת שנות התשעים, וברבעונים מסוימים ענף התרופות סיפק כמעט לבדו את צמיחת המשק: ברבעון השלישי של 2025 צמחה דנמרק 2.3%, ובנטרול הפארמה השיעור מתכווץ ל-0.7%. בקופנהגן מכנים את זה כבר שנים 'כלכלת נובו', חצי בגאווה וחצי בדאגה.

הסיפור של נובו הוא קודם כל סיפור של תחרות. אילי לילי (LLY) האמריקאית, עם תרופות ההרזיה זפבאונד ומונג'רו, נוגסת בנתח השוק בקצב שהדנים התקשו לדמיין, ובסוף 2024 נחת המהלום הגדול: קגריסמה, תרופת הדור הבא שנובו תלתה בה את עתידה, החטיאה את יעדי הניסוי מול המתחרה, והמניה צנחה 11% ביום אחד. מאז התחלפה ההנהלה, כשמאזיאר מייק דוסטדר מונה למנכ'ל בקיץ 2025 והכריז מיד על קיצוץ 9,000 משרות ועל הפרשות ארגון מחדש של 8 מיליארד כתר. בהמשך הגיע גם הסכם המחירים עם הממשל האמריקאי, שחתך את מחירי הוויגובי והאוזמפיק בשוק הרווחי בעולם בתמורה לנגישות רחבה יותר לחולים.

שנת 2026 נפתחה באזהרת רווח קודרת, עם תחזית למכירות יורדות ואמירה חריגה של דוסטדר שלפיה המצב יידרדר עוד לפני שישתפר. באוגוסט כבר נראו ניצני מפנה: החברה העלתה את התחזית השנתית פעמיים, גלולת ההרזיה החדשה חצתה 5 מיליון מרשמים בארה'ב, וההכנסות הרבעוניות הסתכמו ב-78.5 מיליארד כתר, צמיחה של 3% במטבע קבוע. המשקיעים בכל זאת הגיבו בירידה של 6%, סימן לכך שהשוק עדיין מתמחר את 2026 כשנת שפל שההתאוששות ממנה רחוקה מוודאית.

הכלכלה הלאומית מרגישה את השינוי בזמן אמת. בשנות הזוהר של 2023-2024 היו האוזמפיק והווגובי אחראים כמעט לבדם לצמיחה הדנמרקית, עד כדי כך שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה החלה לפרסם את נתוני התוצר גם בנטרול הפארמה, כדי שאפשר יהיה לראות מה קורה בכל שאר המשק. עכשיו התהליך התהפך: תרומת התרופות לצמיחת יצוא הסחורות צנחה מ-8.1 נקודות אחוז ב-2024 ל-1.3 בלבד ב-2025, ומשרד האוצר בקופנהגן נאלץ באמצע 2025 לחתוך את תחזית הצמיחה בחדות לפני שהעלה אותה חזרה, כשמכירות נובו התייצבו. מדינה שלמה למדה לקרוא דוחות רבעוניים של חברה אחת כאילו היו נתון מאקרו רשמי.

הכלכלה שמאחורי הדרמה: חוב של 27%, אבטלה נמוכה ועודפים

המספרים הבסיסיים של דנמרק היו משמחים כל שר אוצר באירופה. החוב הציבורי ירד ל-27.5% מהתוצר ב-2025, חמש שנים רצופות של ירידה, התקציב מתנהל בעודף, והתוצר לנפש עומד על כ-81 אלף דולר, מהגבוהים בעולם. הבנק המרכזי צופה צמיחה של 1.8% ב-2026 ו-1.8% גם ב-2027, האטה מול 2.6% שנרשמו ב-2025, אז הייתה דנמרק מהכלכלות הצומחות באירופה בזכות הפארמה. האינפלציה צפויה להסתכם השנה ב-1.8%, התעסוקה בשיא היסטורי, ושלוש חברות הדירוג הגדולות מעניקות למדינה כבר עשרות שנים את הדירוג המושלם AAA, מועדון מצומצם שכולל היום קומץ מדינות בלבד. העודפים בחשבון השוטף, שנשענים על יצוא התרופות, הספנות והמכונות, הם מהגבוהים בעולם ביחס לתוצר, והם שממנים את מעמדה של דנמרק כנושה בינלאומית.

