אייראנג'י מזנקת - אבל זו המילה שהשוק מפספס: "בחינה"
אייראנג'י - אוגווינד לשעבר - פרסמה דיווח על מתקן אגירה בדנמרק, אך ההסכם כולל ארבעה שלבי בדיקה, אפשרות יציאה בסוף כל שלב וללא התחייבות להקמה; החברה צפויה להשקיע כ-1.2 מיליון אירו בבחינות ולהעמיד ערבויות; האם ההודעה המסקרנת הזאת היא קדימון לגיוס הון
אייראנג'י אייראנג'י טק 8.75% , אוגווינד לשעבר, דיווחה על הסכם עם Salt Dansk מקבוצת Nobian לפיתוח אפשרי של מתקן אגירת אנרגיה באמצעות אוויר דחוס בנקרת מלח בדנמרק. הכותרת מדברת על פרויקט בקיבולת של כ-2.5 ג'יגה-ואט שעה, אבל כשנכנסים לפרטי הדיווח מתברר שהחברה עדיין רחוקה מתחנת כוח: אין החלטת השקעה, אין הסכם הקמה מחייב, לא נבחרה נקרת המלח שבה יוקם המתקן ואין ודאות שהצדדים יגיעו בכלל לשלב ההקמה.
למעשה, החברה עצמה חוזרת בדיווח שוב ושוב על המילה החשובה ביותר עבור המשקיעים: בחינה. אבל השוק אולי פספס את זה - המניה מזנקת דו ספרתית, ומשלימה זינוק של למעלה מ-70% מתחילת השנה מה שמוביל את החברה לשווי של כ-190 מיליון שקל.
שימו לב לדיוווח. הצדדים יבחנו מספר נקרות מלח בדנמרק, יבחנו את ההיבטים הגיאולוגיים, המכניים, ההנדסיים, הרגולטוריים והכלכליים, יכינו אומדני עלויות ורק בסיום התהליך יחליטו אם להתקשר בהסכם מחייב. ההערכה לקיבולת של 2,500 מגה-ואט שעה נובעת מבדיקה ראשונית של נקרה אחת בלבד.
אייראנג'י כנראה לומדת מהטובים ביותר, קראו על האירועים בפלסאנמור - אלעזר זוננשיין בשירות הספקולנטים: כך פלסאנמור טסה מאות אחוזים ואז נזרקת לרצפה
ההסכם מחולק לארבעה שלבים מקדמיים: היערכות, התנעה, בדיקה ולימוד וקדם-פרויקט. בסוף כל שלב רשאי כל אחד מהצדדים להפסיק את ההתקשרות. כלומר, גם אם החברה תעבור בהצלחה את השלב הראשון, אין בכך התחייבות לעבור לשני; וגם השלמת כל ארבעת השלבים אינה מבטיחה את הקמת המתקן, אלא רק מביאה את הצדדים לנקודה שבה יוכלו להחליט אם לחתום על הסכם נוסף.
בדיווח הרשמי מבהירה אייראנג'י כי נכון לעכשיו נחתם הסכם לביצוע שלבי הפיתוח בלבד, וכי "אין ודאות בדבר הצלחת שלבי הפיתוח כאמור או המשך ההתקשרות בין הצדדים לחתימה על הסכם מחייב להקמת והפעלת מתקן CAPP". זו הסתייגות מהותית, אך היא מופיעה רק לאחר שהקורא כבר פגש מספר גדול של 2.5 GWh, שותפה אירופית, נקרות מלח וטכנולוגיה לאגירה ארוכת טווח.
בין הדיווח לבורסה להודעת היח"צ
הפער בולט עוד יותר כשמשווים את הדיווח המשפטי להודעת יחסי הציבור שהפיצה החברה. בכותרת ההודעה נכתב כי אייראנג'י ו-Nobian "יבחנו במשותף פיתוח תחנת כוח" בדנמרק, אולם בהמשך היא כבר מתוארת כ"תחנת הכוח הרביעית" של החברה באירופה, לצד פרויקטים באנגליה, רומניה וגרמניה. בפועל, גם בדנמרק עדיין לא מדובר בתחנת כוח קיימת, בפרויקט בהקמה או בהזמנה מסחרית, אלא בתהליך פיתוח שבמהלכו ייבחר אולי אתר מתאים וייבחן אם ניתן להצדיק את הקמתו.
החברה צפויה להשקיע בשלבי הבדיקה עד לקבלת החלטת השקעה סופית כ-1.2 מיליון אירו ולהעמיד ערבויות של כ-1.5 מיליון אירו. זה אינו סכום זניח לחברה בגודלה, ולכן יש אולי היגיון בעדכון למשקיעים. אבל עדיין יש לתהות האם הניסוח השיווקי תואם לשלב המוקדם שבו מצוי הפרויקט או שהמספר הגדול בכותרת עושה עבודה שההסכם עצמו עדיין לא עשה.
