
לא עוד כתובה של מיליון שקל: הרבנות מגבילה את הסכום ל-360 אלף שקל
מועצת הרבנות הראשית קבעה לראשונה טווח לסכום הכתובה - מ-36 אלף שקל ועד 360 אלף שקל; המטרה היא לעצור את המנהג שבו חתנים מתחייבים למאות אלפי שקלים ולעיתים למיליונים "בשביל הכבוד", ואז מגלים בגירושים שמדובר בהתחייבות כספית אמיתית; ומה יעלה בגורלן של כתובות
שכבר נחתמו בסכומים גבוהים יותר?
המחזה המוכר לקראת החופה - החתן נוקב בסכום של מיליון שקל, 2 מיליון או אפילו 5-6 מיליון שקל, החברים מוחאים כפיים וכולם ממשיכים לחגיגה - עשוי כנראה להיות נדיר הרבה יותר. מועצת הרבנות הראשית החליטה להגביל את סכום הכתובה ולקבוע טווח של 36 אלף עד 360 אלף שקל.
ההחלטה התקבלה בעקבות עבודת ועדה שבה השתתפו הרבנים הראשיים ודיינים מבית הדין הרבני הגדול. מאחורי המהלך עומדת בעיה שבתי הדין מתמודדים איתה כבר שנים: מה עושים כאשר בעל התחייב ביום החתונה לשלם לאשתו סכום שאין כל קשר בינו לבין מצבו הכלכלי?
זו אינה שאלה תיאורטית. הכתובה אינה מזכרת מהחתונה, אלא התחייבות הלכתית בעלת משמעות משפטית, שעשויה להפוך לחוב ממשי במקרה של גירושים.
כתובה של מיליון שקל: לא בטוח שתשלמו הכול, אבל גם לא בטוח שתצאו בלי לשלם
עד היום לא היה בישראל סכום אחד שמעליו כתובה נחשבת באופן אוטומטי למוגזמת. בתי הדין בחנו כל מקרה לגופו ונדרשו לכתובות של 555 אלף שקל, 900 אלף שקל, 1.77 מיליון שקל ואף כמה מיליוני שקלים.
בחלק מהמקרים נפסק מלוא הסכום, במקרים אחרים הוא הופחת משמעותית ולעיתים הצדדים הגיעו לפשרה של מאות אלפי שקלים. את הפערים האלה מבקשת הרבנות לצמצם.
אחת השאלות המרכזיות שבהן התחבטו הדיינים היא אם אדם שכתב סכום דמיוני אכן התכוון להתחייב בו. כאשר בני זוג צעירים, ללא דירה או הון משמעותי, כותבים כתובה של 2 מיליון שקל, אפשר לטעון שהחתן מעולם לא התכוון לשלם סכום כזה.
אבל הטיעון ההפוך פשוט לא פחות: חתמת - התחייבת. קשה לטעון בדיעבד שמסמך שנחתם בטקס רשמי ובפני עדים היה רק בדיחה או מחווה חגיגית.
הפתרון של הרבנות הוא למנוע מראש את הוויכוח ולהגביל את הסכום כבר במעמד עריכת הכתובה.
למה דווקא 36 אלף עד 360 אלף שקל?
המספרים אינם מקריים. המספר 36 הוא פעמיים ח"י, ואילו 360 אלף שקל הפכו עם השנים לאחד הסכומים הנפוצים בכתובות בישראל.
מעבר לסמליות, הרעיון הוא לקבוע התחייבות בעלת משמעות כלכלית, בלי להפוך אותה לסכום שאין אפשרות ממשית לשלם. כתובה של 36 אלף שקל עדיין עשויה להיות משמעותית למשפחה, ואילו 360 אלף שקל הם כבר התחייבות כבדה עבור רוב משקי הבית.
ברבנות סבורים כי כאשר אנשים מתחייבים לסכומים שברור מראש שאין ביכולתם לשלם, הכתובה דווקא מתרוקנת מתוכן. ככל שהמספר פחות מציאותי, כך קשה יותר לראות בו התחייבות אמיתית.
ומה קורה לכתובות הישנות של מיליון שקל?
ההחלטה החדשה אינה מוחקת אוטומטית כתובות שכבר נחתמו, ואינה הופכת כתובה ישנה של מיליון שקל לכתובה של 360 אלף שקל.
אם בני זוג שנישאו בעבר מגיעים לבית הדין, הכתובה הקיימת עדיין עשויה להיות חלק מההליך. הדיינים יצטרכו להכריע בהתאם לנסיבות המקרה, לפסיקה ולמצבם הכלכלי של הצדדים בעת הנישואים.
גם עצם קיומה של כתובה אינו מבטיח שהאישה תקבל את הסכום בכל מקרה של גירושים. הזכאות תלויה בין היתר בנסיבות הפרידה, בהתנהלות בני הזוג ובהסכמות שאליהן הגיעו במסגרת ההליך. במקרים רבים נשים מוותרות על הכתובה כחלק מהסכם גירושים כולל.
הכתובה גם אינה בהכרח "בונוס" שמתווסף לחלקה של האישה ברכוש המשותף. חלוקת הרכוש נעשית לפי דיני איזון המשאבים, בעוד שהכתובה היא חיוב נפרד. לכן בתי הדין נדרשים לעיתים להכריע אם ניתן לקבל את מלוא שני הסכומים.
השינוי נועד בעיקר למנוע מחלוקות בעתיד. במקום שהוויכוח בשאלה אם החתן באמת התכוון למיליון שקל יתנהל בבית הדין עשר או עשרים שנה אחרי החתונה, הרבנות מבקשת לסגור אותו כבר לפני החופה.