המטבע הדנמרקי הוא סיפור ייחודי באירופה: הכתר צמוד ליורו בשער מרכזי של 7.46 מאז 1999, במסגרת מנגנון ERM2, והבנק המרכזי שומר עליו בפועל ברצועה צרה של חצי אחוז בלבד. המשמעות היא ויתור מרצון על מדיניות מוניטרית עצמאית: ריבית הבנק המרכזי, 1.6% כיום, זזה כמעט אוטומטית עם כל החלטה של הבנק האירופי בפרנקפורט, בפער קבוע שנועד להגן על ההצמדה. הדנים דחו בעבר את ההצטרפות ליורו במשאל עם, ובחרו במודל של כל היתרונות בלי המטבע: יציבות שער מוחלטת מול גוש היורו, לצד שמירה על הכתר כסמל לאומי.

מדדנתון אחרוןתחזית
צמיחה2.6% ב-20251.8% ב-2026 וב-2027 (הבנק המרכזי הדני)
אינפלציהכ-1.8%1.8% ב-2026, 2% ב-2027
ריבית הבנק המרכזי1.6%צמודה להחלטות הבנק האירופי
אבטלהנמוכה, תעסוקה בשיאעלייה קלה צפויה
חוב/תוצר27.5% (2025)ירידה חמש שנים ברציפות
תוצר לנפשכ-81 אלף דולרמהגבוהים בעולם

פלקסיקיוריטי: לפטר קל, ליפול קשה

שוק העבודה הדנמרקי בנוי על מודל שכלכלנים מכל העולם באים ללמוד: פלקסיקיוריטי, שילוב של גמישות וביטחון. מעסיק דנמרקי מפטר עובד בקלות שמזכירה את ארה'ב, בלי חוקי הגנה נוקשים ובלי עלויות פרישה כבדות, ומנגד העובד המפוטר נופל על רשת ביטחון נדיבה: דמי אבטלה של עד 90% מהשכר לתקופה ממושכת, ולצדם תוכניות הכשרה והשמה אגרסיביות שמחזירות אותו לעבודה. התוצאה היא שוק עבודה נזיל במיוחד, שבו החלפת מקום עבודה היא שגרה, חברות מגייסות ומצמצמות בלי חשש, והאבטלה נשארת נמוכה גם בלי חוק שכר מינימום, שפשוט קיים במדינה בזכות הסכמים קיבוציים ענפיים. קיצוץ 9,000 המשרות של נובו עבר בדיוק דרך המנגנון הזה, בלי שביתות ובלי משבר פוליטי.

האנרגיה היא זירת ההימור הלאומי הבא. דנמרק הייתה חלוצת הרוח העולמית, יותר ממחצית מהחשמל שלה מיוצר כיום בטורבינות, והיא מקדמת פרויקטים של איי אנרגיה מלאכותיים בים הצפוני שנועדו לספק חשמל ירוק לשכנותיה. ההימור הזה עלה ביוקר בשנים האחרונות, כשעליית הריביות ומכסי טראמפ פגעו בכלכליות של פרויקטי הרוח הימית משני צידי האוקיינוס, אבל הידע הדנמרקי בתחום נשאר נכס יצוא בפני עצמו: וסטאס ואורסטד בנו חלק גדול מהטורבינות ומחוות הרוח הימיות הפועלות בעולם.

הפוליטיקה הדנמרקית עברה טלטלה משלה השנה. הבחירות שנערכו במרץ הולידו את המשא ומתן הקואליציוני הארוך בתולדות המדינה, 69 ימים, שבסופו הרכיבה מטה פרדריקסן ממשלת מיעוט שלישית בהנהגתה, עם השותפות ממפלגות המרכז והשמאל, שנשענת על 82 מתוך 179 מושבים בפרלמנט. פרדריקסן, סוציאל-דמוקרטית עם קו הגירה נוקשה שהפך מודל לשמאל האירופי כולו, מנהלת במקביל את העימות הגדול ביותר של המדינה זה עשורים: המערכה מול וושינגטון על גרינלנד.

מתחת לפני השטח מתנהל ויכוח חברתי מוכר מכל מדינה מערבית, בגרסה דנמרקית. האוכלוסייה מזדקנת, גיל הפרישה עולה בהדרגה והוצמד רשמית לתוחלת החיים, כך שילידי שנות התשעים צפויים לפרוש קרוב לגיל 70, מהגבוהים בעולם. מדיניות ההגירה מהמחמירות באירופה מקטינה את זרם העובדים החדשים, והמעסיקים, מנובו ועד בתי החולים, מתריעים על מחסור בידיים עובדות. היתרון הדנמרקי במשוואה הזאת הוא שיעורי תעסוקה גבוהים במיוחד, גם בקרב נשים והורים צעירים, שנשענים על מעונות יום מסובסדים ועל תרבות של שבוע עבודה קצר: הדנים עובדים מהשעות המעטות ב-OECD ומייצרים תוצר לשעה מהגבוהים בו.