לורנס אופ דה ביק, מנהל תחום אגירת האנרגיה ב-Nobian, אמר כי "אנו רואים באגירת אנרגיה בקנה מידה גדול אבן יסוד במערכת אנרגיה מתחדשת אמינה, יציבה וברת השגה". לדבריו, שילוב הידע של Nobian בנקרות מלח עם הטכנולוגיה של אייראנג'י "עשוי לפתוח אפשרויות חדשות לאגירת אנרגיה ושחרורה לאורך פרקי זמן ממושכים".
המילה "עשוי" בציטוט של השותפה האירופית מתאימה למצב הפרויקט. לעומת זאת, הנהלת אייראנג'י בחרה בטון נחרץ יותר. יו"ר החברה, יפתח רון-טל, אמר כי ההסכם "מוכיח את יכולת הביצוע של החברה", אף שבשלב הזה טרם הוחלט אם המתקן יוקם. עוד הוסיף כי החברה מתכוונת לייצר שותפויות ש"יאיצו את צמיחת החברה ויחזקו את מעמדה בשוק האגירה העולמי".
גם המנכ"ל טל רז הגדיר את ההתקשרות "אבן דרך משמעותית", והוסיף כי הבחירה של Nobian לשתף פעולה עם אייראנג'י מהווה "הבעת אמון משמעותית בטכנולוגיה שפיתחנו". לדבריו, החברה רואה במהלך "שותפות אסטרטגית ארוכת טווח", אף שההסכם המדווח מאפשר לכל אחד מהצדדים לסיים את ההתקשרות בתום כל אחד מארבעת שלבי הפיתוח.
רז גם דאג להכניס להודעה את אחת ממילות הבאזז הנוכחיות בשוק: חוות שרתים. לדבריו, "אייראנג'י בוחנת את הרחבת הפעילות לתחום הדאטה סנטרס", וטכנולוגיית ה-CAPP "יכולה להוות בסיס לפתרונות אנרגיה מתקדמים גם עבור שוק זה". נכון לעכשיו לא דווח על לקוח מתחום חוות השרתים, על הסכם מסחרי בתחום או על פרויקט מוגדר אלא על כיוון שהחברה בוחנת.
אוגווינד החליפה שם אבל היא עדיין צריכה להוכיח מסחור
אייראנג'י היא אוגווינד לשעבר. החברה שינתה את שמה בתחילת פברואר השנה, לאחר שנים שבהן ניסתה לקדם את טכנולוגיית ה-AirBattery לאגירת אנרגיה באמצעות אוויר דחוס. שינוי השם לווה בתוכנית אסטרטגית חדשה, שבמסגרתה הרחיבה החברה את פעילותה מעבר לטכנולוגיה המקורית לתחומי אגירה בסוללות, ייזום אנרגיה ופעילות EPC בישראל.
המעבר מאוגווינד לאייראנג'י לא מחק את השאלה המרכזית שמלווה את החברה: האם היא תצליח להפוך את טכנולוגיית האוויר הדחוס לפרויקטים מסחריים פעילים. בדוח השנתי ל-2025 הציגה החברה יתרת מזומנים ושווי מזומנים של כ-20 מיליון שקל, לאחר שבאותה שנה גייסה 50 מיליון שקל במסגרת הקצאה פרטית שנועדה לתמוך בתוכנית האסטרטגית החדשה.
- אלעזר זוננשיין בשירות הספקולנטים: כך פלסאנמור טסה מאות אחוזים ואז נזרקת לרצפה
- מה צפוי במדד המחירים ביוני? מחר הפרסום
מאז הודיעה אייראנג'י על שיתופי פעולה ופרויקטים במספר מדינות, נכנסה להסכם מסגרת לעבודות EPC עם נופר אנרגיה וקידמה רכישת שליטה בחברת גרינגו. ההתרחבות עשויה לייצר פעילות והכנסות, אך היא גם דורשת הון, ערבויות והשקעות פיתוח.
הפרויקט בדנמרק יכול להתפתח למתקן משמעותי, וייתכן שהבדיקות יסתיימו בהחלטת השקעה ובהקמה. הכול אפשרי. אבל לפי מה שהחברה עצמה דיווחה, נכון להיום היא לא מקימה מתקן של 2.5 GWh היא משקיעה כסף כדי לבדוק האם אפשר, כדאי ומותר להקים אותו.