גרינלנד: האי שהפך את דנמרק לחזית של נאט'ו

דונלד טראמפ החל ללחוץ על קופנהגן עוד בתחילת 2025, וההסלמה נמשכת מאז: הנשיא האמריקאי סירב לשלול שימוש בכוח צבאי לסיפוח האי, איים במכס של 25% על סחורות אירופיות אם דנמרק תסרב למסור אותו, ופרדריקסן הגיבה בהצהרה שסיפוח אמריקאי יסמן את סופה של נאט'ו. ברקע נמצאים מרבצי מינרלים נדירים, נתיבי שיט ארקטיים שנפתחים עם הפשרת הקרחונים, ובסיס החלל האמריקאי פיטופיק שכבר יושב באי. דנמרק תגברה את הנוכחות הצבאית בגרינלנד, שלחה לשם את מפקד הצבא, והאיחוד האירופי התייצב מאחוריה. לתושבי גרינלנד עצמם, כ-57 אלף בלבד, יש אוטונומיה רחבה וזכות מוכרת להכריע על עצמאות, והסקרים בה מראים רוב ברור נגד הצטרפות לארה'ב. המשבר הזה משנה גם את סדרי העדיפויות התקציביים: דנמרק, שבמשך שנים הוציאה על ביטחון הרחק מתחת ליעד של נאט'ו, הכריזה על קרן האצה של עשרות מיליארדי כתר שמקפיצה את הוצאות ההגנה לסביבות 3% מהתוצר, מהשיעורים הגבוהים שידעה מאז המלחמה הקרה. למשקיעים, הסכסוך הוא בעיקר תזכורת לכך שגם כלכלה יציבה במיוחד חשופה לגיאופוליטיקה: איום המכסים האמריקאי מרחף מעל יצואניות התרופות, הרהיטים והמשאבות הדניות, שארה'ב היא השוק הגדול שלהן.

שוק ההון: המדד התאושש, והספנות מפצה על הפארמה

מדד C25 של קופנהגן, שנובו היוותה בשיאה יותר מרבע ממנו, סבל ב-2025 ירידה דו-ספרתית בשעה ששאר בורסות אירופה חגגו, ומתחילת 2026 הוא מזנק כ-20%, מהמדדים החזקים באירופה, כל הנתונים נכונים לאוגוסט 2026. ההתאוששות מגיעה משילוב של ייצוב בנובו ושל ראלי בשאר חברות הצמרת, שמזכיר עד כמה הכלכלה הדנמרקית רחבה מחברה אחת: ספנות, לוגיסטיקה, בנקאות, אנזימים וטורבינות רוח. המבנה הזה גם משנה את אופי המדד: סקטור הבריאות, שהיווה בשיא קרוב ל-40% ממנו, ירד במשקלו לטובת הפיננסים והתעשייה, והתלות של המשקיע הדנמרקי הממוצע בגורל של תרופת הרזיה אחת קטנה בהתאם. למי שנכנס עכשיו, זה בדיוק ההבדל בין לקנות את דנמרק לבין לקנות את נובו.

נובו נורדיסק נשארת הגדולה במדינה עם שווי של כ-207 מיליארד דולר, ואחריה DSV (DSV), ענקית הלוגיסטיקה ששוויה כ-52 מיליארד דולר. הרכישה של DB שנקר הגרמנית הפכה אותה לחברת שילוח מהגדולות בעולם, והרבעון האחרון היה החזק בתולדותיה: הכנסות של 76.7 מיליארד כתר, צמיחה של 23%, ורווח תפעולי שקפץ 32%. האינטגרציה צפויה להסתיים עד סוף השנה, עם סינרגיות שנתיות של 9 מיליארד כתר וצמצום של יותר מ-8,000 משרות מנהלה.

מרסק (MAERSK-B), כ-49 מיליארד דולר, נהנית מגאות מחודשת בשוק המכולות: ההכנסות הרבעוניות עלו 20% ל-15.8 מיליארד דולר, תעריפי ההובלה זינקו 22%, והחברה העלתה את תחזית הרווח התפעולי השנתי ל-4.5 עד 6.5 מיליארד דולר, קפיצה של 2.5 מיליארד במרכז הטווח. ההנהלה מעריכה שצוואר הבקבוק בענף עבר מהאוניות לנמלים וליבשה, מה שעשוי להחזיק את התעריפים גבוהים לאורך זמן, ואת אותה רוח גבית מרגישה גם צים הישראלית שחזרה לרווח. דנסקה בנק (DANSKE), כ-46 מיליארד דולר, רשם את הרבעון הטוב שלו מזה עשרים שנה במונחי תשואה על ההון, 14.8%, עם רווח של 6.2 מיליארד כתר והעלאת תחזית שנתית. את החמישייה סוגרת נובונסיס (NSIS-B), כ-33 מיליארד דולר, ענקית האנזימים והפתרונות הביולוגיים שנוצרה ממיזוג נובוזימס וכריסטיאן הנסן, ספקית שקטה של תעשיות המזון, החקלאות והאנרגיה בעולם כולו.

קיראו עוד ב"גלובל"

מתחת לחמישייה נמצא מדגם מרשים של מותגים עולמיים ביחס לגודל המדינה: וסטאס (VWS), יצרנית טורבינות הרוח מהגדולות בעולם עם שווי של כ-32 מיליארד דולר, אורסטד שעברה שנתיים קשות בפרויקטי הרוח הימית בארה'ב ונדרשה לגיוס הון ענק בהשתתפות המדינה, ג'נמאב הביו-טכנולוגית, קרלסברג עם כ-18 מיליארד דולר, קולופלסט של הציוד הרפואי ופנדורה, יצרנית התכשיטים הגדולה בעולם. לגו, אולי המותג הדנמרקי המפורסם מכולם, נשארת בבעלות משפחתית מלאה ורחוקה מהבורסה. הריכוז הזה של תאגידים גלובליים במדינה של 6 מיליון בני אדם הוא תוצר של מודל חוזר: קרנות ובעלות משפחתיות ששולטות בחברות דרך מבני מניות כפולים, ומאפשרות תכנון לעשרות שנים קדימה במקום לרבעון הבא.

נדל'ן: קופנהגן מתחממת, והריבית הנמוכה עושה את שלה

מחירי הדיור בדנמרק צפויים לעלות 5.5% עד 6% ב-2026 לפי הבנק המרכזי וניקרדיט, אחרי שנים של עליות מתונות, ובקופנהגן השוק כבר רותח: מחירי הדירות בבירה קפצו 10.1% בחצי שנה, על רקע היצע מוגבל והגירה פנימית מתמשכת לעיר. הריבית הצמודה לפרנקפורט הוזילה את המשכנתאות, ושיטת המימון הדנמרקית הייחודית, איגרות חוב מגובות משכנתאות שנסחרות בשוק סחיר ועמוק, מגלגלת את הריבית הנמוכה ישירות לרוכשים. מודל האג'ח הזה, בן יותר ממאתיים שנה, נחשב לאחד משוקי המשכנתאות היציבים בעולם ושרד את כל המשברים הפיננסיים המודרניים.

מיסוי כבד, השקעה פשוטה

נטל המס הדנמרקי הוא מהכבדים בעולם, וסך גביית המסים ביחס לתוצר מציב את דנמרק שנה אחרי שנה בצמרת ה-OECD: מס הכנסה שולי עליון שמתקרב ל-56%, מע'מ אחיד של 25% על הכל בלי פטורים ובלי שיעורים מופחתים, ומס על הכנסות מניירות ערך של 27% עד 42%. מס החברות, לעומת זאת, עומד על 22% סטנדרטי, והמדינה מציעה ודאות רגולטורית, אכיפה שקופה ובירוקרטיה מהיעילות בעולם, מה שמסביר למה עסקים ממשיכים לבחור בה למרות המסים. בתמורה מקבלים הדנים חינוך ובריאות בחינם, רשת ביטחון רחבה, ואת התואר החוזר של אחת המדינות המאושרות בעולם.

משקיע ישראלי שמחפש חשיפה מרוכזת ימצא בניו יורק את iShares MSCI Denmark (סימול EDEN), קרן סל שעוקבת אחרי השוק הדנמרקי כולו עם משקל כבד לנובו, ל-DSV ולנובונסיס. מניית נובו נורדיסק עצמה נסחרת בניו יורק כ-ADR תחת הסימול NVO, ומרסק ו-DSV נגישות דרך שוקי אירופה. מי שמעדיף את זווית תרופות ההרזיה כתמה רחבה ימצא קרנות סל ייעודיות שמחזיקות את נובו לצד אילי לילי. שאלת המטבע פשוטה מבמדינות אחרות: הכתר צמוד ליורו, ולכן חשיפה לדנמרק היא בפועל חשיפה ליורו, על היתרונות והחסרונות שבכך למשקיע שקלי. ההימור על נובו עצמה הוא היום שאלה על צנרת: גלולת ההרזיה, הדור הבא של קגריסמה ותרופות שבפיתוח מוקדם יכריעו אם 210 מיליארד הדולר של אוגוסט 2026 היו תחתית או תחנה בדרך למטה.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה